אור החמה על ספר הזהר ב:תקכ

וידי אדם מתחת כנפיהם וגו' כאן עיקר תשובת שאלתו שכוון בסוגיא זו לבאר היאך האדם השפל יוכל לקשר ולייחד עולמות העליוני' אחר שהקדים ענין השמות היאך הם כוללים באותיותיהם בחינת הספירות ומדותיהם בשיעור קו המדה והעיקר והיסוד תלוי בענין ידי אדם והענין כי ענין ידי אדם כולל רוחין שהם יסוד רוח קדוש לז' היכלות ז' רוחין וחיוון ואופני' וגו' ילמוד סתום מן המפו' אחר שיש לכרובים וחיות ואופנים כנפים כדמוכח מקראי א"כ כולהו בגדפין דילהון יש להם ידים והנה ענין הידים האלו יש בו פירושים והמפורסם הוא לקבל צלותין ולקבל מארי תיובתין וסוד תשובתם הוא קבלת תפלתם וחרטם וודויים לפני עליון א"כ מצינו מלת ידי לשון מקום כאו' והנה מציב לו יד א"כ נרכיב שני הפירושים ויהיה ידי אדם מקום בני אדם התחתונים וז"ש אתרין ודוכתין וגו' וביאר הענין ביותר מה ענין מקום זה ואמר לאפתחא פתחין לקבלא לון וענין קבלת תפלה אין ספק שהוא לקשרא קשרין ולייחדא למעבד רעותיהון שהוא תפלתם ושאלתם ועתה כל מי שירצה לחקור מה ענין ידים אלו יאמר. אלין אינון שמהן קדישין דשליטין בכל דרגא ודרגא וירצה ידי אדם אחיזת בני אדם באלו המדרגות כולם הם אלו השמות שבהזכרתם וכוונת האדם בהם יתפוס ויכנס במקומות אלו דהיינו יד מקום ויפתח שער לתפלה דהיינו יד לקבל שבים ויקשר מדרגות במדרגות דהיינו סוד י"ד לעשות רצון תפלתו ובקשתו ע"י הייחוד העליון והיינו דמפרש ואזיל דבהון עאלין בני נשא וגו' וכן אמר וברא שליטין תתאין לעילא והיינו עשוני למטה דהיינו שהאדם נמצא מכח השמות בסוד נשמה רוח נפש גוף הנמצא משם ונאחז שם שהוא מושרש בסבתו והיינו טעם אחיזתו שם ויכוננוני דהיינו קבלת תפלתו בכל יום לכונן עניניו ובזה ידענו טעם אל סדר קשר העולמות העליונים ע"י האדם עם היותו שפל למטה והם רוחניים דקים למעלה וידענו ידי אדם שנעשה על ידם והוא מצוייר שם והם מקומות בצורה ודקות והם בית אחיזתו למעלה ואב לכולם נטה את ידך על השמים ופי' ארכין והמשיך ידך מקום שאתה מרכבה לו שהיא בסוד הדעת על השמים בת"ת ולפי הפשט קשה וכי היך יכיל משה לארמא כ"ש בשמים אלו העליונים:

אלא ברזא דשמא קדישא וסוד הזכרת השם ויחוד בתפלה גורם זה כי אפי' האצילות מתנועע ופועל ע"י תפלת האדם בסוד הכונה והזכרת השמות וז"ש וכולהו עילאין ותתאין על רזי שמהן נטלי וגו' כי השמות הם אותיות קבועות בפה ויוצאות הבל הפה במחשבה המתלבשת בהבל ההוא כנשמה בתוך הגוף ואלו ההבלים עולים ובוקעים אוירים ועולים עד מקום השמות המכוונים והיינו או' ובהו עאלי בני נשא להיכלין עילאין לדפקא באינון תרעין ממש כח אלו ההבלים והדבורים היוצאים מפיו דופקין שערים עליונים ופותחין להם כרצונם ולית מאן דימחי מפני שכך הבטחתו של הקב"ה אשגבהו כי ידע שמי ולזה זכאין אינון וגו' וכפי זה קשה כי הי' ראוי שיכוונו בתפלה דוקא ובשמות ההיכלות והמלאכים שבהם וכיוצא ואם הי' כך ח"ו היה שניות ואם יכוון בשמות הקדושים אינם אלא בספירות א"כ מה התקנה בזה לז"א ת"ח בהיכלין אית רזא עילאה גו מהימנותא וכי יש להם מבא גדול באצילות שאין ייחוד למעלה ולא קשר לספי' אם אלו יפרדו מפני שהפעולות העליונות תלויות קיומם למטה בהיכלות אלו ולכך הם צריכים לפעול ע"י וברצות הספי' לקבל השפע העליון הם צריכים להעלות העלולים הקטנים האלו להראות שההשפעה צורך קיום כל הנמצאים א"כ סוד גדול יש להם גו מהימנותא עילאה תדע שאין אלו החיות ולא ההיכלות ולא המתנוצצים מהם דומים אלו לאלו כי העליון צריך לתחתון וזה בלא זה אינו שלם והיינו וישנה למ' ואת נערותיה להיכלות שאין מנקודה ראשונה ועד פתח היכל לבנת הספיר אבר דומה לחבירו וזה השינוי לטוב שיהיה הכל צורה אחת שלימה ליוצר הכל ושלימות הצורה בייחוד כולה ולא יחסר אבר כי כולם צורך גבוה והא בלא הא לא סגיא והיינו טעם היותם כלולים בתפלתינו כדמפרש ואזיל אינו שניות ח"ו ולעולם תפלתינו עיקרה היא להתפשט המאציל בנפעליו להחיות' ולהחיותינו לקבל תפלתינו וכדי שיכנס התפלה הוא בייחוד ז' היכלין והם נק' פתחי תפלה וז"ש כד אשתלימו דא בדא עאלו צלותין ולזה אנו צריכים לייחד ההיכלות בתפלתינו כדמפרש ואזיל:

היכלא קדמאה וגו' והשתא מפרש רמז הברכה בהיכלות ואו' יוצר אור נהירו דאבן טבא דהיינו שההיכל נק' לבנת הספיר וספיר היינו נהירו דאבן טבא וגו' דהיינו היכל המ' אבן הטוב עם היסוד הנק' טוב: נציץ לתרין סטרין מפני היותו אורו משתי מדות ימין ושמאל אור וחשך הדין ומתחת לחיה הנק' בזק הם מתפשטים כמה אופנים כנז' לעיל וז"א מה רבו מעשיך ה' כולהו אופנים וגו' המלך המרומם פי' לעיל שעצם רוח ההיכל הזה הוא סוד אור זכר בתיך אור נקבה והיינו סוד יאהדונה"י והיינו או' המלך המרומם שהוא סוד ב' אורות אלו סוד שם יאהדונה"י המורה יחוד ודא סליק באוירא שהוא סוד שם קדוש במילוי הכלול בהיכל הזה דסליק לסודהוי"ה דאלפין כדפי' לעיל:

אור פניאל הוא היכל עצם השמים היכל זוהר ויש לו כח המתנוצץ ממנו שיש לו כ"ב אורות שהם סוד כ"ב אותיות התורה זעירין שהם מתנוצצין שם ולכך באו כאן אותיות אלו שהם קטנות כדפי' בפ' תרומה והיינו אהדיא"ל בהדיא"ל גהדיא"ל כנז' לעיל במקומו. ויש כמה סמכין לכל גלגלא שהם אומרים ימין ו' מאל אלו קדוש ואלו ברוך ולכך יש כאן לרמוז אל ההיכל קדושה וברכה:

ובהיכל שלישי היכל נוגה שם סוד בית הכנסת והמלאכים הנעשים חברים ליש' בתפלתם בתוך בית הכנסת והם נותנים נעימות לאל ברוך בחברתם של ישראל והם הנק' חלונות חרכים כנז' שם בגין דהכא מתגלגלין הוא סוד היכל זכות מקום מושב בית דין סנהדרי גדולה ושם דנים לחיים עם היות שהחיים תלויים למעלה כאו' לאו בזכותא תליא מילתא עכ"ז דנים אותו כאן ומתגלגלים החיים העליונים מלמעלה ומחדשים אותו והיינו שההיכל כלול בימין ולכך מצד ימין כאשר מטין הדין לזכות מחדש בכל יום טובו מצד החסד והיינו אומ' בנהורא דימינא וגו':

היכלא חמישאה היכל אהבה הוא יונק מחסד עליון שהוא נקר' אהבת עולם ודאי אהבה רבה שהוא חסד מבינה עולם ונקשר אהבת חסד שבאצילות בחסד זה שהוא זוטא דהיינו חתימת הברכה הבוחר בעמו ישראל למטה באהבה שהם נכללים בהיכל זה התחתון הנק' היכל אהבה והיינו סוד אל שדי שהם שני שדים ימין ושמאל הכולל בימין דהיינו סוד אהבה תחלתה מן השמאל וסופה בימין בסוד שמאלו תחת וגו' ואתמלין אינון שדים מהחלב העליון שהוא השפעת החסד ודאי:

היכלא שתיתאה הוא היכל הרצון ת"ת דהיינו אמת ויציב סוד הווין שכך הוא ששי ובעינן דלא לאפסקא בדיבור בין היכלין אפי' בין פרק לפרק כי אם לשלום שהוא הקושר והמייחד. ואין הכוונה בהם ממש שהרי כל הברכות הם ברומו של עולם אלא במשיכו דצלותא סוד עליית התפלה שהיא רוחנית וסוד הכוונ' והם מתחברין כחדא וגו' ולא שיש לאדם אחיזה בפרטי ההיכלות אלא בסוד הידים הנז' לעיל שהם השמות שהוא ממש עצם הרוחניות העליון המתלבש בפנימיות ההיכל וז"ש ברזא דשמהן קדישין דשליטין וגו':

היכלא שביעאה שהוא היכל קדש הקדשים שבו סוד הזווג לכך התפלה בלחש הסוד בו מפני שהוא בסוד ג"ן ראשונות לזה צריך בלחישו ולא אשתמע ולזה כאן צריך לאתכוון ולסלקא רעותא לעילא עד א"ס ולקשרא שביעאה בשביעאה בינה בהיכל קדש הקדשים או אפשר יסוד הנק' ז' הנז' לעיל. ראשונה מתתא לעילא לקשר תחתון בעליון ממטה למעלה כל המדרגות עד נקוד' ראשונה ואח"כ מעילא לתתא להמשיך אור א"ס עד סוף המדרגות שהוא לבנת הספיר בסוד כללותם יחד כדפי' וזה לאמשכא ברכאן שאין דרך לשאוב אלא אורח וסדר המדרגות כדפי' לעיל ולז"א ממקורא דחיי דאיהו שביעאה לעילא דהיינו בינה הנובעת מג' ראשונות בסוד אור א"ס המתלבש בספי' ומן הבינה ולמעלה אין דבור ואין אות ונקודה לרמוז שם אלא העיקר הוא כוונת הלב וז"ש דאיהו שירותא דרעותא דלבא שהוא סוד כוונת הלב ובסתימו דאתוון דהיינו מה שנסתם ונתעלם ומשתרש שורש השמות שהם ז' שמות שבע ספי' וסתימתן בעלותם אל הבינה והחכמה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. ולקשרא שביעאה בשביעאה וגו' הענין הוא כי תחלה אנו מעלים היכל א' בהיכל ב' בההוא עמודא דאמצעיתא דבגו כל היכל והיכל וביה מתעלה ומסתלק היכלא לעילא לאסתלקא ולאתכללא בהיכל דלעילא מיניה כנז' לעיל בפי' בסדר ההיכלות עד שנמצאין כל ההיכלות נכללין בהיכל הז' וכל הני הוו היכלין דנוקבא וכדין כד אתכליל כולהו ז' כחדא כדין אז מתייחדין היכלין עם היכלין דדכורא וכדין נחתין ברכאן מעילא לתתא בהיכלין דנוקבא עד ההיכל הראשון של הנוקבא. עכ"ל: גליון. המלך המרומם וגו' עם המלה העולה צ"א במספר יאהדונה"י. עכ"ל: