אור החמה על ספר הזהר ב:תקג

מסאבין ליה בהאי עלמא בלכלוך עון ובההוא עלמא מדינה של גיהנם ואינון איקרון צואה רותחת מתבארים לקמן: דהריא"ל שמיה שהוא מחפש על כל מיני זכות בין רב למעט ומכניס הכל פנימה לקדש להיות מכריע בין חובה לזכות וז"ש כל זכותין אפילו דברים קלים הכל בא לידי חשבון.

כדין האי ממנא פקיד וגו' אינו מדבר במציאות זכותו בעולם הבא שזה נדון אחר המות אלא שכר מצות דהאי עלמא קאמר שהם פי' לעולם הזה והממונה הזה בקי הרבה בפירות אלו כמה שיעור על כל מעשה ולכך יודע להכניס זכותו וז"ש כדין האי ממנא פקיד על אגרא וגו': פדיא"ל בהיכל נוגה ממונה על כיוצא בזה כנז' שם:

קאים בי מרעיה אפי' שהוא גרם לעצמו כגון צינים פחים בדרך עקש ואתפש בחוביה חולי של תפיסה לא מיחוש בעלמא כדין אתדן מיד בתחלת החולי. וכל זכו וחובא דעבד בהאי עלמא היינו להיות נדון בעצמו כגון לטובה או לרעה אמנם לנכות כאומרו מצאתי כפר אין מנכין אלא מפירות מעשיו כנז':

ואודע דיניה לטב עד דאשתזיב כלו' מודיע לימניים המצטערים עליו ומלמדים זכות וכן לקרוביו העומדים במנוחת הנפשות המתפללים עליו ומודיע להם שעם היות שמאריך בחליו אל תצטערו עליו שכבר נצול מהמות וכן למלמדים חובתו להשתיקם ולכך נחתא ההוא דינא בכל אינון ממנן דרגין אשתמודע לטב וגו':

פתחא תליתאה כנגד הגבורה וגו'. גדיא"ל מלשון גודו אילנא מפני שהוא ממונה על הכריתה ובחי' גזרת החובה יוצא דרך בו ולכך כל חובין וכל בישין דבר נש אסטי אבתרייהו אחר שהעידו העדים עדותם הוא לוקח אותם על פי מאמר ב"ד לשקול במאזני צדק שהם למטה בפתח הרביעי שבו המאזנים שהוא כנגד הת"ת שמדת צדק מ' מקבלת משם:

מאן דנצח מנייהו על פי ב"ד השוקלים במשקל הנז'. הכי אית ליה לדהריא"ל או לגדל ממנן שהם מלאכים משתלשים משם ולמטה לשמש ולהודיע הדין למטה. ומעברן בישין ומרעין היינו אחר ימי קציבת חליו ויסוריו ולפעמי' מיד מעברין אלו מעליו בישין ומרעין הם כחות רוחניים וגשמיים:

מסטרא דשמאלא כשנוצח ג"כ יש לגדיאל כמה ממונים ואין הרע נפעל על ידם שהם קדושים אלא משתלשלים הכחות עד דנטלי מלה ההוא סטרא אחרא. עד דאתרע מזליה שמאריך בחוליו כדי צורך כפרת עונו עד שמעט מעט מחליש כחו ואתרע מזלי' שהוא סוד אחיזת גופו בקדש מתחלש מעט מעט ומיד יש כח לאותו השר הממונה על פרידת החיים מן הגוף ומעט מעט שולטים החצונים בו עד בא השר הגדול שהוא מלאך המות ונכנס בין הנשמה והגוף ומפרידן:

פתחא רביעאה וגו' יאזני"ה על שם המאזנים ונק' מאזני צד"ק כי בכח השכינה הנתון בזה המלאך המראה שיעור נחת רוח העשוי לפניו בצדקת מעשה זה או פגם המעשה ברשעת העון ההוא ועם היות שדהריא"ל נוטל זכוון וגדיא"ל נוטל חיבין כנז' אינו דומה למי שנוטל זכות וחובה שניהם כאחד וז"ש והא איהו מתקלא דנטלא זכיין וחובין וביה אתתקלו כולהו ולכך יעלו כאחד במאזנים אלו והיינו דמסיק נמי בהאי אתתקלו כלהו לאתדנא: לימינא הריא"ל קרוב לשם דהריא"ל שבפתח הימין: גדוריא"ל קרוב לשם גדיא"ל שבפתח השמאלי הנז' לעיל מפני שפעולתם קרובות מאד: דא אכרע לסטר ימינא וגו' ירצה יאיר מעשה הטוב וידעך אש להבת העון והיינו בהגביר הטוב על הרע ואם להפך דא אכרע לסטר שמאלא יגביר אדמימות העון וידעך אור הזכות:

כלהו אתכלילו הם כמה בחינות הא' ע"ב מאורות כנז' ועדים וסופרים שהם בד' היכלות וד' ממוני' פתחים אלו כל זה נכלל באור המתעלם בהיכל הנק' זכות על שם הרוח ובהיותו כולל זה ההיכל כל המציאות יחד יוליד חיה זו שמה תומיא"ל האי חוותא איהי חוותא דקיימא לאשגחא הענין ששבעה עיני ה' יסודם בהיכל רביעי שבהיכל הזה כנז' והם מתפשטין דרגין על דרגין עד רדתם לעולם התחתון ממש לאשגחא על עובדי בני נשא כנז' לעיל ובהיותם מתפשטין חיה א' רוכבת על שבעתם והיא זו הרוכבת ושולטת עליהם בהיכל למעלה ובעולם התחתון למטה והיינו אומ' האי חוותא איהי חוותא דקיימא לאשגחא בעלמא באינון עיני ה' וגו':

דאינון בשלימו דלבא וגו' שנסתרו שלם שעשהו בכל מצפוני לבו ולא נשלם בכלים הנגלים.

באשגחותא דצלותין וגו' על שאלות היחידים שהם מסדרים תפלה לעצמן או שמוסיפין בתפלתם ואפשר שהתפלה עולה בכלל תפלות הצבור והתוספת קולט אותו החיה הזאת. מהרמ"ק זלה"ה: דהא בסוף כל מ' אל הרחוק ויש קרוב יותר כי כל מ' יום יוצא פעם א' ויש שאלה רחוקה ויש קרובה ולסוף מ' יום יבקר כולם יחד: