אור החמה על ספר הזהר ב:תפה

האי פשיטו קיימין חשוכין כמו שפנימה יתפשט במדרגות החכמ' כך זו תתפשט במיני החשוכים התפשטות אחר התפשטות. מההוא פשיטו שהוא התשיעי נפקא חד זהרא דאצטבע שהיא השמינית נגד זהב סגור טהור שבקדוש' שהיא הבינ' אמנם זהב זה הוא זהב העגל המביא מיתה לעולם דהיינו דהבא סומקא באודם וע"כ כללות הראש ומשם נמשכות חכמות חצוניות וז"ש והוא דהבא דאתכליל ביה חשוכא שהיא השנית וכמו שבקדש מהראשית פשטו הזרועות כך בזאת החצונית האי חשוכא אתפשט לימינא ושמאלא והיינו או' חדוהי ודרעוהי די כסף וכולם חשך ולא אור וז"ש האי חשוכא אתפשט לעולם חשך ולכך נפקא חד גוונא דכספא דלא זהיר אלא דומה אל הקדש כקוף לפני אדם והי' ראוי שיהיו גוונים ימין ושמאל לז"א אתפשט חד גוון די כסף וחפי חשוכא שאין בצלם ימין ושמאל שהכל שמאל ועקימת היושר לכך אתפשט חד גוון די כסף וחפי חשוכא ואתכליל דא בדא הכל הסכמת פעולה א' לרעה, ואתכליל דא בדא ונחית לתתא להוציא המדרג' הששית ולזה אתפשט חשוכא שכל בחינותיו חשך כנז' ולזה קיימין תרין חשוכין ריש אוכמא שהיא נגדיית לסוד קו האמצעי בקדש המאצלת הנצח וההוד וכאן אתפשט חשוכא דקיימין תרין חשוכין ריש אוכמא היינו סוד הצלם מעוי וירכתיה די נחש סוד הקו האמצעי ונ"ה וזה שאמר ומתמן אתפשט חד גוון דנחשת ומתמן אתפשט לתתא למדרגות השוקים ולזה נפיק חד גוון אוכם חיזו דפרזלא שאינו בעל גוונים אלא אלו דומים ומראים שיש בהם כח לעשות ואין בהם כח כלל וז"ש וכלא ברזא דחשוכא שהכל חשך ולא [אור] שאין הגווני' והפעולות אלא בקדש:

מאלין תרין שהם שביעית ושמינית עמודי קיום הצלם שקוהי ודאי נפיק קיימא חד שהוא נגדיי לט' ולזה הוא אוחז כל הגוונין והיינו כענין היסוד שהוא כולל כל הכחות והיינו בכאן הערלה וע"י אנהיג ודבר לנוקבא וגו' וכן הערלה הזו היא כוללת ז' ערלות הם ז' מדרגות הטומא' וז"ש האי איהו קיימא דשבע דרגין וגו' וע"י הם פועלות בגלוי כל ז' המדרגות הטמאות הדקות למטה לכך בו כחות ז' מדרגות נגלות בזולת הנקבה שהיא העשירית שיש בה כחות הרבה מאד לפעול למטה:

דרגא קדמא' דקאים בסטר בהאי חשוכא שהיא הט' וזו ראשונ' משבעה שבו. סלקא גו טמירו ירצ' יהי' במדרג' זו מדרג' זו מתוך העלם התפשטות המדרגות דהיינו ג' גוונים חננ"א אש"א אוכמ"א מפני שהם פעולות משתנות לרעה ותחת ממשלתם מיני פעולות עד אין תכלית ואלו הם ראשים וז"ש אלין תלת גוונין אתפשטן לכמה סטרין כדי לכלול כל מציאות העולם יתרבו וז"ש לאתעקמא בעקמי עלמא בכל מיני עיקום שטבע החומר התחתון יוכל לקבל: והנה כמו שמדרגת החסד בקדוש' פועלת רצון טוב וגמילות חסדים כך זו להפך פועלת גמולת הרעה בבני אדם והיא בעלת ג' פעולות אל ג' מיני גמולות הרעה למט' הא' היא גוון תננא היינו עשן כעס ונחתא לעלמא ע"י מה שמתחבר בנקב' יורד לעולם הגשמי הזה ואעיל לכמה סטרין כדי לפעול וליכנס בין בני אדם מצד כמה דרכים שיכעיס עליהם וכולם פתחם שיכנס זו המד' הרע' בהם וז"ש ודא אתפשט בעלמא ואסטי לרוחי בני נשא דרך לבם הזונה ויצרם היא נכנס בהם להפעילם בכעס ג' פעולות ראשונ' יכעיסם ואח"כ יפעילם ואח"כ יחזיקם במדה הרע' וז"ש א' ברגיזו הב' לאסטאה הג' לאתתקפא: אל זר דא דכורא וגו' כי אי אפשר לפעולות אלו לרדת למטה אלא ע"י שתיף זכר ונקבה וכשאדם מגרשם ממנו מפריד בין זכר לנקבה וכשמשליטם עליו הם נקשרות ומיחדות אל זר ואל נכר:

ואתקיף לון לאבאשא וגו' נודע שהחסד הקדוש כלול מחג"ת וכך מדרגה זו בטומאה ג' מיני כעס ורוגז הא' רפה שהיא לאבאשא בלבד לנקום ולנטור בדברים קלים הב' אשא שהוא כעס יותר חזק הג' הוא כעס בינוני נגדיי לקו האמצעי ולזה הוא אוכ' דנחתא לאתמנאה על כל פציעין ומחיין שמכה האדם לחבירו בכעסו וכן התופס חבירו בכעס ואוסר אותו בבית האסורים וכן צליבה וחניקה ע"י חבל סוד הקו האמצעי:

ואלין תלת גוונין מתפרשן לכמ' סטרין כי ישתנו לכמה אלף אלפי מינים שונים יש דרך כעס לנקום ויש שתופסים במכות וכיוצא זה הכלל הרשעה הזאת מחזרת על פתחי בני אדם להכנס דרך פתחי לבבם כל א' וא' כפי פתחו ופרצה שבו כך יכנס לו:

ואתפשטן גו בני עלמא יר' אינו דבר מחוץ לאדם אלא דבר נשאב בתוכו פועל בו מצד הכנת החומר לקבל המדו' הרעות:

גוון תננא נחתא לעלמא השתא מפרש בבחינת התפשטו למטה אל התחתונים וז"ש והאי איהו דרגא קדמאה דנפקא מגו נקודה דשקיע מההוא צל דהיינו עשר מדרגות הצלם שפי' שנקראו' דרך כלל סמא"ל ונקודה דשקיע היא דרך כלל כל המציאות המתעלם בערך הנקבה המתגלית דהיינו גמ"ל. איקרי קפציא"ל כך כתוב בכל הספרים ואפשר מפני שקופץ ונ"ל שהנכון הוא קצפיא"ל מפני שהוא קוצף כי קפציאל הוא שם מלאך קדוש והוא טוב לקפיצת הדרך.

דאתקיפו לבא ברוגזא שקשה לרצות אבל סתם קצף שקוצפים בני אדם פתאום הם כחות אחרים מאותם אלף ושית מאה חבילין והם רבים במרכבתו מפני ריבוי הבחינות בכעסי בני אדם וז"ש דאינון רוגזא דגופא דבני נשא ויבחנו בני אדם לבחינות רבות ואלו הכחות משתלחות מהיכלות הטומאה ולמט' וז"ש בגין דאיהי וגו' האי איהו רוגזא יסודא וגו' שכאשר יכעוס ויתחזק לבו בכעס זה יחשוב מחשבות לעשות את התועבות מפני שהיא עליונה דקה שפועלת בדקות והיא יסוד להרע וז"ש בגין דהאי תננא נפקא מגו רוגזא יר' לכח הדין החזק המתפשט זה כח ראשון ולכך נראה פעולתה מעט ובהעלם עושה הרבה וז"ש והאי איהו קדמאה לההוא אשא ומפני קורבתה אליה לא ישתנה פעולתה עדיין משורשה ומפני מיעוט פעולתה בנגלית נעשית לבני אדם כהיתר עד שכמעט מי שאינו כועס נראה שאינו מין אנושי אמנם מי שנזהר מן הראשונה לא יכנס בשניה ולא בשלישית:

ארבע רוגזין כך ראוי מפני שעשר מדרגות הם וזו מדרג' ראשונ' ראוי שיהיו בו ארבעה כדי שבשבעה יהיו כלולות עשר ולכך יש בה כח לפעול ד' פעולות שהם מד' רוגזין כדמפרש ואזיל: רוגזא קדמאה איקרי רוגז סתם שהיא ממש פועלת הרוגז מה שאין כן הג' האחרות שפעילות ענפי הרוגז לא רוגז ממש כדמסיק ואתרגיזי ברוגזייהו יר' נר' כאלו אינם כועסים אלא מטבעם שראוי להם לכעוס על שנעשה להם כך וכך ואינו שאין פעולת כעסם אלא מאלו ששולטים בגופם ולכן המחבל יקרא רוגז כאומר ברוגז כשמתעורר המחבל ומתלבש ברוגז לשלוט בעולם רחם סוד הרחמים מיד תזכור ויתבטלו כחות אלו התחתונים. האי איקרי שנאה הוא כעס שכועסים בני אדם ואינם מגלים דבר אלא מסתירי' הכעס והרוגז בקרבם ועברתם שמרה נצח והיינו שנאה לפעמים שולט באדם להשניאו על חנם והוא הנקרא שנאת חנם. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. גו ההוא פשיטו נפקא חד זהרא דאצטבע בדהבא וגומר פה הורה ענין ז' דרגין דדכורא כמו שיתבארו אח"כ בפרטות ואמר כי היסוד לכל הז' דרגין ועצמותם הוא סוד החושך כי זה לעומת זה עשה האלדים וכמו שיש בקדוש' עצמות וכלים כן יש בטומאה. ועצמותיה הוא סוד החשך כי הוא ממש הפך הקדושה כי העצמות הוא סוד אויר אור י' נקוד' קדמא' וכאן הוא חשך גמור והוא עצמותה והיא מתלבש בכל ז' דרגין דכורא הנק' כלים והנה קנו גוון כדי שיוכלו לפעול למטה כי כבר ידעת כי כן בקדושה הכלים הם דאצטבעו לאינון גוונין חיוור סומק ירוק וגומר אמנם ציור כלים אלו של טומאה הם גוונים אחרים ואמר כי רישא דהאי דכורא גוון דהבא סומקא כי בטהרה נק' רישא די דהבא ירוקא המשמח וכאן הוא סומקא ובתוכו מתלבש עצמות החשך וז"א ואיהו דהבא דאתכליל ביה חשוכא. והנה בהאי רישא נכללין בו ג' ראשונות של הטומאה אח"כ אתפשט עצמות זה החשך לימין ולשמאל שהם ב' זרועות כנגד חסד גבור' ואמנם ציורם הוא זרוע הימין גוון שלו הוא גוון כספא דלא נהיר אך בקדושה הוי כסף דנהיר וחפי חשוכא פי' שהעצמות שהוא החשך מתלבש בו. אתפשט חשיכא וקיימין תרין חשובין וגו' כי בטהרה נק' השמאל חשך דאתכליל ביה אור דימינא כנזכר פ' בראשית יהי אור דא ימינא ויהי אור דא שמאלא וכן פ' תרומה דף קס"ו ע"ב כתיב בגין דאפילו אור דשמאלא אור איקרי וגומר ע"ש אבל כאן הוא חשך בחשך העצמות והכלי תרין חשוכין כחדא בזרוע השמאלי ומתמן מתפשט וגומר הם סוד תרין ירכין דכלילן כחדא לעולם ואינון גוון פרזלא. מבין תרין קיימין וגומר הם תרין ירכין דקיימין בעמידה ומשם נפק סוד היסוד ולפי שבקדושה נק' אור דעלמא דאתי הגנוז לצדיקים וכאן הוא חשך בחשך וכמו שבקדושה היא כולל כל דרגין עילאין כן זה כולל כל גוונין עילאין של הטומאה ועתה ביאר כל שבעה דרגין דדכורא בפרטות ואח"כ בסוף הפרשה ביאר ז' היכלי נוקבא:

דרגא קדמאה וגומר אילין תלת גוונין וגומר הם סוד ג' ראשונות והראשונה היא גוון תננא דנפקא מגו סיגי אש העליון כנודע וזו ראשונה כלולה עם הב' האחרות שהם השניה שהיא גוון אשא והשלישית שהיא גוון אוכם שהוא יותר עב מן האש ואח"כ ביאר ענין הראשונה וביאר ענינה ואמר גוון תננא וגומר והאי איהו גוון קדמאה וגומר משמע שהיא הראשונה מג' ראשונות ואעפ"י שהשניה היא אשא עכ"ז יותר חשובה ומעולית הוית האי תננא משום דנפיק מאשא דלעילא הקדוש משא"כ בשניה שאעפ"י שנק' גוון אשא הוא חשוך מן הראשונו' הנק' תננא וז"ש בגין דהאי תננא נפקא מגו רוגזא דאשא עילא' וגו' והאי איהו קדמאה לההוא אשא:

ארבע רוגזין וגומר הנה כמו שמן הראשונה שבקדושה נפיק שם בן ד' שבחכמה כך הוא כאן כי מן הך רוגזא קדמאה הראשונה שבהם מתפשטין מיניה ד' רוגזין כנגד ד' אתוון וכבר ידעת כי סוד י' החכמה נק' אהבה והבינה יראה כי הם סוד דחילו ורחימו עילאין ולכן בכאן השניה נק' רוגז שהיא הפך אהבה וחשכה נק' שנאה בלחישו מחבלא שתיקא בלבא כנגד ה' בינה שהיא קול בחשאי עלמא דאתי וז"ש בריש ע"ב והאי איהו דאשתתף בההוא אתר דנוקבא כמו שידעת כי גם שהיא ברזא דדכורא עכ"ז נוקבא אתקריאת. עכ"ל: עוד כתב אקרי קפציא"ל וגומר עיין ותמצא מ"ש בזוהר בכל אתר דסטרא דשמאלא לא אתקן אלא ברזא דאת קו"ף כי כבר ביארתי לך לעיל כי אלו הד' רוגזין דמתפרשין מהאי רוגזא הם ממש דמיון דשמא קדישא שבחכמה אך כאן הם עיקרן ושרשם שם קפציא"ל המתחיל באות קו"ף. עכ"ל: