אור החמה על ספר הזהר ב:תצד

ואלין אינון דמדקדקי כלומר כאן הוא בית דינו של הקב"ה שדקדק עם הצדיקים כחוט השערה כדי לזכותו ליכנס מכאן ואילך כי לפי העליה כך צריך הצרוף: לאינון דמזלזלי וגומר אלו ממונים על ענין זה מפני שכאן הנשמ' מגדת דברי תורה ומספרת חכמתה כדי להלבישה כראוי לה א"כ ראוי שכל ענין הנוגע לתלמוד ידינוה כאן לייחדא יחודא וגומר כלומר לשמה. כד מתיישבן וגומר השרפים שהם תחת החיה הזאת הם נמצאים כד בטש דא קודם ישובם אמנם החיה נמצאת אחר שיתישבו ונכללו רוחא ברוחא ואתנהרן כחדא מתערובת אורם והמזגתם וז"ש ואתנהרן כחדא מההוא נהירו נפקא וגומר יופיא"ל שמיה ואיהו קיימא בכל רזא דחכמתא וגומר אפשר הטעם להיכל הוא כי אימא עילאה עד הוד אתפשטת וגילוי הדעת והחכמה בבינה וגילוי הבינה בהוד והיכל זה היכל למדת הוד והמלאך הזה הוא מראה שבו נראה כל העליון לחזות בו הנביאים וכאשר היה מתקשה מרע"ה באיזה ענין היה מתראה הענין מהדעת במראה זו והיה משה מסתכל ומתיישב במה שראה ולזה נק' רבו של משה:

לאינון דרדפי בתר כל מאריהון וגומר הטעם כי מפתחות החכמה וכ"ש הסוד אינו נמסר ביד אדם א' שכל א' וא' יש לו חלק ומפתח בתורה ולזה צריך לרדוף להתלמד מכל אדם כדי שיהיו נפתחו' למעלה ואור התורה נוסף במראה הזו כנזכר ולזה הוא שואב אור מהדעת מפתח החכמה להשכיר הפותח המפתחות:

דכד נפיק בר נש מהאי עלמא קודם הגיעו אל ההיכלות ההיא חיוותא נפקא ומתפשטת מההיכלות למטה על ד' שרפים שהיא שולטת באמצעות ד' חיות על השרפים כנזכר. ולא שביק וגומר ואע"פ שיהי' חייב יצילוהו שלא יצטער כעת ונקה לא ינקה ח"ו שאין משוא פנים למעלה יטהרוהו מסוגי מעשיו.

ההיא חוותא היינו במקומה בהיכל וז"א קדישא ירצה במעלתה וקדושתה ולכן נשמתא סלקא ומטאת לגבה שהמתפשט למטה הוא נצוץ ממנה: וכפום ההיא חכמתא וגומר שדנים שיעור הידיעה וצער שלמד בה ולז"א דרדיף ואתדבק. תחות ההוא היכלא בשפולי ההיכל בתוכו. וכד נטלי גדפייהו שהם מחנות שרפים ומכח דינם יוצא אש והכי אתדנת עד כלות שעור רשעתו במספר: דאינון דמשתדלי וגומר סתם חכמה היא סודות התורה ע"ד או' אשרי אדם מצא חכמה ולא אמר תורה:

רוחא דא היינו אורפניא"ל הדרניא"ל כלולים יחד שהוא סבת כל הנמצא בהיכל וכולא כלילן ביה שהוא אויר המתלהב באלו הנמצאות בגילוי. כולא אסתכיין שהעליל לעול' מסתכל בעלתו להתקיים באמצעותה. האי חוותא יופיא"ל קאמ' שלטא על ארבע אחרנין הם פני נשר כנזכר וכל אחד מהארבעה יש לה ד' גלגלים הם ד' אופנים כי האופן קרוי גלגל בענין שהם י"ו גלגלים לכל היה והם סוד ד' הנהגות ד' חיות חגת"ם וכל א' כלולה מארבעתם הם י"ו גלגלים ד' לכל חיה ועוד יש ג' סמכין הם ג' הנהגות לכל א' מי"ו הנהגות דהיינו דין חסד ורחמים ויש בכל היה מזרח מערב צפון דרום ומזרח כולם שם אחד להם חניא"ל ששם חן וכבוד יתן ה'. וצפון כולם שם אחד להם קדשיא"ל על שם וקדשת את הלוים. ודרום כולם שם אחד להם עזריא"ל ישלח עזרך מקדש החכמה אל הימין. ומערב כולם שם אחד להם עניא"ל במ' שם עניית התפלה כולא אסתכיין לאמצעיתא מפני שעיקר ההנהגה הוא בסוד הרחמים המכריעין בין החסד והדין כנודע וז"ש בגין דאמצעיתא נטיל לון ונקשר עמהם והם נקשרים בו והיינו כלהו נטלין בגיניה. אלין דקיימין באמצעיתא כולהו ממנן בשירתא לשורר להקב"ה והם אמצעים ולא נזכר בדבריו אלא שירה סתם ואפשר שאומרים שירה והם חותמין קדוש וברוך ואומרו ממנן בשירתא שהם האמרכלין לתקן ולקשר שירת אלו ואלו מפני שהוא מכריע: אמרי שירתא לעורר השכינה לינק מן המד' העליונ' וז"ש וסלקן רעותא לעילא ואמרי קדוש ואמרי ברוך ומה שהחליפו שיטתן הימניים קדוש להמזג בגבורה והשמאלי' ברוך להכלל בגדולה. ואפשר שהימניים מסתלקים למעלה בסוד הקדושה העליונ' היוחסת לג' ראשונות. והשמאליים אין כחם להסתלק ומושכין שפע וברכה למטה כי ברוך הוא המשכה מלמעלה למטה וקדוש הוא סלוק ממטה למעלה ועכ"ז החליפו שיטתם שדרך שמאל להסתלק וימין לרדת למטה והטעם השמאל נכנעת תחת הימין לקבל ולזה בהשתתפם עם התחתונם בשיר בקדושה וברכה אלין דימינא מתחברי בקדוש' בכל אינון דידעי לקדשא למאריהון בייחודא דרזא דחכמתא שהם מכוונין בסוד המדות וקשרם וייחודם מפני שאלו מסתלקין בטוב כוונתם בהם:

ואלין דקיימין בשמאלא וגומר שאינם מסתלקין כ"ב משתתפין בתחתונים באותם שאינם יודעים והם מכוונים בפשוטי התפלו' והקדושות שהם נשפעי' מהעליוני' מפני שאלו בסוד אצילו' ואל בסוד יציר' וע"י קשרם כולהו כלילן והיינו כדי שיוכללו ישראל היודע ושאינו יודע באחדות אחת. ואח"כ מתקשרן באינון דלעיל' וגו' והכל בסוד קשר ואחדות אחת ובזה יקושרו סמכין בגלגלין וגלגלין וחיות בחיות בחינה א' וחיה א' בשורשם שהוא עיקר ההיכל והיינו אומרו לאתכללא דא בדא:

מאתר דא יניק וגומר הענין שיש נביאים ויש מדברי ברוח הקדש וכנגד זה יש ב' היכלות בית קבול לב' מדות נצח והוד שהם עצם השמים ונוגה ומהיכל זה השני הוא חלק המדברים ברוח הקדש בחידה ומשל וז"ש מאריהון דחכמתא דקיימין למנדע במראה שיש מראה דחלום כאומרו גבריאל הבן להלז את המראה ויש מראה דנבואה כאו' המראה כמראה אשר ראיתי וגומר ואין מדרגתם שוה בגין דנביאי' ינקי מלעילא מהיכל נוגה היכל נצח ואלין מארי דחלמא ינקי מהכא מהיכל עצם השמים היכל הוד. וכד מתחברא אתר דא באתר דלעילא שהם שני ההיכלות מורה על דביקות שתי מדות נצח והוד כדין נביאים ינקי מכולו משתי מדות משתי היכלות ולכך נקראים שתי מדות אלו תרי נביאי קשיט וז"ש כדין נביאים כלהו ינקי וגו'. מהרמ"ק זלה"ה: