אור החמה על ספר הזהר ב:תקיב

הנה עבדי וגו' כיון שהם יודעים לשאוב השפע דרך הצנורות כראוי זכאין אינון וגו' שלא ימצא ידיעת יחוד השם בשלימות אלא בצדיקי' וג"כ צריך שיהיו משתדלי' בתורה יומם ולילה להשיג דרושיה מפני עמקם וז"ש בגין דאינון ידעין לייחדא וגו':

קשורא דכל הני היכלין וגו' הענין שהיכלו' אלו הם כלי ההנהגה העליונה המתפשטת בהם כדמות נשמה אליהם וכל מעשיהם מכח רוח החיוני העליון המתפשט דרך כל המדרגות ממעלה למטה ופועל בהם ולכך קשורא דכל הני היכלין שהם נפרדים וראוי לקשרן במיוחד והכי מתקשרן כלו' דרך זה הוא קשרן וייחודם יחד ע"י המיצוע הזה יעקב קשירו דכל מהימנותא היינו הת"ת שהוא שם בן ארבע המורה שיתוף כל י"ס בו וכיוצא והוא מוכן לשאוב אליו הנהגה הכתר וז"ש רוח דקיימא לקבלא רוח עילאה דכל רוחין קיימין ביה שהכתר שורש לכל ספי' או אפשר דאהדר לת"ת שכולם נמשכין אליו וז"ש דא איהו יעקב מדת הת"ת דאיהו אמצעיתא דכל רוחין שהם הנאצלים:

איהו נטיל האי היכלא שתיתאה שמתקשר אצילות ביצירה ולזה כאן אינון נשיקין לאתדבקא רוחא ברוחא תתא' דהיינו הרוח החיוני המתפשט בכל היצירה בעילאה העליון המתפשט באצילות כאלו תאמר נקוד' אמצעית לאצילות ונקודה אמצעית ליצירה ויתדבקו נקודה בנקודה ומשם ילכדו ולא יתפרדו כל שארי האברים לענפיהם והיינו נשיקת פה הזכר העליון בפה הנקבה התחתו' דהיינו דבקות רוחא ברוחא וסוד אברי הנקבה הנאצלת יורה פיה דרך לשאוב רוח הנשאב בתוך הספי' אליה ודרך לנשום רוח הנשאב בתוך ההיכלות דרך ההיכל הזה ונשימתה נשאבת אל הזכר דרך פיו ומתרוקן רוח פנימי מזה לזה וז"ש ובאלין נשיקין אסתלק רוח דלתתא המתפשט בהיכלות לאתדבקא ברוח דלעילא בתוכיות האצילות דרך הנקודה האמצעית הזאת.

וכד מתחברן ת"ת בהיכל הרצון מתדבקן רוחא שבתוכיות הת"ת ברוחא שבתוכיות ההיכלות. כדין רוחא עילא' סתימא דהיינו רוח חיוני לכל הספירות שרי על האי רוחא דאמצעיתא ת"ת ע"י מ"ן שעלו מלמטה כי אפ' הת"ת בעצמו אינו מתענג בנועם הרוח הזה הנעלם אלא ע"י אלו הנשיקין כנזכר וז"ש וע"ד לא אתער לאתדבקא רוחא ברוחא למטה בסוד נשיקין כנזכר רוחא עילאה שבכתר לא שריא על האי רוחא דאמצעיתא כי אם לא יתייחד ת"ת עם המ' בסוד קשרה עם נערותיה לא ישרה הכתר עליו:

ורזא דא כד אתאחיד רוחא ברוחא ת"ת בהיכל הרצון כדין שרין נשיקין דהיינו רוחין עילאין מתקשרין ברוחין תתאין נקשרים זה בזה ומתערי שאר שייפין בתיאובתא שכולם מתעדנים מצד דבקות הרוח הפנימי דרך הפה על ידי חבור רוחא ברוחא כנזכר ואז כל שייפין כולהו מתערי אלין באלין אברי הנקבה באברי הזכר אלין באלין דרועין בדרועין רישא ברישא גופא בגופא וכיוצא והיינו לאתקשרא שייפא:

ואי תימא מאן אתער שיש פנים לכאן ולכאן והכריע שייפי תתאי מתערי תמיד לגבי עילאי והטעם מאן דאיהו בחשוכא תאיב תדיר למהוי בנהורא ואם ירד העליונה למטה לא יעלה אל המאור העליון ואל יקשה לך איך אפשר לתחתון להתעלות ולהתעורר שהדמיון הוא כשלהבת הנר כי ע"י השמן והפתילה שהוא נקשר בו נועל כח להקשר השלהבת השחור התכלת עם השלהבת הלבן הרוכב עליו כנז' פ' תרומה וז"ש שלהובא אוכמא דלתתא מ' אתער תדיר בתמידות לגבי שלהובא חוורא ת"ת ע"י השמן הפתילה הם יש' במעשיהם וכל הנערותיה המעוררו' כנזכר ורזא אלדי"ם דהיינו שם כולל כל האברים הנקשרים בשם יהו"ד דהיינו יהו"ה אלי"ם שם מלא ועוד אומ' אל דמי היינו תדיר כנזכר: כד נטיל יעקב שהוא הת"ת היכלא שתיתאה היכל הרצון והוא מתקשר בו בסוד ייחוד כדין איקרי בשמא קדישא דהיינו יהו"ד המיוחד לת"ת שלימא ולקמן יפרש איז' שלימות: וא"ת שזה יקרא השם השלם בעצם הכולל כל האצילות עם כל פרטי ההיכלות וז"ש שלימא דכולא. לאו הכי כי השם השלם באמת לא יכונה לת"ת לבדו עם היכל הרצון אלא כד אשתלימו כולהו היכלין אלין באלין דהיינו נוסף על קשר זה הנז' יעלו ההיכלות אל הרצון ומשם אל היכל קדש הקדשים ויתקשרו כל י"ס בהיכלות אז יצדק שם יהו"ד אלי"ם דהיינו ייחוד כל אברי הזכר בכל אברי הנקבה וז"ש כדין איקרי כולא הזכר והנקבה בשמא שלים יהו"ד אברי הזכר אלי"ם אברי הנקבה וז"ש וע"ד לא אתחברו דא עם דא היכלין בהיכלין לא איקרי שמא שלים שא"א למ' להתייחד עם הת"ת בשלימו המורה ה' אלדי"ם אלא כאשר יתקשרו יחד ההיכלות כולם. ונהירו דלעילא שהוא רוח מהכתר נחתא ושריא על כולא דהיינו יהו"ד וכן שם אלי"ם ואתקשר כלא כחדא:

ורזא דמלה כד יעקב ת"ת נטיל ד' נשין הם ד' בחינות ההנהג' בסוד ד' אותיות יהו"ד ונקשרת עם המלכות בארבע חלקי היכל הרצון דהיינו מיכאל י' גבריאל ה' אוריאל רפאל ו' ה' והם ד' נשין והיינו דמסיק ורזא דכולא כד יעקב ת"ת נטיל האי היכלא דאיהו שתיתאה שיש בו הנהגת ארבעה כנזכר והוא שלם מקשר שאר היכלות בשאר הספי' כדמסיק לקמן:

אלין אינון ד' רישי נהרין היינו שהם ד' ראשים בהיכל ונמשכים נהרין משם ולמטה עד ירידת ההשגחה וההנהגה זה למטה מזה עד היכל לבנת הספיר:

וכדין איקרי האי היכלא ויהו"ד הענין ששם ה' הוא בהיכל והם סוד ד' ההנהגות שבהיכל ואות ו' לבד של שם ויהו"ד לבד שהוא הת"ת וזה דוקא כשתמצא שם זה לטוב כגון וה' הולך לפניהם וכיוצא מפני שייחוד הת"ת עם ההיכל זה הוא רחמים וחסד אמנם יש וה' לדין כגון וה' המטיר על סדום ועל עמורה וזה בסוד ו' של וה' שהם ו' קצוות ויש בהם קצה צפון שהוא הגבורה שבשש שמשפעת בגבריאל שבהיכל הרצון שמשפיע בהיכל זכות ובבחי' זו יצדק שם וה' לאענשא לחייבא ואז לא יקרא ההיכל הזה רצון שאז העיקר הוא דין וגבורה וז"ש וכד יעקב נטיל היכלא דא דהיינו שיהיה הייחוד בבחינת הת"ת עם המ' בבחי' ההיכל הזה כדין איקרי כולא רצון שלים דהיינו שהרצון העליון מתפשט בכל המדרגות מה שאין כן בהגביר הדין והגבורה. וסי' ובהגיע תר אסתר וגו' שיורה ייחוד לשאר הנערות דהיינו קשר הספי' בהיכלות ויש יחוד משובח.

ודא הוא עת רצון דהיינו תר אסתר זמן עונת ההיכל הזה:

ומכאן ולהלאה שנקשרה ת"ת בהיכל זה שראן היכלין דהיינו היכלות עליונות דאצילות שהם הספירות לאתחברא ולאתקשרא אלין באלין דאצילות ביצירה. ואע"ג דתנינן דרומית מזרחית כנראה שתחלה מתעורר החסד ואח"כ המזרח ושניהם כחדא במ' מערבית ואנן אמרינן איפכא שתחל' מתעורר המזרח ת"ת ואח"כ שראן היכלין וגו' להתחבר עם המ' לא קשה מידי משום דהתם הוא בסוד החבוק בספירות עליונות דרומית מזרחית וגו' אמנם הכא איהו ברוח דדבקותא חדא דהיינו קשר רוחא ברוחא בסוד נשיקין ואינו כסדר החבוק אלא יעקב שארי ברישא:

מכאן שארי אחר שכבר נתייחד יעקב בהיכל הרצון יתעורר החסד מדת אברהם דאיקרי אהבה רבה ואינו נטיל היכלא דאיקרי אהבה דהיינו חסד שבמלכות המתנוצץ בהיכל אהבה זה למטה ויתקשר בו בסוד רוחא ברוחא ואז רוב חלב נמצא שהוא האודם המתהפך ללובן והיינו סוד א"ל שד"י שבהיכל אהבה שהם ב' שדים המושכין חלב ושפע החסד לכל התחתונים ולכך כדין שדים נכונו מצד הכנתם בכלל היכל זכות בתוך היכל אהב"ה והיינו א"ל כנזכר לעיל וכיון שנכונו בא השפע מהחסד ואתמליין מכל טוב מטוב החסד לספקא מן הימין שדי די ספוקם. ולאתזנא דהיינו שם א"ל מזון נשפע לעולם ושני היכלות אלו שהם זכות נכלל באהבה דהיינו שמאל בימין ונעשים א"ל שד"י. מהרמ"ק זלה"ה: