עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאור החמה על ספר הזהר

אור החמה על ספר הזהר ב:תמה

Ohr HaChammah on Zohar 2:445 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

מכאן דשמאלא איהי בכלל ימינא וגו' אמנם הימין יש חלק בו שאין השמאל נכללת בו ועל זה נאמר ואתו אהליאב וגו' ולא נאמר כן בבצלאל כי לפעמים בצלאל עושה המלאכה לבדו מה שאין כן באהליאב מפני שאין גבורה שלא תהי' נכללת בחסד וז"ש הא אוליפנא וגו'. ואני הנה נתתי אתו מעת אצילות הגבורה דרך החסד שנכללה החסד בגבורה ע"י אותו המציאות הדק שנשאר בתוך החסד שהוא שורש אל המציאות המתגלה בגין דכל חושבן וגו' הענין שעם היות שהי' רוח חיוני על כל אבר ואבר יורד בשעת מלאכה כנז' עכ"ז לא הי' דבק ונקשר כנשמה עם הגוף אלא ע"י החשבון זה שעשו והיו אומרים נדבה פלונית נעש' כך וכך בהזכיר האברים והכלים מיד רוח חיוני עליון הי' יורד ומתלבש בו וז"ש הכי אתקיים וגו' וטעם למה היו כל ישראל בחשבון לז"א וישראל כלהו כמה דאתערו וגו' והענין כי נדבת כל א' וא' מישראל הי' גורם להמשיך הכחות העליונים למטה כנז' בפ' תרומה שהשכינ' וכחותי' נמשכים ע"י נדבת הלב אם כן צורך גדול הי' שיהיו ישראל שם כדי שכאשר יזכור משה הקרשים יהיו שם המתנדבים עצי שטים ויעוררו טוב נדבת לבם עם החשבון ומושכים שם כח השכינה ורוח החיוני אל הקרשים וכן בכל הכלים וז"ש כמה דאתערו במה דנדיבו וגומר פסיל כל חושבנין דעלמא שהיא הפכיית ממש ששאר חשבונות גורמין סילוק וזו גורמת המשכת הרוח האלהי הטהור והקדוש. אמונת עתיך אמונה היא השכינה עתים הקבועים לתורה הוא הת"ת שהוא תורה והיינו לשם שמים ת"ת שמים מ' והיינו אמונת מ' עתיך תורה הקבועה בעתים ת"ת. חסן מצד תוקף הגבורה ישועות הימין הושיעה ימינך והיינו קשר ימין ושמאל סתם שגם נצח הוד הם ימין ושמאל ואמר חוסן ישועות שמור' שהחוסן שהוא דין כלול בתוך הישועות כי חסן סמוך לישועות וז"ש לאכללא רחמי בדינא כלו' שיהיו הרחמים כלולים מן הדין. חכמה ודעת כמשמען והיינו כי אחר שנכללו ו' קצוות אמונת עתיך ת"ת יסוד מ'. חסן ישועות נצח גבורה הוד אמר חכמה ודעת דהיינו חכמה על הדעת דתרין אלין שראן דא על דא וא"ת בינה היכן היא לז"א דא טמיר וגניז שאין חכמה שירה על הדעת אלא בהיותה מתלבשת על הבינה. יראת ה' היא המ' שהיא יראה בבחינה תתאה שבה אוצרו דכל אלין דהיינו המ' אוצרת אלו וז"ש בגין דהאי נקיט כל אלו נחלין שהם ו' קצוות ואיהי מצד עצמה אתעבידת אוצר א' לכלהו. וכד נפקין וגו' כי כאשר היא משפעת השפע והבחינות למטה הם מאירות בבחינתם הא' וכל בחינה לעצמה וזהו נאמנותה שעם היות שכאשר נכנסות אליה אינם נכנסות במספר שאין מספר למעלה הי' מוציאם במספר להראות נאמנותו לתחתונים שהוציא כל הנכנס אליה וז"ש עיניך ברכות וגו' מלת עיניך כדמסיק ואשגח לאפקא כלו' כל מגמת עיניך אתה נותן עיני דעתך שהנחלים שהם נעשים באוצר בריכות יהיו בחשבון ודאי. שמא גרים שהזכרת השם בפה מקנה כח בענין הקדש וכיוצא בשמות ומיד שורה עליו אותו כח:

יהודה מסטר שמאלא הוה במ' ולכך נולד ד' לשבטים דהיינו ראובן שמעון לוי סוד ג' אבות יה"ו יהודה סוד המ' ד' מן השמאל דלה ועניה נקשר בחג"ת ואח"כ נקשרת בימין וז"ש ואהדר ואתדבק בימינא שמשם נעשה ה' שלימה והיינו יהודה מתחיל משמאל ונקשר בימין. כגוונא דא אורייתא שארי משמאלא כאו' מימינו אש דת למו עיקרה אש דת ונתנה מימינו של הקב"ה ונעשית ימין כאומרו ותורת חסד על לשונה:

ראובן שארי מימינא דהיינו או"ר ב"ן כנז' בסבא וסטא לשמאלא שנטלה כהונה ממנו שהיא ימינית ובכורה שהיא מימין החכמה ונקשר בשמאל והעד בדגלו היו שמעון וגד שהם שמאליים ונעלו עמיה שאר שבטין דאינון שמאלא והיינו החלפת ימין בשמאל ושמאל בימין מפני שהגבו' נכללת בחסד וחסד בגבור'. ועתה אין לתמוה על ענין יהודה שהרי יש לנו ב' עניינים כיוצא בו הא' התור' הב' ראובן וז"ש יהודה שארי וגו'. וע"ד בצלאל איהו עבד משכנא שמבחי' שבטו הי' שורשו הגון ולא יספיק זה אלא שנוסף על זה אתתקן לגביה הוא תקן עצמו אל הבחינה הזאת והיינו בצלאל מצד החסד. אתרעי ביה והנחילו אח"כ הכנה וז"ש ובריר ליה מכלא מפני טובו ותקונו ואח"כ נתן בו מצדו ית' ההכנ' הצריכ' וז"ש ויהב לי' כי זה הי' מתנה ואינה בחנם אלא שהוכן מצד עצמו והיינו יהיב חכמתא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה: