אור החמה על ספר הזהר ב:תצ

מארי דעיינין כדי שישגיחו בדיני הנשמה לראו' אם כשרה היא ואם לאו תדחה לגיהנם רוחני עד שתטהר וז"ש אי זכאת למיעל עאלת ואי לא זכת שהיא מלוכלכת בתענוגי העולם אז ממנא אחרא וגו' והיינו גיהנם רוחני נהר דינור כנזכר או' אפשר לפרשו כפשוטו ממש הנשמה בעת פטירתה מן הגוף היא עולה מיד אל פתח היכל זה ואם טהורה לא יכנס לג"ע של מטה כלל אלא מיד נכנס אל ג"ע עליון אמנם אם תדחה שהיא מלוכלכת מורידין אותה מדרג' אחר מדרגה לתוך גיהנם התחתון ונדונית שם עד שנטהרת ואינה עולה דרך כאן אלא יכנס לג"ע תחתון להתרפות.

תריסר ירחי תיקונה וגו' יר' תקון שהיא צריכה כדי להטהר ממעשיה ואפשר דנקט היותר רחוק שבעולם י"ב חדש ובזה נטהרים מכל וכל ויש שאינו צריך אלא שעה אחת:

כגוונא דא וגו' עוד יש לזה מלאך טהריא"ל מינוי שני כגוונא דא וגו' צלותין דבקעי אוירין עד רקיע הז' כנזכר פ' תצוה ואפשר שתדחה באויר אמנם אחר שעלתה כל האוירין יש לה עוד להיותה נדונית בפתח זה עד שיטהר אותה ליכנס ואפילו שנכנס תפתח היכל ראשון נשאר להיו' נדונית בהיכל ב' וכן ג' עד היכל אהבה שאין שם דין והטעם שכל היכל והיכל דק מחבירו וע"ד זה הנשמה זולתי תפלת רבים שאינה נדבקת בשום היכל וז"ש פתח פתחין ואעיל ההוא צלותא בחוזקא והיא עולה עד יד סנדלפון והוא קושר קשרים כתרים והיא עולה בסוד כסא דהיינו אכתריא"ל ועולה עד שעובר דרך המ' והיסוד מתעטר בה בסוד מיין נוקבין דאיהי אושיטת לקבליה והיינו או' עטרא ברישא דצדיק וגו'.

ונחתא ואתשטיא וגו' הענין הוא כי תפלתו של אדם הבל פיו נעשה חוצב להבות אש מציאות רוחני בסוד אותיות אלו הקדושות המתחברות ועול' למעל' להתקבל אל פתח היכל לבנת הספיר ויש באויר העולם כחות כדפי' בפ' תצוה שהם עוזרות אותה ומעלים אותה מרקיע אל רקיע וכאשר היא נדחה היא יורדת מרקיע אל רקיע עד שהיא באה בגו רקיעא תתא' מאינון רקיעין דלתתא ממש אלו הגלגלי': חד ממנא די שמיה סהדיא"ל מפני שהוא עד וסהיד על מעשה בני אדם ומפני כענין תפלה זו תלויה עד שובו מעונו לכך היא מסורה ביד המלאך הזה כשידע שאיש זה מוכן לקבל תשובתו וז"ש תב למאריה ויתפלל תפלה שלימה וז"ש וצלי צלותא אחרא זכאה אגב חדא יעלו כולם כדמסיק כי סהדיא"ל הוא בקי בענין אלו אם שב ואם לאו ובקי בתפלה אם מיושבת ומתוקנת ולזה נטיל האי ממנא סהדיא"ל האי צלותא או תפלות רבות שהם פוסלות תחת ידו וסליק לה לעילא מפני שאין עוזרי סילוק תפלה שבאויר רקיעים משתתפים עוד בה מפני שנתביישו מפני שעלו עמה פעם א' וטרפו אותם באפם לכך סליק לה לעילא אל מעבר התפלות עד דאערע בההוא צלותא זכאה שהוא התפלל שברי לו שתתקבל ואתערבן כחדא ונכללת הפסולה בשלימ' ועלו קמי מלכא להתקבל ונעש' הייחוד למעל' בתשובתו ותפלתו הכשרה ושאר תפלות פסולו' שהתפלל.

ולזמנין דכד אתדחייא ההוא צלותא הוסיף האדם הזה על חטאתו פשע ונמשך בתר סטרא אחרא במעשיו ונכנס בעמקי הקליפות ואיהו אסתאב בההוא סטרא ואז אין התפלה הזאת הפסולה נמסרת ליד המלאך הזה אלא החצונים עושקים אותה דרך עושק כמו שעושקים בניו ע"י מעשיו ולכך נטיל לה ההוא ממנא די בההוא סטרא אחרא מסאבא מפני שהוא שקוע בקליפות והוא חלקם ונחלתם מפני שנמשך אחריהם והם באות ונכנסות אל הקדש מצדו ושואלים חלק שפע קדוש בבחינת תפלתו זאת והיינו או' וכדין קיימא ההוא סטרא מסאבא וסליק ואדכר חובוי דההוא בר נש קמי קב"ה ואמר פלוני בעל תפלה זו שלנו הוא מפני מעשיו א"כ תנו לנו חלקו ולזה אסטי ליה לעילא כי יותר טוב שלא יעשה מצות וזהו סוד התשובה שהוא עוקר עצמו מתחת ידם ועוקר כל תפלותיו וכל מצותיו ופודה את בניו מתחת רשותם וחיל בלע ויקיאנו והיינו מעלת בעלי תשובה שמכניע ומשבר הקליפות.

לאעלא נשמתין וצלותין וגו' ולזה נקרא טהריא"ל כנזכר שמטהר או מטמא מכשיר התפלה או פוסלה:

לעילא מהאי פתחא וגו' הנק' שערי דמעה כי הוא עולה אל מקום הרחמים ע"י שהוא נובע מים דרך עיניו מעורר מים העליונים מהעינים העליונים חכמה ובינה ומקבלת תפלתו ועם היות שיש מנגדים קב"ה מצד הבינה חתיר לה כלו' אפי' שהם נועלים חופר דרך חתירה וכמו שאימא עילאה מתגלית אל הספי' ג' פ' ביום אל סוד הייחוד בבקר מצד החסד ובערב מצד הגבורה וערבית מצד הת"ת לכך אתפתח תלת זמנין ביומא ומפני שאור זה גובר אין שום כח בעולם שיוכל לנועלה וז"ש ולא אנעיל וקיימין לאינון מאריהון דתיובתא מצד הבינה תשובה העליונה והיינו דאושדין דמעין שמדת המ' אין בה דמעה אופן זה מכח הבינה קיימא על שית מאה מצד הת"ת ונק' רחמיא"ל שהוא מרח' ומקבל כל התפלות ולזה לא ננעלו ודאי ולזה עאלת ואתקשרת לעילא בסוד מקום הבינה כנזכר ויש לה ידים ליכנס פנימה מיד בקדש הקדשים אל תחת יד סנדלפון אופן רב הרוכב על ו' היכלות שית מאה חיוון שהוא בהיכל קדש הקדשים והוא הקושר כתרים בתפלות. ואינון דמעין רשימין בההוא פתורא מדת המ' למעלה באצילות שהיא שולחן המלך והיא נק' דמעה כאו' מלאתך ודמעך לא תאחר והיינו תרומה שהיא מ' מצד הבינה א' מחמשים:

כדאי היכלא אית רוחא הענין שהם ג' בחינות בהיכל הא' ההיכל בעצמו שהיא ענין רוחני קבוע הב' שומרי ההיכל שעריו הג' הוא עצם רוח חיוני הממלא ההיכל ובחינותיו רבות מאד ועל רוחניות זה קאמר בהאי היכל קיימא רוחא דאקרי סטטוריא דהיינו רוחניות קדוש ולזה אין לו גזרא מרוב העלמו. והאי איהו חיזו דספירא הענין כי היכל זה נקרא לבנת הספיר לפי שהוא לב' ליסוד ומ' הכח הימני נק' ספיר בחינת היסוד שבו ולכך ספיר יסוד נציץ לכל עובר דהיינו ו"ק שבו וכן כח זה דומה לו ונצוצותיו הם כחות המתפשטין ממנו שההיכל עולם גדול לאין תכלית רוחני וכל העניינים המראים גשמות הם משל כמו שאנו אומרים בספי' ואיהו קיימא לתרין סטרין שהיא לדין ולרחמי' והתפשטות כחותיו דומין לאורות המתפשטין מהמ' דהיינו נצוצי שרגא. כד ההוא רקיעא עילאה נהר וגו' הוא בינה יוצא ונמשך ומתגלה למטה בבחינת המ' הנגדיית לבחינ' הבינה שהיא היכלא שביעאה היכל קדש הקדשים ואז הוא קשר וייחוד הספי' בסוד זכר ונקבה ומאיר בתוכם ואז המ' נקטא נפשין והנהר הזה נפתח בסוד היסוד למלכות ונכנס בנקודת ציון והיינו אומ' גו ותוכיות היכלא שביעאה וגו' מהרמ"ק זלה"ה:

גליון ג' זמני ביומא כנגד ג' תפלות ואינון דמעין דאושייין על צדיקייא וגו' ולזה אמרו חז"ל קשה סילוקן של צדיקים וגו' עכ"ל: