עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר ב:תצו

Ohr HaChammah on Zohar 2:496 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

פתחא תניינא זו היא שער המזרח שהוא הנהג' הת"ת עץ החיים אם משפיעם הוא חיים ואוספ' וסגורים בעד החיים הוא מות לזה חיין ומותן תליין ביה והענין כי הכל נגזר מלמעלה בהיכל זכות וכ"ש חיי דלאו בזכותא תליא אמנם תלייתם כאן על הדרך דמסיק בגין דבהאי פתחא חתמין חותמין דכל פתקין והענין שעדיין תלוי ועומד אם יסכים הת"ת עם החסד הפתח הקודם ואם לאו מפני שהנטיה לדין או לרחמי' לחיים או למות תלוי בת"ת והוא בשער הזה.

גזריא"ל לשון גזר' שכבר נשלמה פתקא הגזרה והוא נוטל גזרה ומביאה לעזריא"ל מסוד המ' שהיא עזר כנגדו ומחתים חותם אמת דקיימא לן יד חותמת מלכות:

תרין שמשים הם בסוד חסד וגבורה שבת"ת ימין ושמאל המזרח סטריא"ל או סטרי"ה יר' מצד י"ה או א"ל שהוא בימין לשון סטר כתרגומו. עדיא"ל הוא חותם מות ועדה וסר מעליו א"ל שאין שמו נזכר על החייב מיתה כי באור פני מלך חיים מל' מלכותא עדת מיניה. וענין חותם החיים היא אור עליון נפתח ונקשר שם והוא מאיר בגזרה ההיא שהוא עצם האור המתעטר על ראש הנחתם לחיים ולזה שער זה נפתח ומקור החיים מאיר ביום השבת וביום החדש. כיון דאעבר האי צלותא דמנחה שהוא סמוך לנעילה היא עולה לרצון על הדין המתגבר במקורו באצילות בסוד ג' ראשונות בסוד אוירא דכייא ועובר בהיכל זכות ומבסם את דינו ובא ופותח שער זה להחתים עיקר הפתקין לחיים זולתי אותם שנסגר שער החיים בעדם ונחתמין למיתה:

פתחא תליתאה היא שער הגבורה ואינו נידון בה חיים ומות שלא יטרטש העולם אלא נדון בה יסורים וז"ש דדינא יעיבר עלייהו בין למרעין וגו' והטעם כי היסורין טובים לקינוח ולזה מניחים הגבורה ואין מוחה וכל זמן שהיא פתוחה אפשר לבטל הגזרה ולקרוע גזר דינו וז"ש דקיימא בקיומא למנדע שמשם נודע ועובר הגזרה וכאשר היא נסגרת הגזרה מתקיימת למטה ואין אומר השב וז"ש כד תרעא דפתחא דא סגיר וגו':

קפציא"ל שקופץ ונועל שער תפלתו אמנם שערי תשובה לא ננעלו והיינו שיתפתחו מקורות הרחמים מהבינה וממתקין דין הגבורה ואז נפתח שער זה של תפלה וז"ש בגין דלא יתקבל בצלותא עד דיתוב וגו'. נפיק ואכריז בלי ספק הממונה הזה הוא בינוני שהרי הוא שליח לעורר החצונים ע"י הכרזתו והיינו השפעה שהוא משפיע בהם מצד הדין כדי שיתעוררו לקיים הדין: והנה בני אדם על ג' זמנים הא' בעת מולדתו עד י"ג שנים שיש בו נפש תתאה ואינו בן מצוה כלל והוא פגום מצד אביו ואינו נידון במעשיו שאין מעשיו מוכיחין אלא ע"י מעשה אביו והוא פגום מצד אביו שיסודי גופו נפגם נכרת ע"י אסכרה קליפה קלה תחתונה שולט עליו שאינה מהקליפ' הקשה שנבראת מיום ב' אלא מאותם שנמצאת מעת דין מיעוט הירח שהוא דק וסכין קל יכרתהו. וכדין האי נשמתא אעפ"י שאין נשמה דבריאה באה אל הגוף אלא עד שנת י"ג ויום א' עכ"ז מצל היא עליו והיא מוכנת לבא עליו ומשתלמ' ע"י טוב מעשיו: וסלקא לה וגו' נר' שאין לה עליה במדור הנשמות ולא נקרבות ע"י מיכאל ולז"א מגדלא לון שראוי הוא שאינם גמר פרי וצריכות להתגלגל להשתלם אלא שקשה דקיימא לן שהם ממתיבתא דקב"ה את מי יורה דעה וגו' וי"ל שאלו הם מצד המ' ומצד מיעוטה הם עשוקים לכך הם מתים ע"י אסכרה מצדה ולכך יש להם גדולה בשבת ור"ח זמן היחוד ומילוי הלבנה וחדושה למעלה ואז אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה ועולים יותר משאר נשמות והיינו אומ' ואתברכון מיניה בתוספת מעלה מהגדולים: מי"ג שנה ועד עשרים שאז יתחילו ליכנס במדרגות הקדש להתלבש נשמה דבריא' אבל אינה דאצילות והוא בינוני בין הזמן החולף וזמן העתיד ולכך אינם נדונין מחמת אביהן שכבר ירשו נשמה קדושה לעצמן וגם אינם נדונין מחמת עצמן ממש שאין ב"ד של מעלה שהיא מ' דאצילות מענשת אלא מעשרים ולמעלה אבל נדונים על מה שלא עשו שמא יעשו ויקלקלו ונכרתין על זה שלא יחמיצו ולזה אינו מת מחמת דין מלאך המות והיינו או' דהא מעשרים שנין ולתתא עד י"ג שנה וגו' והטעם בגין דלא אתנטר ולמד עצמו בילדותו מעשים מקולקלים וצופה בו קב"ה שעתיד שימשך אחר החצונים וזה אינו ביד הנחש הזה אגיריסיו"ן אלא חמי ביה סימן וגו'. מהרמ"ק זלה"ה: