אור החמה על ספר הזהר ב:תנא

ככרין חושבנא חדא וגומר כי הככרים הם כ"ה מנים הם מספר גדול והשקלים הם מספר קטן ולא יקשה כי המספר הגדול עשה אדנים שהם למטה מהקרשים והמספר הקטן עשה ווים לעמודים ואם כן היאך האדנים מספר גדול ועילאה די"ל שאלו הקרשים הם פנימיים שהם מדרגות עליונות ואמנם ווין כסף אשר לעמודים היו בחצר שהם מדרגות תחתונות וחשובים תחתוני העליונים מעליוני התחתונים שאלו זנב לאריות ואנו ראש לשועלים וז"א עילאין דסלקין לחושבנא אחרא דא עילאה ודא תתאה והאדני' מספר כל א' וא' יותר מכל ווין שבעמודים יחד. היינו רזא דכתיב בראשית ברא אלהים והיינו בכח החכמה הנק' ראשית ברא אלהים בינה את השמים ואת הארץ דהיינו בית דמפרש ואזיל. דהא קב"ה ברא ואתקין וגומר בית היא מדת המלכות למטה שהיא כוללת כל מעשה עולם וכל הכחות עליונים ותחתונים אוצרת בתוכה לכך הוא בית והוא עולם זה תתאה והכל ענין אחד ולזה יקשה כי אין ענין זה מהבינה לפי הנרא' לז"א דהא קב"ה וגו' כלו' עם היות שנראה שכחות התחתוני' נכללים במ' לקיום העולם התחתון הזה או בו' קצוות על צד הרוב אינו כך אלא אין קיומו אלא בבינה דהא קב"ה שהוא בינ' ברא ואתקין להאי עלמא ברא היינו מציאות המ' ואתקין הם כל אותם הכחות והענפים שבה לנהל התחתונים הם נק' תקונים. להאי עלמא מ' כנזכר בכל מה דאצטריך והכל נשלם ע"י הבינה. דאיהו בית כלו' ואחר שהיא בית אין ראוי שיחסר כל בה. שוא עמלו בוניו בו אלין רזא דאינון וגו' נהרין היינו שש קצוות הנמשכין מן הבינה והיינו דנפקין ועאלין במ' והיינו בגו האי בית ממש ולא שיהיו מאירים מלמעלה בלבד והיינו אומרו בוניו בו שיש לו בונים הרבה יר' ו' קצוות בו בתוכו לתיקון במה דאצטריך.

ואע"ג דכלהו העליונות אינם נמשכות מלמעלה אלא בשליחות הבינה וז"ש דכלהו יחד אתיין מהבינה כמו שפי' לאתקנא ובאים למטה למעבד דהיינו עשיה חדשה ומציאות חדש בה וז"ש למעבד תקוניה ואם לא ישתתף המשלח שהיא הבינה עם השלוחי' שהם ו' נהרות לא יועילו וז"ש ודאי אם ה' דאיהו רזא דעלמ' עילאה דהיינו נק' יהו"ה בסוד קשר הבינה בחכמה וממנה יוצאו' התולדות והנהרות והיינו בראשית בכח ראשית היא חכמה ברא אלהים וגו' ואת הארץ גם הארץ בשלמותה הבינ' בכח החכמה בורא אות'. ואינון בונים למגנא אינון וגו' יר' בזה באומרו על בונה הבית הנה הבנאי הזה שוא עושהו אם לא מפני שכלו המשתתף עמו והיינו נמי הם באמת בונים ובניינה מהם אלא בא הכתוב לומר אל יעלה על דעתך שהם מעצמם בונים הבנין שאם כדס"ד שוא עמלו אלא יהו"ה משתתף עמהם וז"ש אלא במה דאיהו עביד ואתקין בניינם בנין ואו' עביד ואתקין יר' כי הנה הספירות הם דקות יותר מהמ' וכדי לבנות בתוכיותה וכ"ש בנין לצורך תחתוני' למטה צריך שיהיו אותם הדקים מתגלים בה ומתעבים ופעולה זו אינה בכח ו' ?מצוות אלא מכח הבינה והיא הנותנת גבול לאין גבול וז"ש למגנא אינון שהם ו' קצוות אפי' שהם נכנסים אל המ' בסלוקם נשארה ריקנית מכל וכל מפני דקותם אלא בכח הבינה עביד ואתקין ממציאם במעשה מתגלה שם:

אם ה' לא ישמור עיר. דע כי המ' נק' בית בבחי' יחודה למעלה ואין אותה בחינה צריכה שמירה כ"כ אמנם נק' ג"כ עיר בבחינה המתפשט אל התחתונים ולזה התחתונים נאחזים בה שם וצריכה שמירה וענין השמירה בהמתקת דין המעורר בקטרוג המקטרגים וזה כאשר יתמלא הקב"ה רחמים ויבטל קטרוגם והנה הרחמים יתעוררו בסוד ההשגחה העליונה שהם העינים העליונים הרוחצות מדינם מחלבא דאימא וע"ז נאמר עיני ה' אלהיך בה וגומר דהיינו ה' חכמה אלהיך בינה ולזה אמר אם ה' לא ישמור עיר דהיינו סוד חכמה המתפשטת דרך הבינה וימתיקנה וישפיע בשומר דהיינו ו' קצוות אז השמירה שמירה שכל דיני ו' קצוות יתמתקו והיא אז נשמרת מכל דיני ו' קצוות וז"ש ובאשגחותא דא איהי אתנטיר בכל סטרין. ואע"ג דכתיב הנה מטתו וגו' דהיינו ס' גבורים וגומר שהם ו' קצוות כלולים מעשר ומורה ששמירתה מו' קצוות דהיינו שומר כנזכר וכלהו נטרי לה שוא שהם החצוני' שקד בדינו השומר עצמו מכניס האויב בתוך העיר א"כ עיקר השמירה אשר לשומר הוא מטעם המקור הזה המשפיע תמיד כנז'. וביאר טעם השמירה מה עניינה מפחד בלילות דהיינו פחד דגיהנם שהוא החצוני המעורר הדין דקאים לדחייא ליה מכל צד שיוכל לפרוץ פרץ ולזה כלהו סחרין לה שלא יכנס החצון וידחה המטה הזו לגיהנם להשפיע לחצונים. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. בנהירו דפריסא וגומר סוד פריסא דאתפרסא תבין מדף קס"ח ע"ב וגם מדף רס"ח ע"ב שהוא שם י"ה שהוא בחכמה ושם הם ט' הבלין שהם מכתר עד יסוד שבחכמ' וכאלו אלו הם נסתרים ונק' א"ס והם בסוד הפקודין ומ' שבה משם יצאו האותיות אל הבינה והמחשבה הוא סוד עתיקא דעתיקין שבכתר. עכ"ל. ועיין בספר אור הגנוז בס"ד: