אור החמה על ספר הזהר ב:תפב

ויתקיים ביה תדיר וגו' יר' השתא יקשה אי יקרא דא הוה דמשה דאיהו יעביד ליה היאך אפשר להעביר שבלי ספק יפגם משה ממעלתו אחר שהגיע מצוה לידו ולא עשאה ועוד המקדש עצמו פגום ויחרב שנעשה ע"י בצלאל למטה מפני שהוא מקום אחיזת הקליפות וז"ש ויתקיי' ביה תדיר שאם היה נעשה ע"י משה מלמעלה מקום שאין משיגות שם הקליפות יתקיים תדיר. ותירץ עכ"ד שנסתלק ממנו כיון דאיהו פקיד ובפקודיה אתעביד וע"י צווי היו שואבים כח מלמעל' הוה ליה כאלו איהו אתעביד כולא:

ר' יהודה פתח אל תשמחי וגו' הענין כי להבנת דקדוקי הכתוב שיש בו צריך לדעת כנגד מי אמר רוח הקדש פסוק זה אם אמרו יש' כנגד האומות אין לו ענין מכמה פנים א' באו' אל תשמחי וכי מפני שתקום לא תשמח בנפילתה סוף סוף נפיל' היא. עוד או' אויבתי לי שני כנויים. עוד אומר כי נפלתי קמתי אקום הל"ל וכמה דוחקים לז"א מאן אויבתי דבבו דמלכו חייבא במלכו קדישא והענין כי אין ענין נעשה מהחצונים שלא ברשות גבוה ח"ו א"כ נמצא שדבבו דמלכו חייבא שהם הקליפות אינם מצד עצמם אלא כח הניתן להם מלמעלה וז"ש אויבתי לי אני הוא הנותן לך כח להיות לי לאויבת וז"ש כ"י אמרה ליה אל תשמחי כיון שדבבו דמלכו חייבא במלכו קדישא הוא מהקדש ממש והיא כאם המייסרת את בניה ובוכה עמהם. כי נפלתי קמתי הודיע לה ענין והוא שדרכי כשאני נופלת אני קמה מה שאין כן החצוני' שבשעה שיפלו לא יקומו עוד שיתבטלו וז"ש מה דלית לך הכי וגו' עוד כי נפלתי קמתי ממש כשנפלתי יש לי ממש קימה שאינ' נפילה כי גדול הרועה ששומר את צאנו וז"ש דהא כמה זמנין נפלה וגו' וקב"ה לא אנח וגו'. עוד יאמר הפסוק הזה לעתיד עתידה כ"י לומר אל תשמחי וגו' ואז יצדק נפלתי בגלות וקמתי בגאולה וז"ש וזמינא כ"י לומר וגו' בענין שמלת קמתי יצדק לשעבר ובהו' ובעתיד כנז':

וזמינא וגו' כי בגאולת מצרים ובבל וכיוצא לא היתה שכינה יכולה לומר אל תשמחי כי סוף סוף אותה קימה אינה שלימה כיון שהיו ישראל עתידים להשתעבד פעם שנית אמנם בגאולה העתידה זמינא כ"י לומר בההוא זמנא דיוקים לה קב"ה מעפרא מפני שזו גאולה אמתית וזה דקדק באומרו דקב"ה יוקים לה הוא בעצמו ויצדק קמתי ששוב אין גיהנם ולא גלות. אתוקם בכל זמנא בגאולת מצרים בניסים קימה שנית בקימת המשכן וב' ע"י משה ואפשר שגם העתידה ע"י משה כנז' בר"מ והיינו בכל זמנא:

ר"ש פתח בלכתם וגו' הענין כי הליכה יאמר על היותם משפיעו' סוד ההנהגה בעולם התחתון שאז הם הולכים ממקום שבת' למטה ובעמדם יאמר על היותם פוסקי' ההשפע' וההנהגה כמו עמדו ולא ענו עוד: ודע שכל מקום שנאמר חיות השתלשלות' ממטטרון וכל מקום שנא' אופני' השתלשלות' מסנדלפון והם במדרגת שם יהו"ד ואדנ"י וכמו ששם יהו"ד מנהיג שם אדנ"י כך הענף החיה מנהגת האופן שזה חי מזה וז"ש בגין דכל מטלנון בין לדין בין לרחמים בין לכל פניית ההנהגה שיפנו לאו אינון אלא במטלנון דחיות ולא בבחינת ההנהגה בלבד אלא אפי' יניקת שפע כפי צורך קיומם אין להם אלא מתקיימים מתחת יד החיות וז"ש וקיומא דילהון לא קיימי וגו' ואתרייהו דקאמר הוא בחינת קשר' בסבתם ובמסובבים מהם ולכך בהנשאם מעל הארץ דהיינו סילוק השגחה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. ת"ח כ"ד משקופין דמטרנין וגו' הענין כי הנה לסטר מזרח יש חדא פתחא ברקיעא ובההוא פתחא עילאה אית כ"ד משקופין ובכל משקופא ומשקופא יש משמר א' ובין כולם הם כ"ד משקופין וכ"ד משמרות ופירוש משקופין הוא תקרת הפתח שהדלת שוקפת בה ופי' שיש כ"ד פתחים זו לפני' מזו וכנגדם חוץ מן הרקיע אית תחות הני כ"ד משקופים כ"ד עמודים ותחת הני כ"ד עמודים אית כ"ד אדנים שהם הצירים אשר עמודי הדלתות סובבים בהם ואלין עמודים קיימי תדיר בקיומייהו ואינם זזים ממקומם אבל אות' הנשלחים על שמיעת הקול וראיית העין הם עומדים על אותם העמודים לראות ולשמוע ולעשות שליחותם והני עמודי' איקרון בין העומדים האל'. עכ"ל: