אור החמה על ספר הזהר ב:תכט

אית לאסתכלא ביה אחר שנדע מה ענין פי' אורח כדמסיק יקשה מה בין אורח לדרך דלגבי צדיקים נקט אורח וגו'. ההוא אורחא ממש כשהם הולכי בדרך שיחו. איהו אורח קשוט מדת הת"ת דקב"ה אתרעי ביה מן הרצון העליון מהכתר. אורחא דאיהו אזיל קמייהו השכינה והרי כל הקו האמצעי כתר ת"ת יסוד מ', וכל אינון רתיכין הם מתייסדים למעלה בדברי תורתם לכך אתיין למשמע כדי שיתקשרו למעלה בסוד הבל פיהם בענין שכל סוד הייחוד נכלל בדבריהם:

באור נוגה דנהיר ואזיל ודאי שכל זמן שהם מוסיפין תורה שכרם להמשיך להם והם מוסיפין והולכין והקליפות הם מתעברות ויטהרו החצונים: והרשעים אורחא דילהון אין בו ייחוד ואדרבא הם יוצאים אל מקום החצונים וז"ש דרך רשעים כאפלה והשתא יש לדקדק מה בין אורח לדרך כנז'.

בגין דצדיקייא עבדין חדתא לכל ההוא אתר בכמה מילין עילאין דקב"ה אתרעי בהו כי המקום מתחדש קדושתו ונברא שם מלאך חדש ודיוקן חדש מה שלא היה שם באותם המקומות קידם עסק התורה וכיון שמקום מתקדש ע"י יחודו של הקב"ה ושכינתו אשר עמהם ודאי מתחדש.

ותו דשכינתא וגו' הענין שהצדיקים הם סוד היסוד והלוכם הוא בחינת צנור אשר ליסוד אל המ' ולכך אורח הוא במ' אל היסוד וכיון שהצדיקים הולכים הם גורמים להפתח האורח הזה שהוא או"ר ר"ז נמשך ונזרע לצדיק בה ע"י הצדיקים האלו והיא יורדת אליהם והולכת לפניהם על האורח כאו' צדק לפניו יהלך ולזה הוא ענין נמצא ומתקדש בדרך הזה מה שלא היה בו מעולם וז"ש דשכינתא אזלא בההוא אתר ורוח השכינה מקדש המקום ומייחדו מה דלא הוה מקדמת דנא אפי' שתהיה א"י קדושה מצד עצמה תוספת קדושה זו לא הוה מקדמת דנא וזה שאמר בגין דאתארח ביה אושפיזא עילאה קדישא: הנותן בים דרך המ' נק' ים בבחינת שהיא כוללת כל המציאות אפי' עד החצונים שהם רפש וטיט שבמצולות ים מדור החצונים ולפעמים יש בו רעש ורוח סערה ואז הים יצא מגבולו כדין הגבורה מתרעשת אותה ומיד ויגרשו מימיו רפש וטיט עולה ממצולות ים מדור שלו כאו' ויבא גם השטן בתוכם ועל הדרך הזה אמר הנותן בים דרך והיינו דדריך ביה סטרא אחרא דלא אצטריך ליניקת הדינים משם ושליט בהשטינו והלשינו לסאבא משכנא שהוא נער מטטרו"ן שיהי' נלהב בדין מלמעלה ומשפיע ומושך אל החצונים אמנם למעלה ביסוד אין ערלה שולטת שם שלא יאחוז בההוא אורח צדיקים שהוא הצנור שבין יסוד למלכות שדרך בו יושפע השפע הטהור לא ישליטו בו ועל זה אמר צדיקים בלחודייהו קיימי ושלטי בההוא אתר דאקרי אורח שאין החצונים מגיעים שם: דרך שהוא השפעת המלכות למטה לכלא להאי סטרא כשהים נח מזעפו ורפש וטיט במצולות למטה אז הצדיקי' ג"כ הם הולכים בההוא דרך אמנם לפעמים להאי סטרא אל החצונים נכנסים שם כנז' אורח אזדמן קמייהו שנפתח להם מקור הסודות וחדשו בתורה וארחתון ביה בחבור הת"ת עם המלכות ע"י היסוד. ומלין מעליין סודות נעלמים ולכך אתסדרו קמי עתיק יומין כי משם נמשכו:

לית נהורא לסיהרא אפילו אור מועט אלא נהורא דשמשא מהת"ת ואם הוא אינו מאיר מדעתו אליה תשאר חשוכה והיינו או' אלא כד נהיר לסהרא. וכל בחינת אורה אינו אלא מת"ת וז"ש וסיהרא מגו שמשא אתמליא וכד אתמליא מהה"ת כנז' כדין אשתלימת ואין לה עוד שלמות אחר בענין שכל טובתה משם ועתה פי' אשלמותא דסיהרא מאן איהו כלו' באיזו בחינה יקרא ויתייחס.

רזא דכולא דאקרי דמות כלומר כאשר יתנהרו כל המדות ויתדמו בה שהיא אז נקראת דמות שדומה לגבוה וכלולא כל העשר ולז"א ברזא דשמא יהו"ד שהוא סוד י' ספי' י' חכמה וגו' שזהו סוד י' ספי' בדקות וז"ש דהא בשמא דא לא קאים בר בזמנ' דקיימ' באשלמות' דהא כמה שמהן אינון דאחסינ' וגו' שהרי נק' אלדי"ם מצד הגבור' א"ל מצד החסד שד"י מצד היסוד וכיוצא והענין שמורה על בחינת פרטית מהספירות העליונות לא כל דמות והצורה העליונה וז"ש שעתא דקיימא ביה וכפום שעתא דקיימא ביה הכי אקרי אמנם כשהיא נקראת בשם יהו"ד אז היא דמו' כל הספירו' העליוני' ממש בכל פרטיהן וז"ש וכד קיימא ברזא דאשלמותא דא ואשתלימת מכל סטרין מכל בחינות כל הספירות כדין אתקריאת יהו"ד כנזכר. דירתא ברתא לאימא הבת יורשת שם זה מהבינה שהיא הנותנת בה שם יהו"ד והיינו מקום ייחוד הבת עם האם בחמשה עשר כדלקמן דהיינו עשר אימא חמשה הבת וראיה דעשרה הם אמא דכתיב אך בעשור שהיא אימא לחדש השכינה שהיא ברתא וחמשה עשר ועשור לחדש כולא רזא חדא:

כד קיימא עלמא דאתי בינה הבאה ונמשכת על הספי' ביום הכפורים שאין בו אכילה וגומר עלמא דאתי ברזא דכל עשר אמירן דהיינו עשרה מאמרות שבחכמה והיא נוטלת אותם ועל שמם היא נקראת עשור גם היא מאירה בהם במ' וז"ש על האי חדש דהיינו לשון בעשור לחדש השביעי ואז אין המ' משתלמ' במילוי:

וכד אשתלימת סיהרא באשלמותא חדא בינייהו שנצרפו החמשה עם העשר דהיינו החמשה שבה דומין לעשר והיא שלימא ביניהם ולזה אקרי בחמשה עשר:

דהא ה' שהיא מ' אתחבר' עלרתה למעלה ע"י ו' ואתחקקת בינייהו המ' מצטיירת שם בעשרה מאמרות ואז אינה מקבלת עדיין אלא שם י"ה כלומר ה' מצויירת עם עשרה מאמרות דהיינו חמשה עשר:

ורזא דא ה"י כי הם עשרה מאמרות וה' היא ה' אחרונה וירצה שנצטיירה שם בענין שבין העשר וה' אחרונה ה' ראשונו' וא"ו באמצעיתא ושקול ככל השם ולא נשתנה שמה מצד עלייתה אל העשר משני טעמים חדא לאתחקקא ולאתחברא ברזא דלעילא מציאותה ממש התחתון ב' למיהב מזונא לתתא ואם נשתנה מציאותה מבחינת ה' שהיא בערך התחתונים אל בחי' י' לא יוכלו החצונים לינק ממנה מפני דקותה.

וכדין על ידי מציאו' ה' ממש למעלה קיימא סיהרא באשלמותא לכל סטרין עילא ותתא יש לה מציאותה מהעשר ממש ויש לה מציאות ה' עמהם והיינו שם י"ה ויש לה בחינת ה' בערך התחתונים ובין שתי בחינות אלו יהיה ו' ברזא דשמא דא דהיינו שם יהו"ה למהוי כולא רזא חדא ד' אותיות יחד ושלימו חד ויאיר ה' בוא"ו ווא"ו בה"א וה"א ביו"ד:

יהושע וגומר שכל השם בו יה"ו ש"ע דא מ' בן נו"ן ודאי כדמסיק.

דהא נ' רזא דסיהרא ועם היות שהמ' נקראת נ' בנפילתה ודאי בא אות נ' מלאה לז"א איהי מלה ברזא דאשלמותא המ' מלאה במילוי כל השם וז"ש אשלמותא דשמא קדישא:

כדין איהו מלא מפני שהוכן שם יהו"ד כולו יחד בה יש בה כלי להמשיך אליה החכמה ע"י כל השם בן ד' אשר בה וז"ש כדין איהו מלא רוח חכמה ודאי והטעם שלא הזכיר רוח בחכמה ובינה וגומר לז"א רוח חכמה ודאי יספיק שיאמר בגין שבתחלת האצילות ותחלת כל המציאות היא החכמה נקודה עילאה בהיותה עילאה שעדיין לא נתפשט' למטה ואח"כ נתפשט' למטה ונעשית י' וז"ש דאיהי י' ואח"כ אתפשטו ואפיק בסוד הדעת רוח דהיינו מציאות הדעת וההוא רוח שיוצא מחכמה ומתפשט עביד היכלא שהיא הבינה היכל להכסות ולהכנס בתוכו: ההוא רוח סוד הדעת אתפשט למטה מהבינה ואתעביד שית סטרין דרך כלל אמנם אח"כ דרך פרט ההיא רוח אתפשט ברזא דכל אלין לכל א' וא' נתן מדה הראוי' לו ואמ' שכל א' יהיה כלול מכל הששה. ועביד היכלא לתתא היא המ' ואתמליא כולא מרוחא חכמ' המתפשט במדות ואתעביד רזא דשמא קדישא דהיינו יהו"ד באשלמותא חדא שכל האותיות משתוות בהארתם. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. דרך רזא דא הנותן בים דרך וגומר פי' כי דרך היוצא מן הים המ' אל התחתונים למיזן לון אפשר שישלטו בו החצונים ליטול שפע וזהו דרך דדרכין וכתתין ביה אפי' רגלין דחייבא. אבל אורח הוא שביל הנשפע מיסוד למ' הנק' אורח צדיקים ולזה הסוד נק' מדת היסוד אורח והת"ת נק' בעל הבית והנה באורח זה אינו משיבן אותו אלא הצדיקים דומיא האורח בעצמו צדיק יסוד עולם. עכ"ל: