אור החמה על ספר הזהר ב:תקיט

וכד אריך באריכו אתר דאצטריך דהיינו בעת שהשכינה צריכה תיקון גדול להכלל בנערותי' כדי להסתלק וכן הת"ת צריך תיקון גדול להקשר עם המ' מפני ריבוי הפגם אשר שם וצריך וידויים ותחנונים ובכיה וריצוי קב"ה קביל צלותיה מפני שהוא מתחסד עם קונו לתקן ולקשר השכינה ודא הוא יקרא דקב"ה שיתקן השכינה ויגרום קשר המדות ואור א"ס מתפשט בהם וז"ש בגין דייחוד' דצלותא שמייחד באריכות תפלתו קא מקשר קשרין ממטה למעלה ואסגי ברכאן לעילא בייחוד הנז' ותתא בעולמות תחתונות המצפין לברכה עליונה כנז':

היכלא דא קיימא וגו' אהדר לפרושי בהיכל קדש הקדשים קיימא גו כדרך כל עלול שהוא מוקף מעילתו ואו' נקודה חדא כדרך העלם כל עילה על עילתו עד שמרוב העלם אינו מכניס העליון נקודה חדא להראות על ההעלם הגמור כי כערך ה"ס אל הנאצלים כך הוא ערך השכינה אל התחתונים ולז"א טמירתא וההוא נקודה איהו רוח חיוני להיכלות שהם אל הנקודה כעין הגוף אל הרוח והוא רוח דק בערך העליונים לקבלא רוחא. וכד שריא רוחא ברוחא שהת"ת נמשך אל המ' ואז היא נכללת למעל' להסתלק וז"ש וכד שריא רוחא ברוחא כדין עאל דא בדא ונכלל תחתון בעליון והיינו רוחא וגו' ואיהו חד ודבקותא חדא שיתדבק יצירה בבריאה ובריאה באצילות והיינו סוד הרכבה דאתרכיב דא בדא שיהיה גדל הבריאה מתוך אצילות ומושרש בו וכן יצירה בתוך הבריאה והיינו כהאי אילנא דמרכיבין אילן באילן מטטרון עץ טוב בעץ החיים והכל קדוש מין במינו ואין בזה פגם: ווי מאן דארכיב עץ הדעת טוב ורע שהם החצונים הכרובים שם והוא ערוה מין בשאינו מינו: אמנם מאן דארכיב זינא בזיניה להשריש העלול בעלתו זה בזה עד סוף האצילות זה גורם היחוד העליון דאית ליה חולקא וגו': וכד אשתלים דא בדא שאין האצילות משתלם אלא בהכלל אלו התחתונים שם להיות העלול קשור בעלתו ואין העילה משתלמת אלא מתוך עלולו וז"ש וכד אשתלים: עובדא דנפי' מהאי שלימו כלומ' כשישרש היצירה בבריאה ובריאה באצילו' הענין מה שמתהוה בחידושם יקרא מעשה מרכבה יר' יתרכבו האילנו' אלו באלו מין במינו להקשר בנעלם עד א"ס והיינו וייצר ה' אלדי"ם יר' בהיותו יצירה בתוך יצירה דהיינו מלת וייצר בשני יודין דצר צורה גו צורה דהיינו מרכיבין אילן באילן יעשה יהו"ד אלי"ם שהוא סוד הייחוד שם מלא ת"ת ו' שייפין בשייפין כנז' לעיל ומתמלא מאור הא"ס השופעת בהם:

ת"ח כמה דאיתנהו שמהן וגו' הענין לתרץ כי איך יוכל האדם לייחד העולמות ומה בידו לעשות והיאך יוכל לתקן מה שרחוק ממנו הרבה מאד ולז"א כמה דאיתנהו שמהן עילאין קדישין מתחברין שהם יהו"ד צבאות יהו"ד אלי"ם יהו"ד אדנ"י א"ל שד"י והנה יחוד כל אלו השמות מורים על קשר זכר ונקבה בבחינות שונות כנז' לעיל והנה כמה דאיתנהו שמהן קדישין עילאין באצילו' מתחברין יר' שכל ייחוד שמות אלו מורים בחינות שונות. הכי הוא שמא קדישא שהוא שם יהו"ד המורה על עצם אור הפנימי שהוא מתלבש למעלה ולמטה במדרגות ובכחות אתפרש ונסתעף מעלה ומטה:

שמא דא וגו' כלו' אתפרש כפי בחינת המקום שהוא בו כגון למעלה בשם אהי"ה ובאמצע בשם אדנ"י ולמטה בשם אלדי"ם ויתלבש אבל מצד עצמו שמא דא דהיינו יהו"ד איהו לעילא שמא דא וגו' ואין בו שום שינוי כלל ועיקר ויר' לעילא בבינה ותתא במ' והיכליה באמצעיתא בשש קצוות אמנם יש בחינה בשם זה שהוא למעלה למעלה וז"ש דאיהו רזא דשמא קדישא מציאותו בסוד נעלם איהו חד רזא דכולא יר' שורש לכל הספי' הנמצאו' למט' מבינ' ולמטה והיינו עלמא עילאה בינה לא ממש הבינה אלא בסתימו דסתימותא דעליה דהיינו בבחי' הנעלמת מהחכמה שעלי' שהיא נסתמת בכתר בא"ס דהיינו סתימו כתר הנקשר בא"ס דסתימותא החכמה הנק' בכתר דעלי' ודאי שהם על הבינה ואשתתף ההעלם הזה בהדיה עם הבינה ואיהו חד והיינו מציאות שם יהו"ד העולה על כל שמשתתף עם הבינה והיינו מציאות השם העולה המשתתף עם השם בשם אהי"ה שהוא למעלה וכמו כן מציאותו אחד עם בחינת השם למטה וז"ש ואיהו חד עלמא תתאה בסתימו דאמצעיתא יר' מציאותו שבמ' הוא אחד עם הבחינה האמצעית שבשש קצוות הנקשר ומתאחד בבינה דהיינו סתימו דאמצעיתא שעולה מאמצע להסתם ולהתעלם בבינ' וענין סתימו דאמצעיתא דקאמ' הוא רזא דרתיכא קדישא עילאה דעלי' דהיינו סוד המרכב' הנעש' בבינ' שהחכמ' הוא אדם הרוכב על המרכבה והיינו שם השם בשש' קצוות שהוא אמצע מהאי גיסא מצד מעלה בבינה שם העליון ארבע רתיכין נפקין וכן מצד מטה במ' ארבע רתיכין נפקין בגין דכל חד וחד משני שמות אלו שהם אהי"ה מצד מעל' אדנ"י מצד מטה מתפרש לד' סטרין ד' אותיות לכל א' לארבע רוחות העולם וכל אות ואות מאלו הם נחלקות לד' וז"ש כל רתיכין ד' אינון מצד כללות כל אות ואות בארבעתם: כד מסתכלן דרגין שמתראים כלם בכל א' וא' וכן כלהו כמו שאור אצילות מתבחן בבחינות אלו כן כולהו המתפשטים למטה ד' בארבע ברזא דשמא קדישא דאיהו אדנ"י שמתבחן ד' לד' סטרין כנז' גם בהתפשטו למטה בסוד ההיכלות יהיה מתבחן בסוד האצי' למעלה ארבע בארבע באינון רתיכין דקיימא ונטלין בשמא ואינון איקרון הרי נחשת והם בסוד היכל התחתון ששם הם הרי נחשת והוא המרכבה שראה זכריה שהם כחות הקדושים למטה והטעם שיש הרי זהב בבינה ויש הרי כסף בחסד וששה קצוות ויש הרי נחשת מצד המ' מזבח הנחשת והיינו תלת סטרין קיימין ואינון רתיכין נפקין מגו אדנ"י די בגו היכלא קדמאה והענין שהם שני הרים ימין ושמאל שבהיכל לבנת הספיר שהם שתי בחינות בו כדפי' שם בהיכל א' והיינו ד' מרכבות מכח שם אדנ"י ארבע אותיות והיינו דנפקי ומתהוים משתי רוחין דקים שהם כללות ההיכל ימינא ושמאלא ושני ההרים נקראים הרי נחשת עם היות שיש בהם ימין ושמאל כולם נחשת ודין שהוא סוד מזבח הנחשת והענין כי הם מטטרו"ן וסנדלפו"ן ראשים לחיות ואופנים בכל מקום התפשטותם ואלו הם אופנים וסנדלפון ראשם וכמו שמטטרון בית קבול לת"ת שם יהו"ד דהיינו אדני כסף כך סנדלפון בית קבול למ' שם אדנ"י דהיינו אדני נחשת ואלו נקראים הרי נחשת מפני שהם בסוד דין כדמסיק ואלו השני כחות שהם לבנת וספיר שבהיכל זה ממציאי' נצוצות אלו שהם ד' מרכבות לד' סטרין והיינו או' במרכבה הראשונה סוסים אדומים מהגבורה והב' סוסים שחורים מצד המ' שהיא דין והמרכבה הג' לבנים מצד החסד והארבע ברודים אמוצים מצד הת"ת הכולל הכחות כולם והחסד והת"ת אינם גוברים מפני שהרחמים אינם גוברים ולכך הם הרי נחשת ולכך משמשי בההוא שמא דאלף דלת שהוא אדנ"י מדת הדין הרפה דאשתקע ומתלבש בסנדלפון שר האופני' כנז' והוא מארי דאפיא בהיכל קדש הקדשים. וכלהו שליחן ולזה קראם בשם סוסים אלין על אלין או שלטן דהיינו שיש רוכבים עליהם על מרכבות והיינו או' רזא דסוסוון ורתיכין דהיינו דאית רתיכא על סוסוון דנטלי ליה והיינו שאלו הם משתמשים בסוד מט"ט המתלבש בסנדלפון ולכך כמו ששם אדנ"י הוא לבוש לשם יהו"ד כך סנדלפון כך כחות אלו שהם התפשטות סנדלפון יש רוכבים עליהם שהם כחות מטטרון כנז' וז"ש ודא שמא קדישא אתכליל וגו':

אלדי"ם לא אתכליל בשמא אחרא בסוד שם יהו"ד כעין צרוף יאהדונה"י והטעם כל שם פועל כפעולת השורש שם יהו"ד הוא למעלה בשם אהי"ה ויורד אל מקומו מתלבש בשם אדנ"י וכל מקום שהוא הולך מורה על סוד הייחוד אמנם שם אלדי"ם שורשו בינה הנק' אלי"ם חיים ומהאי אתפשט לכמה סטרין עד היותו מתפשט בגבורה שם אלדי"ם ומגבורה במ' שם אלדי"ם ומשם במלאכים שם אלדי"ם ומשם בדיינים שם אלדי"ם אפי' בחצונים כנז' בסבא לכך לא אתכניש ולא נמנע מהתפשט בכל המקומות אלא אתפשט:

שמא דכליל כל שמהן שהוא מקור לכל הכחות שממנו נובעות בין שם אלי"ם בין שם אדנ"י אהי"ה יהו"ד הכל נובע משם הוא בחכמה דהיינו שם מ"ה דאלפין והכל נובע ממנו ברזא דאתוון ששם זה מצטרף אל כמה מיני צירוף דביה הוה ידע כהנא לצרפא בכל סטרוי שלא היה צריך אלא להזכיר שם יהו"ד והיה מצרף בתנועותיו כמה אותיות עד שהי' מעלהו אל סוד מ"ב והיינו שהי' יודע התפשטות האלו של שם בן ד' מילויו ומילוי מילויו והיה יודע התפשטותם במדות והולך ומתפשט ועושה שיעור מדה בכל מדה ומדה ומודד בו כמה מדות וכולל כמה שמות:

שמא דא כליל כל שמהן תשע אותיות כנגד ט' מדות שם זה בכתר והוא מודד כל השמות הקדושים וזה במה שבאלין אתוון כלילן אתוון אחרנין מתחברן עם אלו הט' וג"כ בדילוג קצת דהיינו דנפקי אלין ועיילי אלין כי צורך הנשמות כולם בשם זה דהיינו לצרפא ייחודא דשמהן כמה דהוה כהנא ידע כי היה יודע שורש לאותיות אלו והי' מצרף השמות מקיבוץ אלו האותיות וזה נעלם ממנו ידיעתו וסודו. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. כל רתיכא ארבע אינון וגו' זה יובן בסתרי האותיות השם מכתיבת יד ושם נתבאר כי סתם רתיכא הוא תלת תלת ועכ"ד ד' אינון וע"ש ע"כ לשונו: גליון. נחשת לתתאי פי' למטה הם הרי נחשת כולם. הרי נחשת עיין דף קל"ט ורל"ג: אהיא"ל דינ"ם כצ"ל והם אותיות אדנ"י אלדי"ם. עכל"ה: