אור החמה על ספר הזהר ב:תקי

ואע"ג דלזמנין וגומר והיינו ברחמי' ולסבת עון בת זוגו או בן זוגו כנזכר בסבא והיינו שתפלתו של זה ועונו של זה גרם להעלות יחד במאזנים עם היות שאינם הגונים. וטעם הנהגה זו אל ההיכל הזה מפני שבהיכל זה בפנים סוד לבנת וספיר יזדווגו הנשמות זכר ונקבה ומבחוץ ואלו היתדות מזווגים הגופים כפי מעשיהם במאזנים: פתחיא"ל לשון פתיחה שגם הוא שר הרחמי'. עטריאל לשון עטרה שגם הוא ברחמים להעטיר עם היות שהם לצפון שרי גבורה ודין. פדתיא"ל לשון פדות וגאולה. תומיא"ל לשון תומה ותמימות והם ג"כ ברחמים ולכך חפצים בזווגי' הנעשים מן המזרח והדרום וכשמתפרדין הצפון ה' עילאה והמערב ה' תתאה בוכים כשרואים פרוד זה מצד הדין המתעורר להפרידם מן י' ו' וענין הדמעות האלו הוא סוד דין המעוררי' מצדם לצד מעלה לפי שאינם חייבים כי בדין תורה גרישו ולזה הם מעוררים דין להמשיך על המגרש והמתגרשת בחושבן שהמגרש אשתו ראשונה יעורר פרוד בין קב"ה ושכינתיה מפני שהם רמז למעלה ולזה קלא נפיק ואמר אי זה ספר כריתות וגומר כלומר אין חשש במעשה האיש הזה ואל תחושו לו שאין שכינ' מתגרשת על ידו כלל: נשיהון קמייתא היינו בת זוגו בסוד הנשמות שנזדווגו בלבנת הספיר: שבע ברכאן הם ז' ברכות הבאות לשכינה ע"י הצדיק מהמדות העליונות כנזכר פ' תרומה והאיש מפקיד ז' ברכות אלו בכלתו כדי להמשיך ז' מקורות עליונות לשבע ברכות אלו שהן מציאות הספירות לבית קבול להברכות העליונות וכשמגרש את אשתו נוטל אותם הברכות ממנה וגורם למעלה ח"ו סילוק הברכות מהשכינ' לפי מחשבת המלאכים:

היכלא תניינא דקאמרן דכליל קדמאה וגומר רצה בזה שהיתדות והסמכים אשר להיכל יהי' מעין ההיכל כמו שהיכל שני בו כלל כח היכל א' כך ממש הוא ענין הסמכין והיתדות שיהיה מציאותם כלל היתדות התחתונות אל היכל התחתון: יהדיא"ל אותיות די"ן בין י"ה וא"ל והדין מתבטל בין שתי שמות אלו של רחמים: גזורי"ה כמו כן הוא לשון גזרה וחתום בשם י"ה שהוא רחמים. וכן הדרומיים אהריא"ל בגי' רמ"ח עם הכולל היינו אברה"ם ימין וכן ברה"י ר"ל בן י"ה ומפני שהיא שמאל הדרום הוא ה"י ולא י"ה. בענין שהם בחינה יפה כלם מפני שהם מופקדים לטוב' והצלה כדמפרש ואזיל:

אלין ממנן על משבר כדמפרש ואזיל ואין ספק שהם גוזרים מספר קולות וכאבים על המשבר עד בא מפתח הלידה ואיקרון הכי בעלי המשבר מן הטעם הנזכר. ונטלי אינון קלי שהם קולות של צער וכאב על המשבר והם של תפלה והם ראויות להיכל שני מטעם שתלוי הלידה בברכים כורעות לילד והיכל זה הוא ברכים ודאי. ועוד אפשר שמקטרגים הם אם חטאה שגלתה ירכ' בנדתה לבעלה ולכך הם נכרכים אחר קולה ואם ירכה הוא כשר מיד הם מקדימין ואינם יכולים לקטרג:

אעלי הני קלי לממנא וגו' הוא עיקר שר ההיכל אור פניא"ל שפי' לעיל ושמא הוא מכניסם אח"כ למעלה להמשיך מפתח הלידה א' מג' מפתחות גשמים ליד' תחיית המתים ואם הם בני חיי ומזוני ודאי שמכניסם למעלה למעלה למקומם כנזכר לעיל. ולזמנין דקדים אם יש ביד האשה ההיא עונות ומכללם נדה וחלה והדלקת הנרו' ואין לה זכות לתלות מתאחרת ישועתה וקולה לא ישמע ומקדימין המקטרגין ומסכנים אותה: סלסליא"ל לשון סלסלה ותרוממך והיינו ע"ש שישראל מסלסלין לאביהם שבשמים בהזכירם דם בריתם ונ"א לשון חלחלה שמתחלחלין לפני הקב"ה ללמד זכות דם ברית. קרספיא"ל יר' שהם מקרספין עצמן על ישראל לפני ה' ומתרגמינן להתגרד בו לאתקרספא ביה: סוגדי"ה והוא לשון וישתחו ארצה וסגיד והיינו שהם משתחוים לה' ואית גרסי סוגרי"ה מלשון סנגוריא שמלמדים על ישראל בדם ברית. גדרי"ה ממש מלשון גדר שהם מגדירים גדר בפני החצון שלא יקטרג וחתומים בשם י"ה להורות על רחמים ודאי. והנה דם ברית סודו כי המצוה הזאת רחמי' ודאי ונעשית למטה בדין כי כל ענין דם וכריתה כזה הוא דין והם זבחי אלי"ם ולכך הם בהוד כי מדה זו היא דין ברחמים כנז' פ' תרומה וכך המצוה הזאת היא בירכים כאו' חגור חרבך על ירך גבור וכתיב שים נא ידך תחת ירכי ולזה סגולה זו דוקא לדם ברית הנמול לשמונה סוד הוד השמיני וז"ש כד אתגזר ההוא ולדא לתמניא יומין ואלו הם ממונים מופקדים לחקור על כל מצות הברית ולקבץ מציאות חלק המצוה ולצייר רוחניות דם המציצה והטפת הדם ולהניחו לתיקון המדה הזאת והיכל הזה והרי ארבע' כחות אלו הם יתדות להיכל זה שהוא מתעורר ונסמך מהתחתונים שלא יתעורר הדין על האשה כנז' או בשאר עונות בהזכירם דם ברית כנזכר:

ת"ח לזמנא וגומר לתת טעם למה המילה לח' ימים היא מסוגלת להשבית החצון שלא יכנס לקטרג ולזה פי' ואמר כי מילה לשמנה דאין שמנה ימים פחות משבת בינתים והיינו ששבת שביעי דהיינו ז' י' על ו' היינו עטרה דברית ולזה אות ברית בקדושת שבת מתחזקת להעביר החצוני והערלה שהוא חלק לחצונים בשר הערלה וכיון שנתן לה חלק מיד נבדלת מן הקדש ומזכירים זה למעלה להכניע החצונים ולא יכנס אל היכל זה ולא יעורר הדין:

היכלא תליתאה וגו' כבר פי' כי היכל עליון הוא כולל התחתון וכך היתדות הם כלל הכל כעין ההיכלות וז"ש היכלא דא קיימא וגו' מורא שכללות ההיכלות התחתונים בהיכל שלישי ויתדותיו כמוהו: יהוד"י הוא מיוסד על שם יהודה שהוא שם בן ד' כנזכר בסבא. עזריא"ל הוא ג"כ מיוסד על עזר שהוא רחמים בשם א"ל וירצה הודאת השם שהוא הבל התינוקות הם עוזרים לישראל ברחמי האל כדמסיק לקמן. שכניא"ל הוא לשון שכינה ששוכנת בתחתונים ומה גם במקום משכנות גדיין יש' בעסק התורה. עזוזי"ה היינו על שם מפי עוללים ויונקים יסדת עז והנה ההיכל הזה הוא היכל הנצח שהוא מדת למודי ה' תור' שוכנת על שניהם והתינוקות של ישראל בתלמוד תורתם מרכבה אליהם כאו' וכל בניך למודי ה' ולכך בהיכל היה הסמך אשר לו בהבל תורה מפי עוללים ויונקים מלמטה שממנו מתעורר ומתחזק להקשר במדתו למעל' לרחם על ישראל שהם גורמין הייחוד והנה המזרח שהוא התורה ודאי וזרח משעיר למו והדרום שהוא תורת חסד על לשונה שתי בחינות אלו הם מופקדים על ענייני התורה והבל פיהם של תינוקות של בית רבן והעביר כחות האותיות אל היכל לרחם על העולם כולו כדמסיק לקמיה וז"ש הבל דתינוקות לקיימא עלמא וגו': עזפיא"ל לשון זעף וכן קטטריא"ל ל' קטט' וכן עססני"ה מלשון עששה מכעס עיני וכן אדירי"ה ל' אדירות והטעם שאלו ממונים על התורה לפקוד על האיש שהוא גורע כח ההבל הזה שהוא כאלו מחריב העולם ומבטל קיומו בזולת שהוא עולב התורה והם נוטלים עלבונה וגו'. מהרמ"ק ז"ל.

והרח"ו זלה"ה כתב. ואינון יתדות המשכן וגו' עיין כי נראה מכאן כי הז' היכלות הם זה למעלה מזה ובין כל היכל והיכל יש כמה שומרים אלף ורבוון ונק' יתרות המשכן וכולם חוץ מן ההיכלות אבל יש בין כל היכל והיכל עמוד א' הנאחז מזה לזה והוא חלול ובו הוא דרך לעלות מהיכל אל היכל כזה