אור החמה על ספר הזהר ב:תפז

אינון דרגין דביה לפתותו בכל איזה כח שיוכל או בכולם יחד. והוה רכיב על ההוא חויא שאין לו פעולה זולת הנקב' כנזכר וזה שאמר בגין דההוא חויא דהוה קאים תחותי' איהו עקימא לאסטאה בני נשא ולפתא' לין ויש לו מבוא בחומר מפני גשמותה למטה והיינו נופת שמראה מתיקות הגשמיות אל החומר ולזה שתיהם לפעול סמאל יהיב חילא לילית עביד אומנותא כנזכר: וכד האי אתתקן כלא נטיל וגומר יר' בקשר זה האמצעי של שתי הזרועות שבהם חבוק זכר ונקב' תלוי הכל אם אתתקף כלא נטיל מפני שהוא משפיע ויש להם כח ברשע והפנימים הם נכנעים מפני שכזה קם זה נופל וז"ש כולא אתחבר ואתכפיא דלא יכיל לשלטאה. ואית דגרסי וכד האי אתתקף דלא נטיל ולפ"ז כולא אתבר אהדר אל החצוני ולפי זאת הגרסא צריך להגיה וכד האי לא אתתרף דלא נטיל וגומר וע"ד וגומר סלקא מאן דסלקא שהיא המ' מקושטת כנזכר לעיל היא העולה ולאתברכא מעומקא דנחלא דהיינו חכמה עומק הבינה ודאי דנהיר לכל אנפין ששם מקור הכולל לכל נמצא שכולם מושרשות שם כאו' כלם בחכמה עשית.

קשרא תליתאה אל הזרוע שהוא פרק היד האחרון המגיע למטה עד הירכים והם פועלים יותר ממה שנשפע מקשר עברה לזעם וזעם פועל צרה למטה ולזה אמר איהו תקיפא בתקיפו ולזה מהאי נפקי שולטנוי לאשראה דחקין דהיינו צרה שהזכר שולט והנקבה שורה והיינו שולטנו לאשראה והנה הכחות התחתונים הם דחקים ונעשים פעולתם לבני אדם דהיינו או' עאקו לבני נשא והנה אלו הקשרים הם בזרוע ימין ויש ג' אחרי' בשמאל וכנגד אלו הימיניים הם עברה וזעם וצרה כנדרש והימין מחזיק השמאל ונודע שהשמאל היא גבורה פועלת ע"י הנקב' וקרוב' אליה יותר ולזה ממנו משלחת מלאכי רעים להשפיע הרע ברעה וכד מתתקפי כחדא כדין ההוא שמאלא וגומר יר' שאין לה ימין ושמאל שכולם שמאליים ופעולת ג' קשרי השמאל בפעולות שבימין בסוד החבוק אמנם כד מתתקפי כחדא בנקבה וחבקה כדין ההוא שמאלא איקרי שמוסיף פעולה על הימין ולזה מוסיף שם זה שנקר' משלחת להשפיע בחצונים התחתונים שהם מלאכי רעים וזו משלחת אליהם וזה שאמר בגין דמהאי שמאלא אשתדרו לתתא ונטלי תוקפא וגומר שהם מן הנקבה דנפקין מסטרא שהיא הפועלת בחמר למטה כנזכר ע"כ ג' מדרגות והם הראש ושתי זרועות כנז' לעיל:

דרגא רביעאה הוא הגוף וזהו המיוחס בעצם סמאל וזהו דמות מטבעו שהרי כל המדרגות האלו הם בערלה חותם תשע מדרגות עליונות צורת הצלם שפי' והנה בקדש הוא סוד קו ישר' ואלו הם בסוד קו עקמימות וז"ש מגו עקימו דרוגזא הכא אית להטא דמלהטא היינו פעולתה כסומקא וגומר ירצה כדין הנפעל למטה מהמלכות שהיא שושנה על ידי אלו החצונים שאינם נוטלים כח לפעול אלא מהקדש ואפשר שהוא משל הורד האדום האכזרי הרבה לשפוך שזה כח עשו בעצם:

מהכא נפקי תקיפו דהיינו שפע אל הנקבה והיינו לנחתא לתתא אל הנקבה לאתתקף היא בכחותיה כדמסיק: הא נביע לנוקבא ועם היות ששאר כחות דהיינו הזרועות אינם פועלים אלא ע"י הנקבה עכ"ז לא יתייחס עניינם בבחי' זו והיינו דקא' הא נביע בעצם ממש בקדש גם את זה לעומת זה עשה כמו שמדת המ' עיקרה מהת"ת כך הזונה החצונית עיקר יניקתה מזו האמצעית והיינו דקאמר דא אצטריך לדא כמה וגומר והיינו דמסיק וע"ד עם היות שהיא מקבלת מכל הכחות כל תקיפו וכל חילא מהכא נפקי לאתתקפא שאר פעולות ג"כ להיותה היא פועלת אומנותא כדי להיות לה חוזק להוציא כל הפעולות העליונות באומנותה והיינו אומנותא לעלמא לאבאשא שהיא האומן לשלוט בחומר למטה וכח כללות השליטה הזו היא מקבלת מן הזכר והיינו לאבאשא כנוקבא דמקבלא מן דכורא תדיר כל כחה מבעלה הזונה:

בכל דרגא ודרגא שהם המדרגו' הנזכ' וכל קשרא וקשרא שהם בחינות פרטיות במדרגות כדפי' אית כמה ממנן למטה בענפי הנקבה כדמסיק וכמה חבילי טריקי ויש גורסין טריקי חבילין וירצה טריקי לשון חויא טרקי דהיינו שהם נושכין וחבילי הם מחנות והענין שיש ממונים ותחת ממשלתם עוד תחתונים מהם רבים מחנות והם הנושכי' שהם שולטים בתחתונים.

דכולהו אתנהגן לפעול פעולתם בגינייהו דקשרין ודרגין עילאין שבזכר שהם משפיעים אליהם כח לפעול ואינם ממש קשורים הנפרדים למטה עם אלו העליונים למעלה אלא כולהו דאתנהגן בגינייהו כלהו לתתא באינון חילין דנוקבא הם ההיכלות למטה מהנקבה שהיא פועלת ע"י אותם החיילות שתחתיה ומה שאנו מייחסים אותם לדרגין וקשרין שבזכר משום דכולהו שהם למטה אית להון דרגא ידיעא לעילא עם היות שהיא עליונה אתנהגא ביה ואל תתמה שהרי דומה לזה בקדושה:

כמה דאית לסטרא עילאה קדישא היכלין ידיען כאשר יבאר לקמן והם בסוד עולם המלאכי' ועכ"ז הם היכלין לגבי דרגין עילאין ספירות עליונות אברי הזכר ויש עתות הייחוד לאתכללא אלין באלין כנזכר פ' תרומה הכי נמי לתתא בטמאים אלא שדומין אל הקדושה בהפוכא רשע כנגד צדיק וטוב נגד רע ומות הפך החיים שהם תמורתם. בהאי דרגא דאיהו רביעאה הנגדיית אל הת"ת כנזכר קיימין זינין בישין דקים ורוחניים לנחתא לתתא אל הנקבה ולאסתמכא שהם סעד וסמך אל הכחות שהם מהנקבה דעבד דינא בישא תקיפא והיינו שיש דין טוב מן הקדושים מצד היכל זכות וכיוצא ובחוץ יש דין רע מן הטמאים ומהכא מדרגת גוף הזכר משפיע בנקבה תוקפא לאתתקפא ודין רע זה שלמותו מן הזכר וז"ש ולאשלמא ההוא דינא וגומר: כל הני דרגין שהם מן הזכר כלילן בהו כל הני היכלין הם בנקבה והם אותם שיבאר בסוף הפרשה זכאה חולקהון שמזה יצה"ר וכל חטא וכל עונשא רע ויש יסורין מן הקדש אל הצדיקים כדמסיק:

דרגא חמישאה היא נגדיית לנצח והוד שהם שני שוקים כנודע ולכך אתפליג לתרין דרגין ימינא ושמאלא והם כולהו שמאלא ואי אפשר להם לפעול שניהם יחד אלא אם יתייחדו וישתוו כאחד וז"ש מתדבין לאבאשא ולמרדף ורדיפה זו היא כאשר ירדפו את האדם חולאים ויצא מחולי אל חולי ואינו נפטר מזה עד שנופל בזה והיינו תקיפו דרדיפו דכל מרעים וכל בישין רדפי בתרייהו דחייביא שאפילו כל איזה יסורין הרודפים כל עוד שהם דרך רדיפה אלו אחר אלו הם מאלו המדרגות המתקשרות כאחת ואלו אינם פועלים ממש שהרי פי' שאין לזכר מבוא בענייני העולם מפני דקותם אלא הם פועלים ע"י התחתונים שהם בהיכלות וכמו שיש בהיכלי הקדושה רצים שהם נקראים תא הרצים והם בהיכל נוגה הנגדיי למדת הנצח כך יש בהיכלי הקליפה הנגדיי לשוקים אלו רצים טמאים חצונים משמשים לשוקים אלו ומוציאים לפועל כל פעולות השוקים האלו ואמר דחופים שהם רצים ונדחפים מכח העליונים:

תלת קשרין בענין השוקים שיש בהם ג' קשרים וגומר ובפרצוף האדם מציאות ג' קשרים השנים הם פנימיים בולטים כלפי פנים והשלישי העליון בולט לאחור ובבהמה הם שנים כלפי אחור. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. כמה דאית לסטרא עילאה קדישא היכלין ידיען וגומר זה יובן הפך האומ' כי הקליפה לא יש לה י' ספירות וי' היכלות רק היכלות לבד וז"ש כמה דאית לסטרא וגומר פי' כי גם זה לעומת זה וגומר כי כמו שיש בקדושה י"ס דקדושה והם הנק' דכורא ותחתיהן ז' היכלות דנוקבא כך בקליפ' יש י' דרגין דדכורא שהם י"ס ותחתיהן ז' היכלות הנקבה עכ"ל:

כתב הרח"ו זלה"ה דרגא שתיתאה נלע"ד שהוא טעות וצ"ל דרגא שביעאה כי כבר נז' לעיל שהם ז' דרגין וסדוק הוא דרגא א' רישא ב' וג' ימינא ושמאלא דרגא ד' גופא דרגא ה' ו' תרין ירכין דרגא ז' הוא ערלה ומ"ש והאי איהו גו רזא דנחש בריח עקלתון וגו' דע כי ג' נחשים נזכר בפ' נחש בריח נחש עקלתון תנין הים כמ"ש ביום ההוא יפקוד ה' והנה סמאל דכורא נק' נחש בריח כי הוא מבריח מסמאל ללילית ונחש עקלתון היא לילית ז' היכלין דנוקבא.. אבל ת"ח משה כד סדר צלותא בגיניהון וגו' בזה תבין סוד משז"ל במקום שאמרו להאריך וגו' הענין כי הת"ת נק' עולם ארוך עלמא דדכורא עולם הבא והמתפלל תפלה צריך לסדרה שם כעין תפלותינו שבכל יום אזי מצי להאריך ולכן משה כד סדר בגיניהון דישראל אז היה צריך לצלאה לגבי דכורא כדין אריך בצלותא וכשהמתפלל היא במ' זעירא עלמא דנוקבא אז אמרו לקצר וכן תפלת משה על מרים היה מספיק לשאול שאלה זו מן המ' שהיא רופא כל בשר ולכן קיצר ומ"ש בגיניהון דישר' פי' כי משה היה מתפלל לת"ת כנזכר פ' נשא באדרא דף ק"מ ע"ש כי לפי שחסרו המרגלים אמת מן העולם ודברו שקר לכן לא נזכר ואמת בפ' שלח לך ואותם התיקונים הם תקוני הת"ת הנק' זעיר אנפין כנזכר שם ורצה להתפלל שם באריכות כי הדכור' נק' עלמא אריכא וכן בענין העגל ג"כ שם היה עון כי פגמו ח"ו וכפרו בשי"ת ולכן האריך בתפל' אמנ' בשכינה אצטריך לקצרא והאי צלותא דויצעק משה אל ה' הית' אל השכינה הנק' אל כנודע מצד החסד ולזה אמר אתה הנק' א"ל תרפא נא לאחותי וזהו נא רפא נא לה ר"ל בבקשה ממך שתרפה נא לאחותי ולהיות התפלה במ' קצר תפלתו כי היא נק' במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וגם כי משה בעלה דמטרוני' הוה ולא הוצרך להתחנן כ"כ אלא כבעלא דפקיד למטרוניתא דילי' והיות התפלה אל המ' הטעם כי שם היה חטאת מרים לפי שח"ו נגעו בכבוד השכינה כי הלא משה היה פורש מאשתו לכבוד השכינה אשר היתה בזווג עמו ובדברם עליו דברים ההם נגעו בכבוד השכינה ולכן התפלל אליה שתמחול לה מה שקלקל' כנגד' ובכבודה. עכ"ל: