אור החמה על ספר הזהר ב:תקד

אי זכי נפקא ההיא צלותא וגו' ממקום גניזתה ונפיק עמה ע"ב ממנן הם ד' צדדין כל א' כלול משלשה הם י"ב וכל חד וחד שהרי היא זוכה מכל י"ב בחינות תביעין מעם ההוא רוחא זכות א"ל שר ההיכל קיומא דההוא שאלתא שיחתים עצמו בשאלה זו להתקיים: ואתקיימא בהו שכולם מתחתמין בשאלה ההיא כדי שכאשר תסתלק להראות פני המלך כולם מתחקקין למעלה ואפ' שכולם שואלים לקיים שאלת השואל והשאלה מתקיימת בהו על ידם שהם שלוחים לקיומה:

תחות האי חוותא שהיא רחמים ד' שרפים מלהטן מצד הדין שסוף סוף ההיכל הוא דין אמנם פעולתם יפה כדמסיק:

שרפיא"ל לשון שרף צפון ברקיא"ל לשון ברק דרום ושתיהם בסוד הדין כי מן האש יוצא ברק: קדושיא"ל קדושה מן הלויים דין מערב קדומי"ה לשון יבא קדים רוח ה' מזרח וגו' שגם הוא דין כי ארבעתם יסודם דין כל א' יותר מחבריו ושרף יותר מכולם: וטעם חקירת עונג שבת כאן מפני שסוד ענג הוא 'עדן 'נהר 'גן ג' ראשונות מבטל כח הדין וביום השבת אין דין וההיכל הזה מתענג והמבטל העונג גורע נחת רוח מההיכל הזה לכך יפקד בכח ההיכל: כד נטלי להנהיג העולם נפקין שביבין דאשא הם כחות משתלשלים בדין חזק ומאלין שביבין יתקבצו למחנות ויעשה מהם ע"ב גלגלין לכל א' מהשרפים והמשתלשל מהם הוא כח הדין החזק שהוא סוד נהר דינור שהוא שורש לדינים הנמשכים חוץ להיכלות עד בואם לחצונים שהם מזדמנין לקיים גזרת הדין היינו אומרו ישמשוניה לההוא נורא. ואוקיד לכמה רוחין נשמות החייבות גיהנם רוחני שהוא מחוץ להיכלות ונהר זה יוצא אליהם לנקותם לכמה שליטין למטה כאשר מעבירים אותם מממשלתם כדונים בנהר דינור. וכד עייל שבתא כרוזא נפיק מקודש השבת מקודש ושכיך ההוא נהר מדיניו החזקים והם מתבטלים. והאי חוותא אזלא וסלקא להכלל במשתלשלים האלו השרפים שפי' ולזה עאל ג' אמצעיתא סוד נקודה אמצעית היונקת מג' ראשונות דהיינו ענג וישראל הם נכללים בסוד השבת בנקודה האמצעית ונודע כי שלחן בצפון לכך שולחנם בהיכל הגבורה זה מטעם זה:

בהאי אתר מתסדרן וגו' ואלף אלפין וגו' שהיו משמשים בחול לדין השתא משמשים בסוד ענ"ג מפני שהם מתהפכין בקדושת שבת לענג שולחן וז"ש ואלף אלפין וגו' והיינו סוד הכללות עשר מעשר בסוד בחינת נשמתין של ישר' וכמו שהם פרצופין בנשמות כך בממונים המציירים מציאת' שם: וחמן כל אינון פתורי הם התחתונים מצויירים שם וכל אינון דקיימי עלייהו המשתלשלים מההיכל ממונים על השולחנות המצויירם שם כאו' אלף אלפין וגו' מטעם שהם נהנים מהענג הגשמי בקדושת שבת והחי' בעלת ההשגחה לכך אשגחא היא גם כן ליהנות מהענג העליון בכל פתורא ופתורא בסדורה בתקונה וכמו שהיא נהנית מאותו ענג משפיע מלמעלה על המענגי' והתחתונים מחתימין הברכה ואמרי אמן.

ורוחא עילאה שהוא דקות וסבה לכל הענפי' אחר שהשלימו הענג בשלימו ג' סעודות לכך בסעודה בתראה תליתאה מסיים ואמר על כל אינון קדמאי מברך ממקור גבוה והיינו או' וארוכתך מהרה תצמח מאריך אנפין וכבר נגמר' המצו' והיא מסתלקת נשמה דאצילות בתקוניה במצות שבת והיינו והלך לפניך צדקך וכבוד ה' מקדים אל כל הנשמות ההם העולות במוצאי שבת והיינו יאספך ואחר שנגמר האור העליון מהכתר ארוכתך ומבינה צדקך ומהחכמה כבוד ה' שבעין נהורין שהם נגד ז' ספי' תחתונות הם משפיעין ואמרי בכל סטרין הנה כי כ"ן שיסודו ע' יבורך גבר מהגבורה ירא ה' ממדת הגבורה ודאי שהוא עיקר ההיכל: דחיין שלא יהיה לו חלק בענג שבת העליון והיינו דיוקנו שנתגרש משבת העליון ושלחנו אינו מרכבה למ' אלא חצוני לכך דוחין אותו לחוץ אל מקום הנגע ושם נגעי בני אדם וכולהו פתחי ואמרי הפך מה שהיו מושכים לו ברכות. ועם היות שהענג הוא ענף מצוה עכ"ז עונש המבטל גדול בגין דענוגא דקב"ה ומהימנותא איהו וגו' והענין שהאדם ת"ת ושלחנו מ' וענ"ג שמתענג עליו היינו משך ג' ראשונות כנז' ולכך הוא דהיינו השפעת ג' ראשונות כנז' ומהימנותא דהיינו סוד הייחוד באצילות. וזמנין הם י"ט פסח ב' ימים סוכות יום א' ושמיני עצרת שבועות יום א' ר"ה יום א' מדאורייתא וב' מדרבנן הם ז' ימים וכולם מצוה לענגם ויש יחוד עליון בענ"ג אל המדה שהם רומזים בה ולזה כולהו חדוותא דקב"ה ומתענג בהם ממתק הדין כי השלחן מ' בצפון גבורה ב' מדות הדין וע"י הענג הוא מושך רחמים עליונים למתק דינם לכך האי חוותא קיימי לקבל ההוא נהר דינור דהיינו גיהנם רוחני ולא שבקי לאתוקדא ביה וגו': והענין שתצטרף שם הנשמה ולא ירגיש צער האש והצירוף כי הצער אשר לנשמה שם בנהר דינור אינו אלא ממה שלכלכה עצמה בעולם הזה בתענוגי העולם כי צער העבירות כבר נטהר קודם שיכנס לג"ע של מטה כנז' פ' תצוה ולזה כיון שנהנה בענג שבת וי"ט יהיה תמורת ענג החול ויצנן לו נהר דינור כי ענג חול מלהיב גיהנם נהר דינור וענג שבת מצנן אותו: תחות אלין ארבע שהם ד' ממונים שבד' פתחים כנז' לעיל ואלו הם לבד מההיכל מתפשטין למטה ובסמניהן ניכרים דמסטרא דהיכל' דא בעלי הדין ופעולתם להודיע לפועלי הדין מה שנגזר כדי שיהיו מזומנים לקיים גזרת הדין והיינו ומכריזי לכל אינון וגו':

כולא אתדן הכא עם היות שיש קצת עניינים שהם נדונים למטה בהיכלות כנז' עכ"ז כאן מקום ב"ד הכולל שהכל נדון אותו כאן זולתי ג' אלה בני חיי ומזוני שפי' רז"ל לאו בזכותא תליא מילתא היכל זה הנק' זכות וז"ש דלא אתייהיב רשו בהיכל' דא וגו' שג' אלה הנז' תלוים בג' ראשונות שהם בני באימא עילאה ודאי אם על הבנים היוצאים ממנה חיי מהחכמה כאו' והחכמה תחי' בעלי' ומזוני מהכתר שהוא יושב וזן מקרני ראמים וגו' והמזל העליון הוא מקור ג' ראשונות ולכך לאו בזכותא תליא מילתא. מהרמ"ק זלה"ה: