אור החמה על ספר הזהר ב:תקה

ואי תימא בר נש בבי מרעיה הא אתדן לחיים וגו' א"כ נלמוד כמו שהחולה כאן לחיים למטה כן בני ומזוני אלא וגו' יר' שהם בג' ראשונות בדקות ובמציאות למטה בז' ספירות נדונת בהיכל זכות ותלייתם בג' ראשונות להיות נשפעות מהיכל קדש הקדשים זכאה חולקהון דצדיקייא שהחיים בידם וזכאן הם בעצמם לחיי עלמא מפני שיש להם דרכי התורה ומעשיהם ותורתם ותלמידיהם בניהם וחי' עולם הבא חייהם עולם שכולו ארוך ואור התורה מזונם בעולם הזה ובעה"ב:

היכלא חמישאה היכלא דא היינו היכל החסד והוא המשבח והמפאר שאר ד' ההיכלות התחתונות הנכללים בו וז"ש קיימא לאנהרא לאלין תתאי. עוד אין עניינם מגיע להקשר בסוד האצילות עד הגיעם להיכל אהבה זה להיות היכל זה נקשר ביחוד העליון בסוד יחוד ק"ש וז"ש והאי איהו היכלא דקיימא לאנהרא ברזא דמהימנותא שהוא סוד יחוד ק"ש:

פתחא חדא וגו' שאין לו אלא הנהגה א' שמשפיע דרך בו והיא הנהגת החסד סנגורי"א מפני שהוא שר החסד מלמד סנגוריא על ישראל לעורר החסד העליון להשפיע בהיכל זה למתק דינו ולכך מכריע הדין ע"י הסנגוריא ומכריע לכף זכות למטה היכל זכות שלא יגבר הדין בו ולא יגברו החצונים מצד מטה וז"ש ולא ישלוט עלייהו וגו':

בהיכלא דא וגו' היינו עצמות רוחניות שהוא מתפשט בהיכל כלול מד' רוחין כנגד ד' אותיות שבשם י' חוור ה' אוכם ו' ירוק ה' סומק הם ד' הנהגות ולזה כולל כל ההיכלות התחתונים וכל הבחינות ולכך קיימא כליל בכולא. ואיקרי סוריה הנק' בפ' ר' ישמעאל סח לי סוריה שר הפנים ע"ש שכל הפנים התחתונים כלולים בו כנז' ונק' סוריה מלשון סורה שבה פה שהוא המתקרב יותר למעלה בסוד אהבה וכל מה שמתקרב אל קדושת יוצרנו מתרחק יותר לכך נק' סוריה ובגי' עזר ודאי. רב על כל אינון וגו' להיותם מתנהגים כרצונו ואין להם מזון והשפעה אלא ממנו. וממנן תחות ידיה שעיקר הדין בהסכמת החסד ראשונה.

דסגיר ואין אור לתחתונים ופתח והאור מאיר בכולם כל מפתחן עילאין וגו' שהוא שר ממונה על כל אוצרות ההנהגה והשפע לתת לכל מנהיג כדי צורכו:

תלת זמנין הם ג' תפלות שבהם יחוד ההיכלות בסוד האהבה התפלה כדמסיק והיינו אומ' חילין תתאין כלהו אתכלילן הם בעצמם התחתון בעליון וקיימין תחותיה שנכללים בו אח"כ ומיניה אתזנו שמקבלים שפעו.

האי ממנא קיימא בכל רזין דמאריה דהיינו הרוחניות העליון ונכלל בכולו בסוד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה כדמסיק. ואחר עלייתו שולט בכל רוחניות עליון לנהל התחתונים וז"ש כולהו אתמסרו בידיה:

האי רוחא הדקות שההיכל מתמלא ממנו איקרי אהבה וגם ההיכל מקום בית קבולו נק' היכל אהבה: שם אתן את דודי לך שאותה אהבה העולה מכ"י לקב"ה בסוד מ"ן לאתערא מ"ד מיד שכינה אתן את דודי לך. שומר ישראל שהשמירה באה מהכתר הנק' חסד עילאה דרך ימין החסד אל הת"ת ואל היסוד והיינו שומר הברית ולכך בהיכל זה שהוא היכל חסד נמצאים נטירו דכל גניזין עילאין שהם בחינות הכתר כנז' והיינו או' גניזין דמאריה גניזין ביה נמצאים המציאות הנעלמות מסתתרים בו וכל מי שמתדבק באהבה בסוד נשמתו נגנז בו ודאי:

מהאי נפקי שבילי וגו' צנורות החסד מתפשטין ממנו לכל ההיכלות שכולם נזונים בחסד. בגין לאתעטרא וגו' יר' בחינת ההיכל הקודמת לכל שהוא רוח פשוט ודק מתעטר מרוח החסד שבהיכל הזה ואית דגרסי בגין לאתערא בההוא רוחא ויר' שמתעוררים להאחד למעלה ברוח חיוני המתנוצץ בהם בשבילי הצנורות הנז':

אלין גוונין שהם ד' אותיות יהו"ד כנז' אתכלילן בסוד קשר השם הנכבד ואותו הדרך בעצמו למאורות ההיכל זה ומהתנוצצות האור שמתנוצץ זה לזה להכלל בו והיינו בטש דא בדא דקאמר יתקבצו אותם המאורות ויתהוה החיה הזו הנק' זוהר שפי' קיבוץ המאורות שיעשה מהם כזוהר א' ונודע כי הת"ת נק' אלה"י ישראל ודוגמתו בהיכלות היכל הרצון וחיה זו למטה ודאי תחת היכל הרצון:

מהיכלא דא נפקין וגו' הענין שנשמות מתהוות מזווג העליון ונמשכין דרך ההיכלות ובבאם להיכל זה אם תזדמן הנשמה להיותה נכללת בסוד נשיקין שהם מתעוררין תתעלה מעילתה על שאר הנשמות מפני שהיא מאירה ונתוספת מאור ייחוד זה עמה וז"ש מהיכלא דא נפקין כל רוחין קדישין דקיימו בקיומא דנשיקין עילאין ופי' המעלה מה היא ואמר מאינון נשיקין אוירא דרוחא בסוד דקות ג' ראשונות דרוחא לקיימא נפשא דהיינו האמצעי שבין נשמה לנפש הוא הרוח המתלבשת בו הנשמה ברדתה מהיכל קדש הקדשים להיכל לבנת הספיר דרך ההיכל הזה בענין שקיום הנפש מהנשמה על ידי הרוח בכל אינון נשמתין דאתייהיבו וגו' והיינו כל כל מוצא פי ה' דהיינו נשיקין שבהם יתהוה הרוח מהייחוד הנז' יחיה האדם דהיינו הנפש התחתון שהיא למטה מהרוח והיינו שוד אוירא דרוחא המתפשט מנשמה לנפש ומנוחתו בג"ע תתאה מבחינת מזון ההיכל הזה: בגין דבהאי היכלא קיימין וגומר הענין שכל הזווגים שנעשו מיום שנחרב בית המקדש הם באצילות ועושים נשמות באצילות ואינם יורדין מפני שאין זווג ביצירה לעשות להם רוחות מפני סוד הגלות המגיע לעולם מטטרו"ן כנודע והם עומדים בהיכל קדש הקדשים גנוזות אמנם יש בהיכל הזה נשמות מאותם שנמשכו קודם החרבן ונתהוה להם רוחות בהיכל הזה והם נמשכות ויורדות להיכל לבנת הספיר וממנו לבני אדם וזה שאמר בהאי היכלא קיימין כל נשמתין וכל גופין דהיינו נשמות מהזווג העליון של קודם החרבן כנז' וגופין רוחתם המהוה להם בהיכל זה בסוד נשיקין כנז' וע"ד היכלא שהוא היכל החסד נקטא כל אינון נשמתין דנפקי מההוא נהר שהוא בינה ובהיכלות היכל קדש הקדשים ונוטל אותם להלבישם רוח כנז' והיינו עיקר הנהגת ההיכל הזה:

היכלא דא לא קיימא לעלמין בריקנייא כי בעוד שיש בו נשמות אין בן דוד בא ואחר שיכלו מיד תתעורר הגאול' ותמלא מן הנשמות החדשות המעוכבות בהיכל קדש הקדשים:

שני שדיך הם שני כחות מתמצאים מקשר וייחוד אהבה וזוהר והיינו רוחא דקאמרן שהוא עצם ההיכל הנקרא אהבה וההוא חיוותא שפי' שמתמצא כד בטש נהורא בנהורא שנק' זוהר וכאשר יתאחדו שתים אלו יחד:

אפיק תרין. נהורין כלילן דא בדא מתקשרן דא בדא כעין סבתם שהם אהבה וזוהר ואיקרון אל שדי כדמסיק שעיקר שם של שני עופרים אלו אינם אלא שדי כאומרו שני שדיך שהם להניק כשדים אמנם הוא א"ל הוא היכל זכות המתאחד בשדי וע"י שתוף שניהם נקרא א"ל שדי וז"ש ואלין איקרון שדי וא"ל דלתתא דהיינו רוחא דהיכל' זכות מתחברן דא בדא ואעיל דא בדא עד שיגבר ויקדם אל שם שדי והטעם אל שם שדי על שם שני שדים והאי א"ל שהוא מהיכל זכות נטיל מאתר דא כל אינון רחמין דקיימן לאתזנא דהיינו סוד חלב השדים וכיון שהיכל זכות בבחינה זו יתמלא חלב אז האי שדי יניק לכל אינון תתאין דהיינו הרוחות הדקות שבהיכלות ועצם ההיכלות וז"ש ולכל אינון היכלין ואפי' במדורין המלאכים הנק' יתדות שהם סמוכין להיכלין וז"ש ולכל אינון דלבר דהיינו חוץ להיכלות במדורין ולזה נק' שדי לשון די וספוקא לכולא מפני שהיא ימני וז"ש כמה דאיהי מקבלא מסטרא דימינא:

מהכא נפקו וגו' לא משם א"ל שדי אלא בסוד החיה העליונה שיש בה ד' גוונין משתלשלין מדרגות חיה מחיה כלולה מדין ומתפשטין עד הגיעם אל בחינת להט החרב המתהפכת ומציאותם נז' בפ' תרומה בארוכה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. ואיקרון אל שדי ענין אל שדי בהיכל אהבה שהם סוד שני שדיך כשני עפרים הענין הוא כי כבר ידעת כי הדדים הם בין זרוע ימין לזרוע שמאל ועיקר יניקתם הוא מן הימין והענין כי החלב הנשפע בדדי האשה בא מסוד אימא עילאה בינה ואל זה הסוד רמזו בפ"ק דברכות מאי ואל תשכחי כל גמוליו שנתן דדים במקום בינה והענין הוא כי היות הדדים קרובים אל הלב שהוא בינה ובסוד הלב מבין מתערי אז רחמי העתיקא הנק' חלב אל הבינה ומהבינה יתמשכו אל החסד שהוא היכל האהבה ומשם ימשך אל הדדים בסוד רוחצות בחלב כנז' פ' משפטים דף קכ"ב ע"ב וידעת כי כל אלו ההיכלות הם מהיכלי הנקבה ודדים שלה המשפיעים לתתא הם בהיכל אהבה ומשם משפעת החלב. אך כד אתכליל רוחא דהיכל ג' הנקרא אל עם הנ' שדים כדין איקדי אל שדי וז"ש אלין איקרון שדי דלתתא מתחברן דא בדא. עכ"ל: גליון. ואקרי סורי"ה בגי' רי"ו ס"ה דהיינו רי"ו ג' גוונין ג' ע"ב ויסע ויבא ויט: כל מפתחאן עילאין וגו' עיין פ' נח ע"ה בסתרי תורה. האי רוחא איקרי אהבה וגו' משפטים צ"ח תרומה קס"ו ופקודי רנ"ד קרא לו אהבה זוטא: מהכא נפקו אינון נהורין דאקרון להט החרב וגו' הטעם שהדיינים למטה בהיכל הזכות ולהט החרב בהיכל זה שהוא למעלה ממנו והיינו דאמרו חז"ל הדיין יראה עצמו כאלו חרב מונחת עליו וגו'. ועיין בספר אור הגנוז בס"ד: