אור החמה על ספר הזהר ב:תקכב

כיון דאתמשכן ברכאן בחמישאה וגו' הנה בשתי ברכות אלו נמשכו הברכות מחסד וגבורה אל היכל אהבה והיכל זכות והיינו דאתמשכן ברכאן בדלוג היכל הרצון שהוא היכל ששי בחמישאה ורביעאה אהבה וזכות כנזכר הטעם שארי ואחיד ברכאן מאמצעיתא אינו במשך אלו הברכות הנזכרות שא"א לקבל היכל הרצון שהוא ששי מהיכל אהבה וזכות שהם למטה לכך חוזר ומתחיל ברכות דרך הקו האמצעי וז"ש שארי ואחיד ברכאן וגומר ובג"כ אתה בכלהו כי בכל א' חוזר ופותח המקור העליון מחדש. היינו שם מדת המ' היינו את"ה מ' והיינו אומ' כיון דאמר אתה קדוש ואתכלל אתה בקדוש מ' בת"ת אמאי וגומר הכל הוראה אחת: בכל אתר וגומר הענין שאין יחוד המ' בת"ת כי אם בקו האמצעי כי שם הייחוד בעצם ששם הת"ת ויסוד דהיינו קדושה מהת"ת ותוספת קדושה מיוסף שהוא מוסף ודאי ועיקר היחוד הוא ע"י המוסף שהוא מוסיף ודאי שושבין היחוד ולז"א וההוא תוספת עיקרא הוא יתיר מכולא. ובג"כ בכלהו כתיב אתה דהיינו קדושה א' והכא קאמר אתה קדוש ושמך קדוש דהיינו קדושה ותוספת קדושה והיא נק' אתה מצד הת"ת א"ת שהוא כ"ב נכללים בתוך ה' מ' כנזכר ושמך מצד היסוד. וקדושי' בכל יום וגומר הענין כי אלו ההיכלות נקראים ממשלת היום וכל היכל והיכל יום וקדושים בכל יום היינו קדושים בכל היכל והיכל וז"ש שאר קדישין עילאין די בכל היכלא והיכל' דמתקדשי מהאי תוספת בסוד המוסף שהוא היסוד המתייחד בהיכל קדש הקדשים ומשפיע קדושה לכל ההיכלות ולזה לא נזכר בשום ברכה מהברכו' הקודמות תוספות קדושה וקדושה לקדושים אלא בזו מפני שהם מתקדשים מתוספת קדושה וז"ש בגין דקדושה קמייתא אל הספיר' לא תוספת קדושה לאתקדשא כל אינון שאר וגומר.

ולבתר כולא בין אתה בין קדוש וקדוש עם האבות הקודמים וז"ש כולא מעילא היסוד והת"ת ומכולהו אבהן דהיינו ברכת מגן אברהם ואתה גבור אתקשר קשורא חד ועולה אל מקור הנעלם והיינו שאמר האל הקדוש דהיינו צרורא וקשורא דכולא בייחודא חד:

עד הכא דבקותא היינו הדבקות שיש לכל האבות יחד וברכאן היינו הברכה הנשפעת להם אחר דבקותם וקדושה היינו ענין נוסף על הברכות וג' בחינות אלו באבהן שהם נאחזי' ומיוחדים בג' היכלות אהבה זכות רצון מקדש הקדשים. מכאן ולהלאה קיימין שאלתין שהם אמצעיות שבהם שאלה ובקשה וברכ' אתה חונן לאדם דעת דהיינו הידיעה למנדע במילין דמאריה שהוא ענין נוגע בעבוד' ואינו ממש עסקין של חול הגמור אלא בענין אמצעי שיהיה קדוש קצת וז"ש ולא אתפרש מיניה בגין דבעי בר נש לאשתתפא בקדוש' דכמא קדישא עילא' אתעטר בי' דהיינו ברכת אתה קדוש הוא בת"ת העולה דרך קו האמצעי עד הכתר היינו קדוש' דשמא קדישא עילא' אתעטר ביה. ואיהו שמא דברכאן וקדושין היינו בקו האמצע הכלול מימין ושמאל ובאצי' למעלה שם יהו"ד וחלופו בהיכלות בשם כוז"ו אותיות שניות דיהו"ד וז"ש דא רזא קדישא יהו"ד דאיהו קדיש בקדושא שכן שם זה שבת"ת עול' בסוד החכמה והבינה. ואלין אתוון אחרנין דהיינו כוז"ו נפקי מיניה להתגלות למטה בסוד היכל הרצון שהוא בסוד המ' וז"ש הני אתוון אחרנין חבורא דהני כחבורא דדכר ונוקבא כי היכל הרצון נקבה היא ודאי להיכל הקדש העליון ת"ת:

והני קדישין עילאין סוד יהו"ד באצילות ולא בשאר שמות שבאצילות כגון א"ל אלי"ם מפני שאלו השמות הם באצילות מורים על הספירה אמנם שם יהו"ד שבת"ת מורה על עצם שם יהו"ד שהוא שם עצם כל האצילות וז"ש והני קדישין עילאין משאר שמות מפני שהם רזא דקדושה:

אלין אתוון אחרנין איקרון ט"ל בגי' כוז"ו והיינו שמים ת"ת יהו"ד וט"ל השמים היינו אותיות אלו היורדים ממנו ובא שם ט"ל זה בחשבון בגין דהכא לתתא קיימין כל מילין בחושבנא שכל הגמטריאות הם בסוד המ' שעליה נאמרת עיניך ברכות בחשבון והיינו או' ולאו חושבנא אלא לסיהרא שהיא למטה בהיכלות ודאי ובהם גימטריא ותמורה וצירוף:

ובג"כ בעי לאתקשרא וגו' אהדר לעיל במה שפי' קדושה ברכה שלישית ומעלתה נוספת בקדושה בעי לאתקשרא המתפלל בקשורא דקדושה דמאריה ולא אתפרש מיניה בר נש מיד מן הקדושה הזאת החמורה אל הקלה וחול גמור אלא יהי' שאלתו מעין הקדושה ולא יתפרש מיניה בר נש ולזה כד שאל שרותא דשאלתין דהיינו ברכת אתה חונן דהיינו שכוסף לדעת את בוראו לעובדו: מכאן ולהלאה יתפרש זעיר זעיר השיבנו שהיא עבודה סלח לנו ואח"כ גאולת צרות וכיוצא ואח"כ חול גמור רפואה ברכת השנים:

וכל שאלתוי יהון לבתר דסדר וגו' יר' שלא יקדים שום שאל' עד גמר הייחוד הזה ולזה אין שאלה ובקשה בג' ראשונות: עוד תנאי ג' וכל שאלתוי יהון בתחנונים ובעותין כמי שיודע שאינו הגון אלא שואל ע"ד בקשה והיינו לא יצדיק גרמיה ויאמר שהוא הגון להפקת רצונו. וכל אינון דידעו לסדרא וגו' הם מורים בסוד ברכות גשמיות אלא סוד שלמות הייחוד והקשר הזה היינו או' אתקשר בהו וקריבו ליה לאתכללא בהו ויהיה מייחד סוד הגוף והנשמה בסוד היכל זה והמייחד הזה שאלתא שאיל ואתייהיב ליה מפני שהכל תלוי בקשר וייחוד הספי' עם ההיכלות כנז' והיינו דמסיק בתר דסיים שאלתין שהם י"ב גבולים אלו וגופא שהוא היכל הרצון שלים בכל סטרין שהם ו' קצוות לכך גוף השואל השלים צורכו ממש בכל צרכיו משש קצוות עליונים כנזכר בחדוה דלבא שהוא מובטח שנעשית שאלתו ואפשר גופא היכל הרצון שלים בכל סטרין ו' קצוות שבת"ת בהמשכת הבינה דהיינו חדוה דלבא ואיהו שאל וסיים שאלתין שגלגל י"ב גבולי אלכסון יהדר לאמשכא ברכאן וחדוון לתתא כי עתה ירד אל ג' היכלות הנשארים לבנת ועצם השמים ונוגה ממטה למעלה והם ג' ברכות אחרונות וזיש האי איהו דמעמדות הענין שבמעמד היו מתפללין על רצוי העבודה וענין מעמדות הם סוד נצח הוד שהם עמודים לת"ת והיינו ירכין דאינון סמכין דגופא והנה הסמוך למטה מהגוף הם נק' ירכים וז"ש שרותא לתתא מן גופא שהוא ת"ת תרין ירכין ומתפשטין בחינתם והולכים עד דמטו לברכי שהם ברכים דהיינו שתי היכלות היכל נוגה ירכים היכל עצם השמים ברכים ואלין רזא דמעמדות ירצה כל התפשטות בחי' זו שהוא מירכים עד ברכים שהוא מעמיד הגוף היינו רזא דמעמדות דקיימין על קורבנא כי הקרבן מ' ואלו על הקרבן ודאי מעמדות מקיימין גוף הת"ת ופי' עוד כי הם שני ירכים יחד דהיינו נצח והוד בהיכל נוגה ושניהם יחד בהיכל עצם השמים וז"ש והכא איהו רזא דתרין ירכין שרותא עד ברכין לא שיהיה ירך ימין נצח וירך שמאל הוד זו לעצמה וזו לעצמה אלא תרין ירכין יחד נצח והוד בהיכל נוגה ותרין ברכין יחד נצח הוד בעצם השמים ולזה מלעילא באצילות חבורא שמתחבר בהיכל זה בנביאים שהם נצח והוד במראות שהם היכל נוגה ושם לשני המדות צבאות ושם לשני ההיכלות תמורת שם צבאות בא"ת ב"ש הוא השתפ"א והטעם שהם עולם התמורה כנז'. דא סליק ודא נחית כגון באו' מצבות סלקין באותיות שת"ף ואותיות צ"ת יורדות באותיות ה"א והיינו בסוד דא נביאים באצילות שם צבאות ודא מראות ביצירה שם השתפ"א כדפי':

והכא איהו רזא עילאה דברייתי דקאמר לעיל שסוד משנה היא תושבע"פ היא השכינה היא ההיכלות דוקא בחינת היכל קדש הקדשים ובחינת ברייתא הוא ההיכלות אלו וז"ש והכא איהו רזא עילא דברייתי דקאמר שהם בבחי' פנימית באצילות הם נביאים בתושב"כ שהם ירכים יוצאים מהגוף והם במשנה תורה שבע"פ ברייתי יוצאים מהגוף לצד א'. וכד מטי אינש לברכין שהם הפרקין התחתונים סוף הירכים על הברכים סוף הברכה ושם במודים תחלת היכל עצם השמים להיות הברכה בסוד ברכים. ואו' המחזיר שכינתו בסוד ברייתא בהיכלות אלו לציון סוד המשנה בהיכל קדש הקדשים והיינו או' דאהדרן ברייתי שהם היכל נוגה למתניתין היכל קדש הקדשים ואתברכן כחדא. מהרמ"ק זלה"ה. וע' בספר אור הגנוז בס"ד: