אור החמה על ספר הזהר ב:תסה

וע"ד דוד הוה מעטר גרמיה ודאי עטרה היא לו להחזיק במדה והוא מתנהג בה כפי הנהגת' במיעוט ותוספת אור כנז'.

כגוונא דא אית ליה עתה שיש לנו גלות ושכינה שפלה ושוכנת בעפר כך ראוי לעבד להיות כרבו ובזה יהי' כלי שישכון בו הקב"ה. ואת דכא בגוף ושפל רוח בנפש הוא כסא לי שאין לי משכן אלא מרום וקדוש למעלה או דכא ושפל רוח למטה והיינו מאנא דקב"ה אתרעי ביה:

פתח ואמר ויבא וגו' האי חמא ליה יחזקאל היינו גבריאל שר הגבורה והוא בהיכל הרצון שבו ד' חיות ופי' שמראה זו לא הי' מראות גלוי עינים שיתלבש המלאך בלבוש גשמי למטה אלא חיזו דנבואה שהוא עליית הנביא למעלה וז"ש והאי איהו איש דאיהו שליחא בהיותו מתגלם באויר העולם ונראה אליו במראות אחרות לבוש הבדים:

אלא בשעתא דעביד וגומר או לאחזא' דינא כאו' ויאמר אליו לך והתוית תיו וגומר ומה שאמר שהבדים הם לבושי דין קשה שהם לבושי רחמים ולבושי כ"ג ב"ה יוכיח עד שהקשה ר"ש לעיל היאך גבריאל שר הגבורה מתלבש לבוש בדים ואינו כהן וגומר ואפשר לתרץ דהכי איהו דכד אתי למעבד דינא פותח בזכות תחלה ולובש בגדי חסד למעבד דינא להראות שאין דין הקדוש דרך נקמה אלא ברחמים אמנם קשה כ' צמר של שעטנז הוא רחמים גמורים כאו' שעריה כעמר וגומר א"כ הפשתן הוא דין ואפשר לומר כי הבד הוא הדין הטהור והנקי מן החצונים דדייק ונפיץ ואין בו עץ ולא נעורת אלא מלובן והיינו בגדי כהונה להלבין הדין במקורו העליון והאיש גבריאל נכנס לחצונים ולא נדבקו בו החצונים ח"ו אלא הוא לבוש הדין הטהור והנקי שאין החצונים נאחזים בו ולזה הקשה ר"ש לעיל מנא ליה לגבריאל לבושי כהונה דין נקי וטהור ואמר דאתכליל בימינא והיינו בבואו לפעול הדין אתכליל בימינא שיטהר ויתלבש בדין הטהור ולא יהנו החצונים ממנו כלל. אמנם בבואו לפעולות אחרות יתלבש לבושין אחרנין והם לבושי שמאלא מפני שהוא שמאלי קדוש ולכך אשתני מלבושין ללבושין וכלהו אתיין מסטריה דהיינו בדים כנז':

נחשת ודאי כדמסיק ואין ספק שהבדים לבנים וטהורין מן הנחשת והכא אתי לרחמים לתת מדה לבנין הבית ולא חשש להתלבש נחשת ודין מסטריה אמנם כשבא לפעול דין והתוית תו נתלבש בבדים מן הטעם שפי':

וכפום שליחותא יתלבש כח עליון בכחות התחתונים לפעול אם בבחי' מלאכי רחמים אם בבחינת מלאכי דין וכאן בנחשת שהוא מצד הדין והם הרי נחשת מצד הגבורה ע"י כללות בנין המשכן כאו' זהב וכסף ונחשת ולזה נתן מדת המקדש בלבוש נחשת ודא אייתי מדידו כאו' ופתיל פשתים בידו וקנה המדה כדמפרש לקמיה. והענין כי המקדש הנבנ' לעתיד הוא רוחני ונמדד במדה עליונה להגלם ולהתלבש רוחניות עליון בסוד מדידת המדות העליונות מכללות העולמות דהיינו בסוד התפשטות הכתר בוצינא דקרדינותא כנז' פ' ואתחנן וזה אין כח בגבריאל לשלוט עליו וכיון דדא אייתי דהיינו גבריאל מעולם היצירה א"כ האי לאו איהו בוצינא דקרדינותא דטמיר וגניז ואינו מתגלה לו כ"ש שיהי' נתפס אליו למדוד בו מדת המקדש ואם נאמר שמדת המקדש נמדד במדה משוערת מיד המלאך זה אינו שהרי המשכן שהי' מעולם מטטרו"ן הי' מדתו במדה גדולה כ"ש בית המקדש העתיד וא"כ א"א להיות במדה תחתונה כי בו ראוי שיהי' כללות הספירות העליונות בלי שיעור ומדה אלא במדה עליונה לז"א ומתמן נפקת האי קנה לתתא וגו'.

והאי נפקא מרזא דבוצינא יר' המדה הזאת היא יוצאת ומתאצלת ממעמקי הכתר ויוצאות לחוץ דמדידו דהאי לתתא מה שהוא מודד למטה בסוד התפשטות המדה מהאי מדידו דלעילא מה שמדד למעלה בנעלם ולזה עם היות שתהי' המדידה זו כמדיד' זו במדה זעירא למטה הוא מודד בסוד הכתר למעלה וכללות המדות העליונות ולזה אשתכח מדידו דלתתא אלף וחמש מאה סטרין דהיינו יו"ד עולה אלף שכן יו"ד הוא אלף כזה # א יו"ד ראשונה וא"ו באמצע ל"ת למטה כדפי' בתיקונין ולכך מדתה אלף ואח"כ חמש מאה דהיינו ה"א שהה"א בעצמה חמש ואלף של מילואה עולה מאה כיצד א סוד יו"ד דהיינו עשר מעשר הם מאה יעשה סוד ה"א חמש מאה. וכל סטרין מצד הת"ת וא"ו שהם סטרין כי הקצוות הם ווי"ן ויעלה וא"ו במלוא' כל סטרא וסטרא תריסר שהם שתי ווין במילוי וא"ו וב' ווין יעשו תריסר והאלף שבאמצע יעשה תריסר אלף והתפשטות האמה שהיא ה"א אחרונה שהיא אמה ה"א ששה טפחים והיינו אמה חד אזיל בכלהו ירצה מדת המ' שהיא תחלת התפשטותה מלמעלה ויורד להתפשט מדרגה אחר מדרגה ומודדת והולכת עד מגעת לסוף מדתה והיינו קו המד' המתפשטת ומודדת אמה אמה ובחכמ' יו"ד מתפשטת אלף התפשטות ובינה מתפשטת חמש מאה התפשטות אל ו' קצוות בכל סטרא וסטרא סוד וא"ו תריסר אלף התפשטות למטה והם אמין והיינו ה"א שהיא אמה ששה ודאי אזיל בכלהו בכל המדות האלו מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. והכא לא אמר אלא איש לבוש הבדים פי' כי איש לבוש הבדים הוא גבריאל ותחותיה כמה שלוחי השי"ת לאין סוף כנ"ל דף רל"א ע"א וז"א בגין דאיהו תדיר בסטר שמאלא. אמנם דרך קיצור נמרץ אעיר אזנך בכמה סודות כי אין זה מקום להאריך כי דרוש זה תלוי בידיעת מאמר קו המדה דכתיבת יד אשר הוא שורש האמונה כלה: אך דע כי הנה מדף זה תבין כי סוד היריעות הם סוד שמים עלאין דאתפרישו על משכנא וכבר ידעת כי האי שמא בן ארבע הוא הנק' שמים. אמנם כבר ידעת ממאמר קו המדה כי סוד בוצינא דקרדינותא הוא עצמות המתלבש בי"ס. והנה סוד האי בוצינא איהו מתפשט בעשר הספירות בשעור ומדה קצובה ואין כל המדות שוות כי הנה ג' מדות ומשחתין הן והם סוד ג' שמהן ה' אלהינו ה' ואמנם שם הא' הוא בחכמה עילאה והב' בת"ת והג' במ' ושם במאמר קו המד' נאמר כי האי משחתא תליתאה לאו איהו בוצינא גופיה אלא חד פשיטו דאתפשט מיניה נהירו ואיהו הוא דעביד משחתא לתתא וזהו סוד דהויא אספקלריא דלא נהרא משום דלא הוי ההוא נהורא דבוצינא גופיה אלא חד פשיטו דאתפשט מינ ה וז"ש כאן האי לאו איהו בוצינא דקרדוניתא וגו'. גם בזה תבין מ"ש לעיל בגין דאיהו תדיר בסטר שמאלא והוא סוד הך משיחתא תליתאה דהרי ברזא שמאלא אספקלריאה דלא נהיר וזהו סוד נרמז בפ' תזריע דף מ"ח ע"ב רישא דהאי איש בוצינא דקרדינותא ובג"כ גולגולתא דרישא דהאי סומקא כוורדא ודי למבין:

ואמנם זה נק' בשתי שמות קנ"ה וק"ו ואמנם זה נרמז בפסוק ופתיל פשתים וקנה המדה כי פתיל פשתים הוא קו המדה וז"ש וע"ד פתיל וקנה וכלא חד פי' כל אלו הב' שמות הם בהאי משחתא אמנם לפעמים כשהיא מתרבית ומתעלית אז אתוספת ואתקריאת קנה ומדה. וזה תבין מסוד מדת הקנה והקו כי מדת הקו הוא אמה ומדת הקנה הוא שש אמות וטפח כנז' שם ביחזקאל. והנה הוא סוד ו' קצוות שבת"ת אך המ' קו המדה אינה אלא אמה א' ובין כלם הם ז' אמות והם סוד ז' שמות בן מ"ב אבגית"ץ וגו' אך המ' היא אמה א' שקוצי"ת וכמו שנתבאר בקיצור נמרץ:

והנה ענין שם הקשר וענינו כפי מה שנאמר כאן ושם במאמר קו המדה דעביד קשרא וגו' הכוונה הוא כי כל שיעור מדת קנה א' או קו א' באורכו נק' קשר א' וכאשר יכפול מדה זו למדוד פעם שנית יהיו ב' קשרים נמצא כי כל מדידת אורך קו זה הוא נק' קשר א': אך כל קשר וקשר מאלו הוא כולל כמה קשרים וכמה אלפי רבבות עולמות. והנה כבר הקדמתי כי ג' קשרים הם שורשי הכל והם ה' אלהינו ה' וכל א' מנייהו עביד כמה קשרים הכלולים בכל קשר מאלו. והענין הוא כי סוד שם יהו"ד הוא הנק' קשר כי הוא המקשר הכל וכל ד' אותיות אלו נקראים קשר א' וזה ברור ופשוט למבינים ואמנם כבר ידעת כמה וכמה שמות הוי"ה מתפשטים בשם בן ארבע וכלם נק' קשרים הנכללים בקשר ההוא והנה כבר ידעת כי עשר יריעות הם והם סוד עשר ספי' שבמ' הנכללות בהך קשרא חדא דהך משחתא תליתא' והם סוד עשר יריעות משכן שהיא המ'. והנה בכל ספי' וספי' יש בה הוי"ה א' כנז' בתקונין והם י הויות בזכר וי' הויות בנקבה ואלו הי' הויות הם י' יריעות אך אבאר לך סוד היריעה הא' ושעורה וממנה תבין כל השאר מן העשר כי זהו מ"ש בסוף ואי תימא הא כתיב מדה א' לכל היריעות ודאי מדה א' איהו וגו' פי' כי הוקשה כי הלא י' יריעות הם י"ס ואיך כלם נמדדין בהך משחתא תליתאה שהיא בספי' העשירית ולכן ביאר כי כלם חד והם י' יריעות שבהך משחתא תליתאה והוא סוד י"ס שבמ' ושיעור כל א' מהם הוא אמה אחת אורך כל היריעה כמו שנבאר ב"ה והנה בין הי' יריעות הם י' אמות והוא סוד י' זעירא דאתעבידת מדה מתתא לעילא בסוד האי משחתא תליתא' כנז' בתיקון ה' דף ט"ו ע"א ואך מדה אתקריא' י' כנז' שם והוא סוד י' יריעות י' ספירות שבה וכלא הוי חד משחתא וכל חד הויא שיעורא דילה חד אמה והנה עתה נבאר סוד היריעה הא' ומינה נשמעת שאר העשר:

דע כי האי יריעה הוא סוד חד הוי"ה והוא שם בן ד' יהו"ד שבכל יריעה ויריעה. והנה שם בן ד' נק' אמה א' וכבר זכרתי לך מ"ש דף ט"ו ע"א מהתקונין כי סוד אות י' נק' מדה והנה ראש שם זה הוא אות י' ואתפשט בפותייה לד' אמין והם ד' אותיות יהו"ד אמנם כל אלו אינו אלא אמה אחת סוד י' ואורכא הוא כ"ח אותיות והם כ"ח אמות ארך היריעה והם סוד שם זה במילוי אלפין שהם כ"ח אתוון מילוי המילוי. נמצא כי כל שם זה אינו אלא י' אחת אמה א' אשר שיעור שלה הם כ"ח אמות ארכה וד' אמות רחבה וכלם נק' אמה א' נמצא כי זאת היריעה היא כ"ח אמות אורך וד' רוחב והכל אינו רק אמה א' פי' כי כללות הי"ס אינו רק נקודה א' שיצתה מן הי"ס כנודע. והאי נקודה נתחלקה עשר חלקים ונשאר למ' נקודה א' מעשר מאלו הי' נקודין. והנה הך נקודה דמלכות נתחלקה גם היא לי' חלקים קטנים וכל א' וא' הוא הוי"ה א' ונק' אמה א' וגם היא מתפשטת לכ"ח אמות ארך וגו' אך סוף הכל נכלל בחד משחתא חד נקודה זעירא:

והנה אחזור אל ענין כי כל הויה א' מאלו העשר שבמ' היא יריעה א' והוא מתפשט לכ"ח אורך וד' רוחב וכלם אינן אלא שיעור אמה א' שהיא חד נקודה מי' חלקים נקודת המ'. ולז"א ארבע באמה וכן אמר כ"ח באמה כי אע"פ שאני אומר כ"ח אמות וד' אמות הנה כלם אינם עולים רק בשם אמה א' לבדה לז"א באמה ולא אמר אמות: נמצא כאשר נחבר ד' אמות רחב שהם ד' אותיות יהו"ד עם כ"ח אותיות אורך של המילוי הם ל"ב אמות והם סוד ל"ב שבילין היוצאים מן החכמה וכבר ידעת כי בכל חלק וחלק מן האצילות הוא כלול מכל החלקים ולכן אל תתמ' אם תמצא סוד הל"ב נתיבות בכל יריעה ויריעה ודי למבין. והרי כי אמה חדא היא כללות ל"ב שבילין. אמר עוד וכד אתעביד וגו' וכל סטרא ז' אמין וגו' הענין הזה תבין כי כבר ידעת איך שם הזה של בן ד' הוא כולל מ"ב תיבין והוא שורש לשם בן מ"ב דרישא דמלכא כנ"ל בתקונין כמו שנבאר ב"ה. והנה כבר ביארנו הל"ב אותיות שהם כ"ח וד' ועוד יש עשרה אחרים והם יו"ד ה"א וא"ו ה"א אשר עמהם הם מ"ב אתוון וכלם הם צרופים ומילוי מדידת האי אמה סוד האי נקודה י' דמינה נפיק יהו"ד ומילויו ומילוי מילויו והם מ"ב אתוון והם כנגד אלו המ"ב תמצא בבריאת עול' במעשה בראשית י' אמירן ול"ב אלי"ם ועיין בתקונין בכתיבת יד מה שחסר דף מ"ד ע"ב וע"ש. ושם נאמר דכלהו מ"ב אתוון דיהו"ד ב"ם והם אלו שכתבתי כולן אתכלילו בבת שבע ואינון אבגית"ץ וגו':

ונחזור לענין כי הנה נכללו הרוחב שהם ד' אמין בכ"ח של הארך שהם כ"ח אמות והוא כי במנות הכ"ח אתוון שם הם נכללים ודאי הד' אותיות ורוחב כנודע ולכן לא נזכרו רק הכ"ח אותיות לבד שהם כללות הד' אותיות. ונמצא אם נחלק הכ"ח אותיות לד' אותיות דנפקו מתמן יהיו שבעה שבעה ד' פעמים ז' כנגד ד' אותיות רחב וד' פעמים ז' הם כ"ח. והנה אלו הכ"ח אותיות הם כ"ח ונשמת שם בן מ"ב אבגית"ץ וגו' כנז' שם בתקונין דף קל"ג ע"ב ע"ש היטב. והענין כי ז' שמהן הם אבגית"ץ וגו' ובכל שם א' מאלו יש בו כח ונשמה שם א' של יהו"ד כנז' שם יְהָוָהֵ באבגית"ץ וגו': נמצא כי ד' סטרין הם שהם ד' אותיות יהו"ד והם מתחלקים לז' סטרין שהם ז' שמות אב"ג ית"ץ וגו' והנה הם כ"ח אותיות ההוי"ה וכל אלו הז' סטרין הם סוד ז' ספירות מחסד עד המ' דנפקו מאבא חכמה ושם הוא שורש שם יהו"ד והנה נמצא כי בחברך כ"ח אותיות הוי"ה אלו עם ד' אותיות רחב שבחכמה הם ל"ב שבילין וזהו כוונת הלשון בכאן במ"ש דלהכי סלקין אינון ז' אמין לד' סטרין ברזא דאינון תמניא ועשרים וגו' וכל אינון תלתין ותרין שבילין כלילין בשבע ברזא דשמא קדישא ודוק ותשכח ותבין. הכי כי הני י' יריעות הם סוד משחתא דבוצינא דלגו בסוד שם יהו"ד ולכך הוא ל"ב אמות שיעור' ולכן אית בה גוונין קדישין דאינון שש משזר ותכלת וגו' פי' כי כלול גוון החסד והגבורה והת"ת וגו' אך יריעות עזים הוא שם אדנ"י משחתא דלבר דחפיא על האי דלגו והיא סלקא בחשבן ד"ל כי אדנ"י בהיפוך הוא דינא ולכך היא דלה תמיד מכח הדין וגם מצד הדין שבה ומסיגיו נפקת סטרא אחרא ולכן נק' יריעות עזים. ולכך אין בה אלא גוון א' שהוא תכלת שהוא שם אדנ"י כנודע. ולפי שבשם זה נאחז' הקליפה דוגמת קליפת האגוז במוחא דאגוזא לכן נק' ד"ל ולכן גרעה בחושבנא ואל תטעה ח"ו לפרש כי אלו היריעות הם בסטרא אחרא ח"ו כי אתה כופר בעיקר כי אין זה כוונת הלשון ודוק ותשכח. והנה מילוי שם אדנ"י אורכו בחשבן ד"ל אותיות והם מילוי המילוי. וכבר ידעת כי אות ה' במילויי' הוא ב' אותיות ת"ו כדי שיעלו לחשבון כנז' בזוהר שיר השירים עכ"ל: