אור החמה על ספר הזהר ב:תקב
Ohr HaChammah on Zohar 2:502 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →באתדבקותא דדכורא בנוקבא דהיינו א"ל יה"ו א"ל הוא סוד היכל הזה שהוא נקבה ודאי וענין יה"ו הם אותיות זכר המנהיגות סוד שם אל שהוא ראש ועיקר לרי"ו נהורין ולזה ואלה"י דהיינו א"ל יה"ו יורה באתדבקותא דדכורא בנוקבא כזה יאהל"ו והיינו או' אתרשימו בהאי רוחא אינון אתוון ואז הוא דין ברחמים דהיינו ואלה"י לצור מחסי מה שהיה א"ל זועם נהפך ע"י אותיות יה"ו ונעשה ואלה"י לצור דין המגין ופועל הצלה והטוב ולפי זה אין אות ו' אות השימוש אלא עיקר השם וז"ש ורזא דאינון אתוון דרשימין ביה:
אלין תלת סטרין דהיינו ע"ב ע"ב ע"ב עם היות שכולם א' עכ"ז הם תלת בתי דינין לדון בזה מה שאין דנים בזה וזה שאמר דמתפלגי בדינין אחרנין שהם דברים קטנים במילי דעלמא אמנם יש דברי' גדולים שאין דנים אותם אלא למעלה בע"ב מאורות עליונות ושאר המאורות מתרין סטרין משתתפין אליהם והדברים הקטנים הם עותרא וגו' בשלימו ירצה שלוה והיינו ע"י שאלו המאורות המתחלקים לעצמם לדון יהיה להם כל ב"ד וב"ד היכל לעצמו שהיא לשכת הסנהדרין וז"ש דאינון ד' היכלין אינון מתקנן לכל אינון אחרנין שהם ענפים לע"ב מאורות עליונים ראשונים דקאמרן שהם הם עצמות רוח א"ל ועצם ההיכל ואל שתי בחינות ע"ב המתפשטים מהם שתי בחי' היכלות לעצמן והיינו אומ' תרי היכלין לאלין תרי סטרין נהורין אחרנין שאינם הראשיים וחד היכלא שלישי לכל אינון מארי דעיינין שבהם מצטייר כל מעשה בני אדם והם שוקלים מה שנעשה לא פחות ולא יותר וז"ש דעבדי חושבנא מכל עובדין דעלמא כדי שהעדים יעידו מה שראו בלי תוספת או מגרעת.
וחד היכלא רביעי לסופרים הם המשתלשלים משני סופרים ועדי' עליונים שהם נקודה אמצעית לסנהדרין כנז' וזה שאמ' דתחות אלין קדמאי פנימאי ומשם הארתם של אלו:
בכל פתחא ופתחא וגו' כבר פי' שכל אלו ד' פתחין הם פותחין ומשפיעין מה שבכל אלו ההיכלות והם ד' לכל היכל והיכל אלא שהממונה הזה שבפתח זה הוא משמש לכל ד' היכלות לפתחיהן:
גזריא"ל על שם גזירת הדינים כדמסיק. לגלאה דינין אחר שנגזר הדין והגזרה. הוא נוטלה מבפנים ומוציאה לחוץ ומוסרה לשר זה הנק' סנסני"א העומד בחוץ מפני קושי דינו והשר הזה נוטל גזירת הדין שהיא ראויה אליו שאם אינה ראויה אליו לא יגלה אותה אליו והוא אינו משיגם מפני שהוא מבחוץ והיא שר על י"ב שרים ג' לכל פתח כנז' שהם י"ב פתחין וענין פתח הנז' בהיכלות הם ענין רוחני שדרך בו יפתח ההיכל ויצא ויושפע מה שצריך לצאת מפנימה להיכל זה יוצא ע"י גזריא"ל לסנסני"א וממנו לי"ב כחות שבפתחיו כדי להכריז וירד הכרוז דרך המדורין עד ההיכל הא' ומשם יוצא לחוץ עד הרקיעים ומהרקיעים לכל דיירי ארעא והוצרך זה כדי לגלות לתחתונים:
דאודעין ההוא מלה עד רקיעא דשמשא אין פי' החמה כמשמעו שמדרגות החצוני' הם למעלה מהרקיעים תחת מדור ראשון אשר להיכל לבנת הספיר לכן נר' שהוא רקיע למעלה ששם הוא השתלשלות המדרגות להתפשט המלאכים המשרתים ומשמשים לעולם התחתון ולצורכו שאינם תוך ההיכלות והוא למעלה מהחצונים ולזה אינון ממנן דאתמנון על שמשא כנז' נטלי ואודעי וגו':
אודעין מלה לאינון מלכין מהאי פתחא כדקאמרן ר"ל כמו שמודיעים למלכי האומות ממש. וא"ת היאך נטלי מלה מהאי אתר שא"א לדורות אחרונים להזדכך וליכנס פנימה להיכל זה. ופי' ואמר כי שלשלת הקדושי' ישתלשל מדרגה אחר מדרגה חוץ מההיכלות עד רדתם אפילו בעולם הזה התחתון והם קדושים ואינם צריכים טהרה לשאוב מהם מפני שהם דרים בין בני אדם בתוך טומאתם כדמפרש ואזיל ואלו הם נמצאים ג"כ למלאכים בעת הצורך להודיעם סתרים עליונים בהנהגת העולם וכיוצא. והצורך למציאות המלאכים הקדושי' למטה לארץ הוא מפני שיש חצונים שהם מתפשטין למטה והם פועלים בבני אדם ולזה צריכים כחות מתנגדים אליהם ממש קדושים מתגלים ומתגלמים כנז' וז"ש כגוונא דא בסטרא אחרא וגו' דרגין לאבאשא וגו' הם הפכיים לנטרא לבני נשא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה: גליון. אינון מתקנן לכל אינון אחרנין פי' לדינין אחרנין שנז' שהם עותרא וגו' והא דקאמר אוחרנין לאפוקי בני חיי ומזוני דלאו בזכותא תליא מילתא. עכל"ה: