אור החמה על ספר הזהר ב:תמט
Ohr HaChammah on Zohar 2:449 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וכהנא נטיל ברישא שהוא ראש לקבל מג' ראשונות ולהשפיע ז' אחרונות ולא עוד אלא אתמנא לברכא לעילא בנאצלים ותתא בי"ע הימין מתפשט בכולם כנזכר. אמלי ידוי וגומר כלהו דרגין דקא פריס ידוי וגומר הם עשר מדרגות י' אצבעות שהם יו"ד ה"א חמש אצבעות וא"ו ה"א חמש אצבעות ומלואם כ"ח דקא פריס ידוי בהו בכח פרקי אצבעותיו והם מדרגות השכינה שהיא באה ושורה על ידיו וממלאם במדרגותי' אלו וע"י הכהן השכינה ומדרגותיה מתברכות כאו' כ"ה תברכו וברכתא היא ע"י הכהן שהוא החסד ואעפ"י שאינה מתברכת אלא ע"י היסוד ואיך אמר שמתברכת בחסד לז"א מקורא דבירא מאן איהו והענין שמ' נק' באר ויש מקור בתוכיות הבאר והיינו היסוד הנכנס אליה בתוכיותה ומשפיעה. מקורא דכלא דהיינו מקור ו' קצוות היא הבינה בחינתה דאתי ומתגלת ומשפעת לקצוות דאיהו מקורא עילאה כולל לכל לא כמו היסוד שהוא מקור פרטי למדה א' אלא איהו מקורא עילאה דכל אנפין נהירין מתמן שהיא נפתח' בז' מבועין להשפיע לתחתונים. דהא איהו מביעא ומקיר' דכלא וכל בוצינין נהירין בין ימיניות אמצעיות שמאליות כלם נהירין ולא שתבחן הארתם למטה אלא מתמן אתדלקו מלמעלה מתבחן האור לבחינות רבות ולזה הם יברכך יאר ישא וכתיב פניו שיש פנים רבים אל המקור כנזכר והרי הכהן מקבל משם ומברך ולפי זה אינו משפיע ומברך אלא ו' קצוות אמנם כגוונא דא נגדיי למקור עליון מקורא ומבועא דבירא כל אינון בוצינין דלתתא שהם מציאיות אשר במ' דהיינו הבאר עצמו כנזכר כל אינון בוצינין וגומר. בשעתא דכהנא פריס ידוי וגומר הרי ג' פעולות הא' כהן וזהו ענין פתיחת מקור הבינה לכל הספירות והיינו או' פריס ידוי היינו להתברך השכינ' השורה על ידיו מהמקור שהוא היסוד ושארי לברכא עמא שהם ישראל למטה אז מתנגדים ומקבילים המקורות אלו לאלו כיצד כדין שראן ברכאן ממקורא עילאה דהיינו כהן איש החסד פותח מקורו' הבינה לכל הספי' והיינו או' לאדלקא בוצינין ונהירין כל אנפין מלמעלה אל כל הספירות ע"י החסד כנזכר הרי מקור א'. וכנסת ישראל אתעטרת ע"י היסוד בעטרין עילאין דהיינו שיהיו הספי' העליונות עבדין בה שמושא ע"י היסוד הרי המקור הב' דהיינו פריס ידוי כנזכר וכל אינון ברכאן שהם באות ע"י היסוד למ' נגדין במשך המ' בעצמה ומשפיע למטה לתחתונים והיינו אתמשכן ממנה ולחוץ והיינו לברכא עמא כנז'.
ת"ח וגומר יר' כי ג' בחינות אלו הנז' היו במשכן דהיינו משה פקיד היינו פתיחת מקור הבינה. ובצלאל עביד מהיסוד נמשך למטה במ' דהיינו גופא וסיומא דגופא ועם היות שעיקר הייחוד אח"כ כד שריא שכינתא בגויה עכ"ז מרבה אהבה בהיותו יסוד מעשיו בייחוד הנז' וז"ש לאסגאה רחימא וקשורא דייחודא במשכנא שמשכן כולל כל המדרגות הקדושות כנזכר פ' תרומה. בענין שהם ג' מקורות משה בצלאל משכן דהיינו ג' ענינים שפי' בברכת כהנים כהנא ידוי עמא. וז"ש וכלא ברזא דימינא משה גופא מוליך לימין משה בצלאל סיומא דגופא בצל אל בחסד ודאי לרמוז ענין הכהן שפי' ולמטה במשכן משך הכסף שהיא החסד המתפשט בכל המדרגות כנזכר וטעם תגבורת הימין להבריח החצונים דהיינו עינא בישא לא שלטא ביה ובג"כ כסף פקודי העדה כנזכר דהיינו בחינת החסד בכל פקודי העדה המתיחדים באברי המשכן. וע"ד אתמנא ועם היות שהמנין גורם עין רעה בכל המקומות כאן לא נמנע החשבון מפני שהיה סמוי מעין הרע:
ר' יצחק שאיל וגומר דסטרא דקדושה שריא עליה כגון משכן או ההוא חושבנא. והיינו כמעשר שע"י חשבון הוא קדוש ושומר שאר הבהמה מעין הרע אלא יתברך מפני שהחשבון בא לקדש העשירי כ"ש כשהוא כולו קדש מעיקרא שהוא שמור מעין הרע וז"ש מנ"ל ממעשר וגומר והיינו או' כ"ש משכנא וגומר כדמפרש ואזיל. בגין דסטרא אחרא דאיהו עין רעה. רצה בזה לתקן מה דקיימא לן במס' חולין שאין השדים שולטים במעות המנויים ולהכי קאמר דהיינו לגבי עין רעה שהוא קליפה דקה קאמר כי ענין שדים הוא טעם לעצמו והרוצה לתקן את שניהם יזכיר שם שמים על המשתמר בלי מנין וברכה מצויה בו ואין זה וזה שולט בו. עין רעה היינו מקום שבו נשפעי' החצונים מלמעל ואינו אחוז אלא בשפולי משכנא מדרגות החולין ובסופן שהוא במספר ותכלית. וחושבנא דקדושה וגומר הענין שהם עשר ועולים עשר מעשר בסוד הכללות עד אין תכלית ואין נכנס שם עין רעה ח"ו. חושבנא דרגין רברבין וגומר הם כסף והם מצד החסד והם רברבין מימין ולזה היו אדני כסף והיו מאת המורים על עשר פעמים עשר והיו כל א' וא' ככר בסוד מספר שלם ואין החצונים משיגים שם וגם לא בווי העמודים דעדיפי. מהרמ"ק זלה"ה: