אור החמה על ספר הזהר ב:תצח

נפיק מנציצו דילה וגו' יר' אח"כ בהאיר אור זהריאל בה יתפשט מכח השורש ותוציא ד' אופנים וז"ש נפיק מנציצו דילה כד מטי נהירו דהאי רוחא וגו' בכל גוונין שיש בה כל הפעולות ולכך יש בה אור כל הספירות. תמניא גדפין אפשר שבשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובארבע יעופף. חילי שמיא מגיחי קרבא מקבלים הדין כדי להשפיע להתחתונים מלחמה ושפיטת דם אומה באומה וכן לנצוח יש' לאומות:

ואלין ארבע אופנים קיימי עלייהו מאותם המקבלין דין וכח מלחמה לד' סטרי עלמא שהם משפיעים להם דין המלחמה מכל ארבע בחינות ההנהגה כנודע וסוד קבלתם הדין הוא מדין הגבורה ואין היכל זה נוטל דין וגבורה אלא מהיכל הרביעי שהוא היכל זכות היכל הגבורה כאשר ית' וז"ש מרזא דהיכלא וגומר: מזיעא דילהון היינו ממה שנעשה מהם נהר דינור נגיד ונפיק דהיינו סוד הזיעה והדין כאו' בזעת אפך וגו' אפיקו חילין שהם עלולים מהם לא בעצם מאורם ממש אלא ממה שממשיכים דינם למט' והם חילין ומשריין בלי מספר מספר ריבוי בחינות אשר למציאות הפעולות המתפשטות בעולם ולזה להם קצתם לצורך הפעולות למטה והם שליחן וקצתם לעורר שיר להמשיך אור מלמעל' וצורך פעילות אלו היא להכניע דין החצונים ולכך אלו הם מתפשטין בעולם פוגעים באלו ומקטרגים בחצונים כדמפרש ואזיל: כ"י מלאכי"ו יצו"ה ל"ך ס"ת יוה"ך לשמר"ך בכ"ל דרכי"ך ס"ת כל"ך והם טובים לשמירה ואפשר שאלו השניים הם נגדיים להכניע תרין רוחין אף וחמה הנז' לקמן ושומרים האדם מאבן נגף וצור מכשול להכשיל ואלו הם יונקים מאור עליון הנקרא טפטפי"ה שראשי תיבות "אבן "בוחן "פנת "יקרת "צור "ישראל עולה בחשבונו והוא הוא המתחתה בעטרה על ראש ההולך בדרך מצוה במצחו והוא שמירה מעולה מקובל אלי בתברך יוה"ך כל"ך אגל"א רוט"א והם מאלו בלי ספק: אף וחמה הם ראשים טמאים ומהם מתפשטין כחות אחרים ועליהם נאמר והוא רחום יכפר עון וגו' והם מזדמנים לפני הולכי דרכים בדרך מצוה לבטלם ממצותם אלו היה האדם נעצב ח"ו לכן טוב בצאתו מפתח ביתו לענין מצו' להזכיר פסוק כי מלאכיו יצוה לך ולכוון שאלו הארבעה על כפים ישאונך ואבן בוחן פנת יקרת מצוייר במצחו וילך לבטח דרכו ולא יפחד שהרי צד"ק לפניו יהלך בגי' טפטפי"ה דהיינו כחשבון ע"ל מג"ן וכחשבון יהי"ה ל"י למג"ן וכן כחשבון ע"ל צב"א וכחשבון יהי"ה ל"י צב"א וכחשבון צו"ה פח"ד וכחשבון ע"ל כ"ל ל"ב ז"ר דהיינו זרים אלו הנכנעים מפניהם:

באמצעיתא וגו' כבר פי' כי היכל זה הוא רחמים ופעולותיו ברחמים אמנם הוא דבק בהיכל זכות שהוא סבתו ויסודו דין ולזה יתנוצץ בו יסודו ולכך באמצעיתו שהוא הנקודה האמצעית ששם גובר סבתו בו ועוש' שם בחינה אמצעית לעצמו כמין היכל בתוך היכל וההיכל הזה הוא דין והיינו או' אית אתר אחרא דקיימא לעילא לעילא שהוא בחינ' דבקותו בסבתו כנז':

בד' פתחין בסוד ההנהגה לד' בחינות ד' סטרי עלמא חגת"ם עשר ממנן לכל פתחא ופתחא להראות כח ההנהגה כלולה מעשר וכל העשר מסכימין והיינו חד ממנא עלייהו. אהדיא"ל שהוא בחינה המתפשטת מזהריא"ל כנזכר שאינו רחמים כ"כ מאחד בו וז"ש והאי כליל בנהורא דאקרי אהדיא"ל מפני אין מעלת זהריא"ל לרוב דקותו:

והאי אופן בתוך האופן מפני שאהדיא"ל כותר וסובב נקודה זו שהיא אמצעית ועכ"ז משלבא דא בדא בקשר וייחוד הכללות כנזכר:

אלין ארבעין מעלין ההיכל זה עצמו שהוא נקודה אמצעית הם ממונים אלו ולכך הם מקבלים הדין מהיכל זכות העליון שעליהם ולא שהם ב"ד לדון אלא הם שלוחים לקיים מה שיגזר מלמעלה וז"ש נטלי דינא מבי זכותא לאלקאה להאי נשמתא וענין זה הוא לנשמ' בהיותה בהיכל א' קודם טהרתה ומוציאין אותה אל המדורין לדונה כפי צורך טהרתה והיינו או' דטסין לבר מהיכלא דא אל המדורין ואלקין וגו':

מנדין הוא לשון נד ונע שמבדילים אותו האדם אם בסוד תפלתו שלא תכנס בסוד הייחוד או בסוד נשמתו שאינה עולה למעלה ונשמתו ותפלתו נעות ונדו' ואינן מתקבלות פנימה וטעם מ' יום כנגד מ' ממונים וטעם נבלות הפה הגורם זה הוא שפוגם פיו והנשמה ג"כ היא פגומה ובעלת מום ופסולה לקרבן וכך תפלתו הוא מוציא אותיות פגומו'. וכן לכל אינון דחאבו וגו' כדפי' רז"ל חייבי נידוי רמזו על אלו המנדין. אזדהרו בפלניא שלא תעבור נשמתו ולא תפלתו. אתכנפיין אלין ארבעין שהם בד' בחינות ההנהגה מזרח מערב צפון דרום ואתכנפיין הוא קשרם ואחדותם אל הסכמה א' להתיר ושראן ליה המנדין ויש כרוזים תחת ידם והם עשרה. ?נזיף איהו לעילא שהעליונים מכריזין ותתא בעולם הזה שאין ברכה בכל עניניו ונטירו דמאריה מלאכיו יצוה לך הנז' לעיל ואפילו בליליא נשמתי' נזיפא דהיינו דסתמין וגו':

האי אופן דקיימא היינו היכל זה העליון שאמרנו שהוא כאשר יהיה האופן בתוך האופן והוא כלל מ' אלו. כד נטיל מטא וגו' נסיעה זה למטה אל בחינה ידועה ששם התפשטות אלו הארבעים בבחינות רבות מחנות לרבבות והם כחות הדין המתפשטין מאלו הנז' ולז"א וכד עאל שהוא סבה לארבעים והמ' סבה לרצים שהם נעלמים בתא לכך תחלה נכנסים הארבעים ואח"כ נכנס הראש הממונה עליהם שכך הדרך כדי שיהיו נקשרים אלו באלו ואז סלקין במעלה כל אינון מגינים דדהבא שהם דין מצדם מאור הבינה בלתי חזק דין נוצח לטובתן של ישראל. דאיקרון חשמלים נקראו אלו כך שהם פעמים חשים שאין צריך מלחמה או שאין זכות פעמים ממללין זכות על ישראל ביום קרב ומלחמה. מגינין מצד הבינה סייפין מצד המ' לנקום. רומחין מצד הת"ת רמ"ח ו' והוא פועל מרחוק בחזקה והכוונה שהם פועלים בהשפעה כח לישראל להיותם נוצחים מלחמתם מאותם החצונים שהם מתלבשים באומות. מהרמ"ק זלה"ה: