אור החמה על ספר הזהר ב:תמד

לעילא על כל ארעא עם היות שנקודת מרכז הארץ על פי יסוד הגלגלים אינה אלא תחת קו האמצעי עכ"ז הארץ משוקעת במים זנבה הדרומי וראשה הצפוני גבוה מן המים בענין שנקודת גלויה מן המים אינה אלא ברחוק מן קו האמצעי לצד צפון ועכ"ז אין אמצעיתה ארץ ישראל שהרי ארץ ישראל באקלים הד' משבעת אקלימין שיש מן הצפון ועד קו סרטן לבד ועיקר תשובת דבר זה הוא שאין נטיית שמים וארץ ביושר על נקודת בריאתם וזה בחכמה גדולה מיוסדת מאת הבורא כדי שתהי' א"י במשובח חלק היישוב ואלמלא עמדה א"י בקו האמצעי קו משוה היום הי' חומה הרבה וישובה בלתי נאות והעיקר הוא שנויי הזמנים לפי חילוף התקופות כדי שתהי' מכוונת לפי חילוף התקופות העליונות. ועוד בחכמ' גדולה להראות שאין ישראל וארצם תחת מזל אלא נוטים והענין שא"י מכוונת כנגד שער השמים וההנהג' העליונה והגלגלים מכוונים כנגד החצונים המנהיגים אותם ולכן יטה תנועת הגלגל מתנועת הנהגת א"י הטיי' גדולה קרוב לל"ג מעלות יותר משליש הגלגל כלו' שאין לא"י חלק בגלגול הגלגל עם היות' אמצעית ליסוד הארץ והיא נקודת המרכז כנז"ל. ולהיות סוד פתח היכל לבנת הספיר נקודתו האמצעית מאירה מנקודה אמצעית ושאר הפתח מאיר' מארבע חיות קדושות ועיקר הוא נקודה אמצעית כזה # עיקר צחותא וזכותא היא נקודת בית קדש הקדשים ששם שכינה יושבת וכחותיה וחיילי' הם מתפשטים ממלאין לשכות ועזרות ירושלם וא"י שהם י' קדושות כנודע שכך נקודה זו היא מתפשטת בעשר מדרגות קדושות לכל סביבותיה ומפני שגבולו פתח לבנת הספיר אינם נפתחים חוץ מא"י אפילו כחוט השערה לכך א"י היא התפשטות שניה לנקודה אמצעית והיא מקודשת וממנה ולחוץ אין קדושה אלא חיצונים שולטים בכל אויר המציאות ולכך התפשטות שלישי הוא רשות הרבים שהחצונים שולטים בו והשרים מנהיגים אותו ע"י הככבים והגלגלים אמנם א"י רשות היחיד יחידו של עולם שולט בו ואינו תחת שר או גלגל או מזל ח"ו וחוץ לחלק השרים ים אוקינוס דהיינו להראות שאינם חוץ מרשות גבוה אלא סוד הים הגדול ורחב ידים שולט על הכל ואין חוץ מרשותה דבר כלל ובכח רחמיה זן ומפרנס אפילו אותיות העולם שהם ג"כ צורך לעולם או מפני לענות ישראל בגלות לצרפם שם כעין גיהנם לנשמות כך אומות העולם ואם אחר תקון החצונים וטהרת העולם מקליפות יהיו אז תשמישם של ישראל כאומרו והיו מלכים אומניך וגו' כעין יצה"ר המשמש את הגוף להועילו ומיעוטו יפה כך יהי' אומות העולם לישראל אחר תיקון העולם וזה טעם ים אוקינוס שהיא מלכות המפרנסת העולם אפילו אלו החצונים מפני שהם צורך וקיום העולם לעתיד:

רזא דא גוונין דעינא וגו' הענין שהעין שהוא דמות העולם הגשמי הזה והוא דמות הרוחני כי הנקודה האמצעית בת עין הראות כולו בה שהיא סוד הנוקבא ששם סוד היחוד העליון שסוד האדם ת"ת נראה שם בתוך בת עין סוד אדנ"י בין חייליה ואין הגוונין רואים שאין כח ההשגח' נתן לחיות אלא מה שהם שואבות מבת עין נקודה אמצעית וז"ש אמצעיתא דעינא דאיהו חיזו דכלא ולזה תמן קאי בית קדשי הקדשים שהוא קו הבת עין עצמו וארון וכפורת היינו סוד אשון בת עין שהוא תורה בתוך הארון ויחוד שני כרובים שהם ארון ותורה ע"י כפורת סוד היסוד. אשתכח כלו קודם שישכון ארון וכרובים שם הית' נקודה אבל לא הי' בה אור אבל אחר ששכן שם תורה וארון אשתכח ההוא נקודה חיזו דכל עלמא מפני ששכן עליו ענן ה'. יפה שפיר הוא הת"ת השוכן שם והיינו חיזו כי העין היא השכינה ואור בה הת"ת וחדוא דכלא כי אור הבינה הנמשך למטה למ' הוא הת"ת נופא דאילנא הוא הת"ת עצמו נופא דאילנא קו האמצעי לשש קצוות שהם ענפיו. דאיהו שפירו דכלא המיפה כל הענפים ומרקם אותם בכל הגוונים שיהיו כל גוון וגוון כלולים כלם והיינו הת"ת משוש כל יסוד הארץ מ' והיינו נקודה אמצעית כנז' דהיינו הר ציון. שפירו דעלמא דהיינו הת"ת המיפה את העולם כנז' וחיזו דעלמא שהשכינה בת עין ואור שבתוכה הת"ת כנז' לא אתחזי בעלמא אפי' שנתנה אורה עד שנעשה המשכן והוקם וז"ש עד דאתבני ואתקם שאז ירדה השכינ' בתוך בית קדש הקדשים אמנם הי' אז בהשאלה שלא הי' קשור עדיין בארץ בחלקו הראוי לו שהוא בית קדש הקדשים וז"ש בההיא שעתא אתחזי חיזו דכלא בעלמא וגו' שהי' האור למטה וממנו שואבים כל חלקי העולם והי' פתח היכל לבנת הספיר מכוון כנגד המדבר על ישראל שלא כנגד א"י. ואזלי בההוא משכנא וכמו שהם הולכים כך פתח היכל לבנת הספיר מכוון כנגדם כנגד המשכן ואפילו בשילה ונוב וגבעון עד דמטי לההיא נקודה שהיא בית עולמים אז נתכוונה נקודה האמצעית של פתח לבנת הספיר כנגד המקום הראוי לו וכדין פתח ארונא שהוא סוד אור בת עין תורה וארון יחד ואמרו זאת מנוחתי וגו':

ר' ייסא אמר הענין כי שלשה הנהגות הם הא' הנהגה קדושה שישראל הם מתנהגים בא"י אפילו שלא תהי' שכינה על גביהן מפני היות נקודת האמצעית אל היכל לבנת הספיר מכוונת כנגד בית קדש הקדשים ואז העולם מתנהג במטטרו"ן שר העולם ימות החול והיינו דעת ת"ק דארון אמרה לי'. הב' היא הנהגת השכינה ע"י ולא ע"י מטטרו"ן וזוהי דעת ר' ייסא דקאמר כנסת ישראל אמרה לי'. הג' היא הנהגת ישראל המשובחת כאשר אור הת"ת תתייחד באור השכינה ע"י מצותם של ישראל ואז ההנהג' ברחמים והיינו דעת ר' חזקיה דקאמר קב"ה אמר ליה וז"ש כד ישראל עבדי רעותיה שע"י מעשה המצות הוא ייחוד ת"ת ומ' דהא כדין קב"ה יתי וגו'. איהי אשתלימת מגרמה מפני שהיא בעלת רוח חיים והכח המסור לרדת לשכון בכל אבר ואבר מאברי המשכן הי' שופע ויורד במשכן בשעת מעשהו ומעשה את האומן לעשות כפי ההגון לו וכאלו ידיו אינם עושות את המלאכה אלא נוטל את הכלי ובדעתו שופע צורך כוונה אליו והמלאכה נעשית מאליה:

ויכלו השמים וגו' הענין שיש רוח חיות נברא למעשה בראשית שהי' מתפשט בגשמי ומולידו ומגדלו ונותן לו גבולו כרצון הבורא שבראו והיינו שמעצמו כלו' מצד רוח החיוני שבהם. ואי תימא וגו' הענין שיש חיות אל החיות כי רוח החיוני שבעולם שואב רוח החיים מסוד הקדושה המתפשט בשבת ובו מתקיים כל ששת ימי החול עד שבת הבאה והוא מזונם. ובשעת הבריאה נחלשו מפני שלא חזרו עדיין ושאבו מהשורש לכך היו חסרים ולא הוה שלים בקיומיה עד שחזרו ונדבקו וחיו מאור החיים העליונים דכד אתא יומא דשבתא וגו'. וכן בכל עבידתא. אפי' ספר תורה ובית הכנסת וחבור ספרי התורה וכיוצא האומן מתחיל ורוח הקדש מתלבשת במלאכה ומאליו הוא נעשה ונגמר ויהי' העזר והסיוע לפי הקדושה אשר בו מהרמ"ק זלה"ה: