אור החמה על ספר הזהר ב:תנב

ובגין כך במה שנז' איך הכל תקוע בסוד החכמה ומשם נובע הכל ומשם מתקיימו' א"כ נטירו דכלא דהיינו קיום הנמצאות דאבי"ע דהיינו עילא ותתא האי פשוטו דמחשבה איהו לא ממש החכמה שהיא ג"כ מתעלמת אלא בסוד הבינה שהיא פשיטו המתפשט מהחכמה וז"ש דאיהו עלמא עילאה בינה ודאי כנזכר קשורה עם החכמה והיינו עילאה א"כ יפה פי' אם ה' שהוא סוד עלמא עילא' כנזכר ת"ח תכלא וגומר מה שהגוין התכלת הוא יותר משאר גוונים במשכן הוא שהמשכן הוא שכינת המ' על ישראל והיא גוון תכלת כדמסיק ונראה שבגוון תכלת נכללו כל הכחות המשתלשלים ממנה שהרי היא שוכנת על כסא וחיות וכל מקום שהיא הולכת על ישראל שמה שם כסאה כאו' ושמתי כסאי בעילם ולכן משכן היה עיקר שכינתה בתחתונים עולם מט"ט עיקר גוון שבו המתפשט ברובו הוא גוון תכלת שהיא בחינה ראשונה שעל התחתונים שתחתיה הם מצולות ים ועל גוון התכלת הוא גוון ארגמן שעליה נאמר שש וארגמן לבושה כי שש הם ו' קצוות וארגמן היינו בחינת ד' רגלי המרכבה העליונ' שהם אברה' יצחק יעקב ודוד שהם סוד גבריאל אוריאל רפאל מדת המ' נקשרת עמהם א"כ ארגמ"ן ודאי למעלה מתכלת בלי ספק והתכלת נשלם ונתקן בהיותו נקשר ומתחבר בארגמן וזה שאמר חד לאתקשרא בחד כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ודאי שואבת ואוכלת בבחינת תכלת אוכלת רוחניות המצות ותורה ונשמות תחתונות שהם אש והשכינה אש אוכלת אש ואכילה זו היינו שהם נכללות למעלה וגורמין ייחוד המושכין לה שפע דק ע"י היחוד כנודע והיינו ה' ת"ח אלהיך שכינה על ישראל אש אוכלה בגוון תכלת שהיא שור' על ישראל בתחתונים:

ר' חזקיה פתח עד שהמלך וגומר דא קב"ה כד יהב אוריית' לישראל. היינו סוד הבינה שבה פתח אנכי כנזכר פ' יתרו. כד יהב אורייתא מבחינת הת"ת ואתא לסיני הוריד למטה שכינתו. כמה רתיכין הוו עמיה ולא נכללו שם החצונים נאומ' במראה יחזקאל וארא והנה רוח סערה וגומר אלא כלהו רתיכין קדישין דהיינו ענן וערפל הקדושים וא"ת איך אפשר שיתגלה סוד האור העליון מתוך הקליפות לזה אמר וכל קדישין עילאין דקדושה דאורייתא כלהו הוו תמן והתורה סגולתה להעביר החצונים שהיא בסוד הת"ת נחלה בלא מצרים ולזה הבריחו החצוני'. ואורייתא אתיהיבת אפי' חלק המתגשם ומתעבה ונתן לישראל הגשמיים היו הקולות והאותיות מתעבות ומתמצאות בלהטי אשא מלת אנכי היה מתרא' בלהטי אש וכן ה' וכן אלהיך וכן כל הדברים כלם, ורתיכא דאשא חוורא ע"ג אשא אוכמא כי התורה עצמה היא ת"ת והוא גוון חוור והכסא אליו היא מ' שהיא שחור' והיינו שמציאות האויר השחור אש שחורה ואותיות אש לבנ' היו פורחות באויר והיינו כדמסיק ואתוון הוו פרחן וסלקן באוירא ונראות אותיו' לבנות בשחרות האש אשר באויר כנזכר. ואת קדמא' דאוריית' שהיא אלף של אנכי ועליה נאמר ואת האלף אל תקרי אלף אלא אלף לזה אתפליג כמאמר הפסוק ושבע המאות וחמש' ושבעים לכל קצה וקצה וז"ש לכל סטר מו' קצוות והאלף בינה והיא נחלקת ומתבחנת בו' קצוות היוצאים ממנה בכל קצה וקצה לג' בחינות הא' שבע מאות דהיינו ז' ספי' כלולות גדול כל א' מעשר ועשר מעשר הם מאה לכל א' משבע. ואח"כ ירדו עוד בחינת שבעים דהיינו כל א' כלולה מעשר לבד והיינו שבעים. ואח"כ ירדו אל סוד חמשה שהם ה' ספי' שבסוד ה"א. והנה חלקים אלו היו בסוד הת"ת לכך נחלקו חלקים לווין וז"ש וכלהו אתחזן באוירא דרקיעא והיינו א' שבת"ת יקרא אוירא דרקיעא דהיינו יתמלא כזה וא"ו דהיינו ו' מכאן מצד זה ו' מצד זה אל האל"ף שהיא הבינה המתפשטת בסוד הרקיע כנזכר והיינו או' ואת האלף עשה ווין. וענין עמודים הם שני עמודים יכין ובעז נצח הוד והווין שהם בסוד הת"ת הם על ראשי העמודים והעמודים עומדים על כסא שהנס הוא היסוד מ' למטה מנצח הוד שהם עמודים ולזה הם ב' ווין א' לימין אלף על נצח וא' לשמאל אלף על הוד והיה הענין הזה מטעם שהתורה ת"ת יוצאת מהבינה לכך היא אלף בוא"ו ומתפוצצת לווין אלו שהם סוד הת"ת תורה מבינה היינו אלף מתפשטת בווין ונודע שהת"ת עיקרה בלמודי ה' שהם נצח הוד עמודים סומכים לתורה וז"ש בגין דרזא דאורייתא על ו' קיימא דהיינו ת"ת עיקר יסוד התורה וכמו שהת"ת עצמו וא"ו גם בחינותיו הם מתפשטות בווין בסוד קוצי דשערי והיינו דאינון ווין רזא דמהימנותא דאורייתא וכמו שהת"ת הוא מתחלק לכמה ווין כך שני עמודים אלו מתחלקים לכמה עמודי' וז"ש כלהו כל בחינותיו על אינון קיימין תדע שהרי הנביאים הם מתנבאים בשני מדות אלו והם כמה ספרי נביאים א"כ בהכרח יש לנביאים בחינות רבות כמו שיש לתורה וזה שאמר דאינון רזין דנפקין בהו נביאים והענין כמו שהת"ת מוציא נצח והוד כך כל בחינות ת"ת יש בו נצח הוד והוא ו' א' על כל עמוד שכך הת"ת נדון לשתי בחינות בחינה על הנצח בחי' על הוד וז"ש ועל אינון קיימין שהם נצח הוד קיימין אינון ווין שהם אלף שבע מאות חמשה ושבעים אמנם עצם וא"ו עילאה איהו רזא דקול דאשתמע כי הבינה קלא דלא אשתמע ותחלת הגלוי והשמיעה הוא סוד הדעת המתפשט ממנה ואינה על נצח הוד ועיקר התורה בסוד הוא למעלה וז"ש ואיהו רזא דקיימא ביה אורייתא כי תורה בסוד נעלם הוא הדעת: בגין דאורייתא שהיא ת"ת המתגלה אל מקומה וא"ו פשוטה נפק מההוא קלא פנימאה שהוא בת"ת הנעלם בסוד הדעת וא"ו רבתי ודא איהו קול גדול ולא יסף ולא פסק שהוא בסוד נהרא דנגיד ולא פסיק ושם נוגע מקור התורה. קול גדול רזא דשמא קדישא כגון יברכך ה' וכיוצא ובתלמודא דידן אפילו שלום משום שהוא נמי שמא קדישא כאו' ויקרא לו ה' שלום. ודא איהו מלך במסבו כלומר כללות וא"ו עילאה סוד תורה דנפקא מלמעלה בסוד קול גדול דהיינו ת"ת הנובע מבינה כנז' על בחינה זו אמר עד שהמלך. מעמד הר סיני כי כל המדרגות היו במעמד ההוא והשכינה רוכבת על כלם ונעשת מסיבה ע"י כל המרכבות ואור העליון מאיר בכל המדרגות התורה כנזכר. מהרמ"ק זלה"ה: