אור החמה על ספר הזהר ב:תכד

קיימא נצצא אינה מאירה אור ממש שאורה נעלם אלא נצצא שהנציצו הוא התנוצצות האור כדפי' יוצא לשני סלקא ונחתא לקבל ולהשפיע ולחטא בסוד הדין שאור' בדין ולזה לזמנין נציץ בנציצו ולזמנין מצד הדין אתטמר ואפי' הפתח בעצמו אתטמר ההוא נהורא ולא נהיר מפני שהפתח בצפון. לא קיימא בקיומא יתיר שהאות בעצמ' מור' על הדין והדלות והעוני:

פתחא תליתאה היא מבחינת המ' בעצמה ולכך קיימא לסטר מערב ערב ודין ואין דינה חזק כדין הגבורה ועכ"ז אורה מעט ולכך אמר וביה קיימא את חד דאתרשים מאצילות ונתגלה אל הרקיע וז"ש ואתנהיר בההוא פתחא ודא איהו את נ' שמורה על סוכה נופלת אלא שנסמכת בס' שהיא הת"ת ולז"א והאי את נציץ בנציצו בההוא פתחא:

פתחא רביעאה הוא מצד החסד ולכך קיימא לסטר דרום והיה ראוי להיות למעלה אמנם היא למטה מורה על מיעוט האור וז"ש וביה קיימא רשימו דחד נקוד' תתאה זעירא דאתחזי ולא אתחזי מפני מיעוטה והיינו סוד הושיע' ימינך כוס של ברכה בנימן וחסד עומדת קשורה במ' תמיד:

אתוון אחרנין שאינם משם אדנ"י אלא הם נאחזים בת"ת ולזה יש להן כתרין שכ"א נכתרת ע"י הת"ת מהכתר ואינון כ"ב סוד תורה שבכתב וכל א' מהם כתיב בס' יצירה קשר לו כתר וז"ש מתעטרן בכתרין:

רקיעא דא נטיל סוד נסיעתו הוא היותו מקבל פעם ממדה זו ופעם מזו ומתנהגת בכולם וסחרא על גבי חיוון כדי שיהיה כל חיה וחיה מהן מקבלת מכל הבחינות.

רזא דחושבן דייחודא הענין נודע כי היו"ד היא שלימה שבכל האותיות שהיא עשר ששלמות עליון הוא מספר העשר ולזה נשלם ט' אותיות ביחוד מעלות המספר ונעשה א"ט ב"ח ג"ז ד"ו שאלו הארבעה זוגות יחד זכר ונקבה ישלימו י' אורות י' אורות כענין המ' עם הת"ת שסודם אח"ד א"ח ת"ת ט' עם המ' דלת הם עשרה ודרך זה ג"ב וז"ש רזא דחושבנא דייחודא:

אלין אתוון שהם א"ט ב"ח ג"ז ד"ו שהם סוד הייחוד העליון הרשומות ברקיע הם סבה לרקיע להתגלגל ולהצטרף אותיות אלו וז"ש סחרן ההוא רקיע ברזין דאתוון אחרנין שהם באצילות שאלו הם מתגלמות בבריאה אמנם רוחניות למעלה הם רזין נעלמים סתימין:

ואינון אתוון אחרנין שהם הספי' העליונות משפיעות ברקיע ומגלגלו לקבל מכ"ב בחינות מצטרפות וכדין אתחזון אינון אתוון בגלגלותא שנצטרפו בסוד הצירוף שהוא חזרת הגלגל ולזה יתראו האותיות האלו מכח הגלגל שנתגלגל הרקיע מכח האותיות העליונות: ד' רזין דשמהן קדישין וגומר הענין ראשונה גלגול האותיות ברקיע הם א"ט ב"ח ג"ז ד"ו שהם שלמות הייחוד והצירוף כנזכר ובהתגלגל האותיות ע"י הסבוב וגלגול הרקיע ברוחניות האותיות יתעלמו אותיות ג"ז ד"ו ולא יראו א"ט ב"ח אמנם הם סוד ארבעים עשרה עשרה עשרה עשרה שהם בשעתא דנהיר האי רקיעא אתנהיר ביה ד' רזין דארבע שמהן שהם סוד שם קדוש שסודם יו"ד ה"י וי"ו ה"י: אל"ף ה"א יו"ד ה"א. יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד. ואלו אינם סוד ל"ב נתיבות מפני שהם למעלה בכתר אמנם שם ל"ב נתיבות חכמה הוא דומה אליו שהוא עשר מאמרות ול"ב נתיבות בענין שהם צרופי דצרופים דל"ב שבילין שסודם יהו"ד יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף וא"ו אל"ף ה"א אל"ף הרי ל"ב: נחית טלא וגומר סוד יה"ו במילוי. באינון אתוון דרזין דשמא קדישא שהוא סוד מ"ב כנזכר ואתזנו כל אינון רתיכין וכל אינון חילין ומשריין קדישין שהם יושבי ההיכלות כנזכר לעיל ונטלי כולהו בחדוה מצד הבינה שהיא משפעת השמחה ונמצא שמבחינת צרוף א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הם בחי' רחמים ומזון ושמחה כנזכר:

בשעתא דדינא תליא שאז הרקיע מדת המ' מתאדמת באדמימות הדין: אלין אתוון שהם א"ט ב"ח הנז' אתטמרו ואתגניזו גו ארבע אחרות שהם טחז"ו ונעלמו אבג"ד בתוך הנקבות שהם טחז"ו ואז הנקבה והדין גוברים והטעם כי אבג"ד הם עולים עשרה דהיינו יו"ד ה"א וא"ו ה"א ולבושם טחז"ו דהיינו כ"ח והם אותיות אדנ"י ולז"א בשעתא דאלין אתוון אתגניזו ואתטמרו שנגנזו אותיות הרחמים ונשארה המ' גוברת בדין כדין קלא דסטר צפון מבחי' הגבורה אתער להמשיך דינים לעולם:

ובהאי רקיעא אתרשים גוונא חדא דכליל כל גוונין ר"ל חסד ודין והיינו כדמפרש ואזיל: כד נטיל האי רקיעא מסטר דמזרח סוד הת"ת קו האמצעי: אינון ארבע רישין דקאמ' שהם חסד דין רחמים ואדנ"י הכולל הכל בד' אותיות שהם הם פני ההנהגה אותיות אדנ"י כנזכר לעיל נטיל כולהו במטלנין היינו סוד נסיעת ההנהגה בחגת"ם וסוד הנסיעה הוא התגלגל מבחינה זו אל בחינה זו ויסלק ג"כ מבחי' אל בחינה כגון מבחינת דין אל בחינת רחמים וז"ש נטלין וסלקי עד עלותה כל הבחינות וז"ש נטלין כולהו. ואתוון אתהדרו שבחינת אותיות טחז"ו שהם דומות לאותיות אדנ"י עתה נתייחדו עם אותיות אבג"ד סוד יהו"ד והאירו זה בזה יאהדונה"י ונעשה צרופם אותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו בחינה קו האמצעי וז"ש ואתחזיין בשלימו ברזא קדמאה שהבחינה הקודמת היא זו:

ואתרקים ההוא רקיעא היינו סוד תערובת וכללות הכחות והגוונים יחד: כד האי רקיעא אתנהיר כמלקדמין באלין אתיון שהם סוד הרחמים כנזכר אז כל הכחו' התחתונים תובעים חלק שפעם ומזונם וז"ש כולהו אתהדרו ושאגי למטרף טרפא ומזונא שאגי דהיינו שיר ושבח מעולם המלאכים וסלקין קלא שמציאותם הוא להעלות קול ק"ש ותפלה ההוא קלא אשתמע לעילא לעילא שנעשה כתר בראשו וגורם הייחוד ולזה וכדין נטלא ברכאן וקדושאן מאן דנטלא מ' בסוד האצילות:

סחרין אתוון היינו בחינה רביעית עוד בהנהגה וקיימין אתוון לסטר דרום שהוא חסד. סלקין היינו קבלת אור עליון להתקשט ומאירים ברקיע נציצו ולהטין גם בסוד שמאל הכלול בימין. כדין באמצעיתא עדיין סוד נקודת אמצע הרקיע הזה לא נזכרו והיא בחינה משובחת מד' הפאות שהיא מקור האור ולזה אמר באמצעיתא דרקיע אתרשים רשימו חד וגומר שעם היות שאות י' היא אל דרום בסוד הרבוע הוא באמצע בסוד הייחוד ושם בנקודה ההיא האמצעית הוא חנית שם יהו"ד וז"ש רשימו איהו את חד ואיהו י' כיון דאת דא אתרשים ואתחזיא שהוא מקור האור כדין להטין אבתרה ג' אתוון אחרנין שהם ג' בחי' הנשארות שהם אותיות העגולה המתנהגות אחר נקודת המרכז וז"ש ואינון הו"ה בסוד אור הזכר הנמשך אל הנקבה:

מנצצן באמצעי היינו שיהיו נצוצות אורו מתנוצץ בזולתו סלקין למעלה להמשיך משם ונחתין להשפיע מלהטין מכח הדין והיינו סוד י"ב אותיות ראשי י"ב צרופי השם עם הנקודה האמצעית שהיא המשתלמת י"ג ואחר שיפתחו י"ג מקורות אלו נחתא מאן דנחתא שהיא מדת המ' ואתכלילת באינון אתוון שהם בי"ב הויו"ת מת"ת והבינה סוד השמחה נכללת בי"ב אלו ועליה קאמר נחתא מאן דנחתא שהיא הסובבת על היחוד ואינה נגלת והייכו או' ולא אתידעת ולזה כולהו חילין וכולהו משריין בחידו מצד אור הבינה שהתנוצץ בהם וסלקין שירין ותושבחן שהם מצדה כאו' ועבד הלוי הוא וכל זה הוא בבחינת תיקון המ' וקישוטיה כדמסיק.

רקיעא דא נטלא תניינות מפני שקישוטיה אלו היו מצד נקודה האמצעית וחסרא ומתגלגלא להעתיק עצמה מבחינה אל בחינה. ואינון אתוון קדמאי שהיא הבחי' המשובחת לרקיע כנזכר לעיל דאינון א"ט ב"ח המורות על בחינות הרחמי' הגמורים כולהו אתכלילו באינון אתוון עילאין רזא דשמא קדישא שם יהו"ד הנז' וישתלבו יחד וזה מורה על גילוי האור למטה ואז יתעלה בחינת הרחמים עילוי על עילוי ולז"א וסחרין ההוא רקיעא להתגלגל הבחי' ואז הוא סוד היסיד יהו"ד באדנ"י ולזה לית מאן דיסתכל בההוא סטרא שאין כבוד גבוה שיסתכלו ביסוד שתי אורות אלו ולזה כולהו אתחפיין והיינו החיות שהם למטה ואמרי ברוך כבוד ה' יהו"ד המתפשט ממקומו דהיינו אדנ"י ממקומו והיכלו ודאי והיינו ע"י היותו בא אל מקומו הוא ברוך ומאיר. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב, בשעתא דדינא תליא וגומר פי' כד דינא בעלמא כדין הני אתוון אטב"ח אתגניזו ד' גו ד' כיצד הא' נגנזה תוך הט' ונראין לבר אותיות טחז"ו. ונ"ל כי הלא טחז"ו הם אתוון למפרע והם ממלכות בסוד תשר"ק והם דינין. כדין קלא דסטר צפון כי משם הדין בא. אינון ד' רישין מרג"ן. ברזא קדמאה א"ט ב"ח וגומר הסבה למה אינו נראה רק אתוון א"ט ב"ח דע כי באלו הד' אותיות כל ב' אותיות מהם בעלות עשר והם סוד עשר ספי' בכל א' וא', וכדין אתנהיר ההיא רקיעא שאגי כולהו למטרף טרפא דידעי דהא חדוה אתערת בעלמא ועדיין כסא המ' למעלה עם דודה ואז הוא עת שלוקחת טרף לביתה ואחר שנטלה כדין סחרן אתוון דברקיעא ומתגלגלן ואז בכחם סובבים גם הרקיע והולכים בסבוב עד אשר מגיעים לצד דרום ושם נוחם ושקטים ונהרין ונצצין תמן וכדין באמצע הרקיע אתרשים י' וגומר בתליסר להטין הם י"ב צרופי ההוי"ה ושם בן ד' הוא באמצעיתם שהוא מקור כולם. ואתכלילת באינון אתוון וגומר הענין כי תחלה היו ד' אתוון אדנ"י כנזכר לעיל ועת' כד סלקא אתעבידת שם יהו"ד ואתכלילת בהני אתוון ד' אותיות הוי"ה הנזכר. אתחפיין מסטרא דצפון כי מכל הצדדין עושין כן ונלע"ד כי ד' פנים לכל א' ולכן תחלה מחפים פני הדרום הם פני ארי' ואח"כ ד' פנים האחרים וא"כ עתה יצדקו ב' הגרסאות שהם מסטרא דאנפין או מסטרא דצפון כי הלא ד' פניהם לד' קצוות ונר' מכאן כי בעת דנטלא לעילא אומרים קדוש ואחר שירדה במקומו אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו: