אור החמה על ספר הזהר ב:תיט
Ohr HaChammah on Zohar 2:419 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →כדין אלין תרין וגומר שהם גבריאל נוריאל שהם סוד ב' אותיות ה' ה' דשם הוי"ה הם לבוש למיכאל ורפאל שהם סוד י"ו דהוי"ה שבת"ת שבאו לתקן הנשמה באומרם לה יבא שלום כנזכר אח"כ באו אלו השנים ללובשה כדרך שי"ו מתלבשין בה' ה' כנודע:
היכלא חדא טמירא דגנתא היכל זה היא כנגד דקות המ' מצד הבינה שבה סוד י"ב אלו ולזה נקרא אהלות דהיינו אהל רחל ואהל לאה זו מכוונת כנגד זו ותמן תריסר הם כנגד י"ב גבולי אלכסון והם זיני בוסמין ו' קצוות הם ראשי בשמים ומבחינתם נעשה סוד י"ב גבולים שהם י"ב זיני בוסמין והם גניזין מפני בחינת' למעלה ומפני שיש שורש לאלו למעלה לז"א שאלו הם דלתתא והם אלו נרד וכרכום קנה וקנמון הם ד' עם כל עצי לבונה הם הכלל כמו הפרט ד'. מר ואהלות הם ב' עם כל ראשי בשמי' הם ב' הכלל כמו הפרט והם י"ב ותמן וכל אינון לבושין שהנשמ' מתרחצת בי"ב מיני בשמים אלו ומתלבשת בלבוש והיינו חלוקי רבנן.
בההוא לבוש' אתרשימו וגומר הענין כי כל מצוה ומצוה ימשיך אור גבוה מלמעלה להלבש הנשמה בו וכמנין מצותיו כך מנין רקום לבושו וכפי מה שיעשה האדם המצוה בשמו וייחודו יוריד האור ויחקוק אותו בהיכל ההוא בדיוקן אשר לו להתלבש בו בשמו דוקא.
והני מילי מתלתין יומין וגומר הכוונה הנה הוא על רוב הצדיקים הגמורי' הנהנים מן החומר מצד מה וצריכים נקיון וצירוף ל' יום ועל אלו אמר לית לך נשמתא דלא וגומר כי יש קדושים שאפי' שומר הפתח לא יעמוד בפניהם כדפי' בגמרא בר' יוחנן:
יהבין לה אתר אחר שנתלבשה רואים מדור לפי שיעור לבושה ומעלתה במדורי הצדיקים וחופתם והיינו אצל בני גילו.
כדין כל אינון אתוון נחתין סוד שרשי המרכבות להקשר בשורשם לעלות למקומם אחר גמר שליחות קונם אל הנשמה. ההוא רקיע אהדר אחר שגמר מעשה הרקיע בגווניו ופתחיו ורתיכיו ומעשיהם עם הצדיקי' אהדר השתא לפרושי ענין הרקיע ואמ' שגלגל המחזר על העולם היותר מהיר הוא פעם א' ביום א' לכ"ד שעות וזה ב' פעמים ביום א' לי"ב שעות וז"ש אהדר תרין זמנין ביומא והטעם כי הרקיע אשר עלינו הוא יום ולילה חציו יום וחציו ליל' והם בפירוד אלא שאנו מייחדים מדת יום בלילה ומדת ליל' ביום ולא כן עליהם אלא הרקיע מחזר א' לי"ב שעות דהיינו יום וליל' ביום ולילה ויום בלילה הקף המדות הנזכרות בייחוד ועוד להם מאירים י"ב שעות רחמים כולם יום בין ביום בין בלילה ולילה כיום יאיר וז"ש בההוא נטילו דהאי רקיעא ממש מכוון גלגול י"ב שעות של זה בהקף שלם של זה בענין שיש לנו חצות לילה בהקף רביע גלגל ויש להם חצות לילה בהקף חצי גלגל ומכוון זה כזה בבחינ' זו כדי שיהיו סוד משמרות אשר לנו מכוונות עם משמרות אשר להם כדי שנהיה מכוונים בעבודה וזה דוקא ליושבי א"י כי לא נתנה תורה אלא ליושבי א"י כי לשאר בני הישוב יקדם הזריחה או יאחר ואינם בקיאים במשמרות והנה הדבר כפי פשט הענין תעלה בדעתך שיש גלגל גדול מקיף העולם וגלגל קטן שאינו מקיף העולם אלא מרכזו בעצמו ותלוי כולו על הגן והגן חוצה לו ושיעור הקיפו כחצי הקף גלגל והוא דבק אל הגלגל הזה אשר קרוב אלינו ובהיותו זו מתגלגל הקפה אחת יקיף זה התלוי שני הקפות ומרכזו קיים בעצמו ואינו יוצא ממקומו ומשלו וצורתו כזה #
רקיעא דא מרקמא מפני שסודו מת"ת שבו כל מיני פעולות ומדות והוא נקרא תורה שבכתב שסודה כ"ב אותיות לכך רשום בו כ"ב אותיות והם רוחניות פתחי' להשפיע הת"ת שהוא סוד יו"ד ה"א וא"ו ולכך כל את ואת נטיף טלא ממנא דלעילא שסודו לחם מן השמים.
וההוא טלא אתסחיין וגומר אפשר דהיינו מיד בכניסתם קודם התלבשם. ואפשר דהיינו כל י"ב חדש שיתעכבו שם עד התלבנם ולזה יתרחצו בטל כנזכר בפ' תרומה.
וטלא לא נחית וגומר שהוא נובע מלמעלה דרך צנורות האותיו' שברקיע שהם כ"ב.
בגין דאינון אתוון כללא דאורייתא שהתורה נבנית מקיבוץ כמה אלפא ביתות וכל האלפים נכללים באות א' וכל הבתים בבית והיינו כלל' דאוריי' והרקיע בעצמו רזא דאורייתא ת"ת מב' גוונים שבו סתם ימין ושמאל.
באורייתא לשמה לייחד יה"ו עם ה' והיינו יה"ו רקיע ת"ת גנתא מ' והיינו ט"ל על הגן וכשם שהוא היה מייחד בתורתו כך קולו ודבורו רשום בגן עצמו שהבל פיו מתהוה וחוצב להבות אש באויר ובאים לג"ע ומייחדים ולזה מציאותם קיימין לו תמיד לעולם ועד ואותם המציאות הם עולים ויורדין ומושכין לו שפע כדמפרש ואזיל.
באמצעיתא וגומר הענין שהנשמה עמידתה בגן אינה קיימת ועומדת שם עד תשלום הרוח ויתלבש בלבוש זה אשר אל הנשמה ולכן צריכו' הנשמו' סולם לעלות מהגן הזה הגשמי עד הגן הרוחני דרך ההיכלו' ולז"א באמצעית' דהאי רקיעא אשר על הגן כנזכר קיימא פתחא חדא שמשם ולמעלה מזדכך האור יותר. דא איהו פתחא דקאים לקבל פתחא דהיכלא דלעילא דהיינו היכל לבנת הספיר דבההוא פתחא פורחין נשמתין מגנתא דלתתא שאין זה מקומם לעילא והסולם לעלו' הוא בחד עמודא דנעיץ בגנתא עד ההוא פתחא ובהגיע תר הנשמה לעלו' הוא מתקרב אל העמוד והעמוד הוא אור בהיר מג' גוונין כדמסיק לקמיה ומקבל בעצמו אותה הנשמה ואז היא נסתר' שם ועולה בעובי הענן ואור העמוד: גו ההוא רקיעא ותוך זה היינו פתחא דאיהו באמצעית' דרקיע' דבגנתא דקאמרן עאלין בגוה תלת גוונים דנהורא שהם ג' גווני הקשת שהם ג' אבות ועמוד זה מורה על יסוד בתוך הגן מ' יורד' מן הרקיע ת"ת והיינו ג' גווני הקשת כנזכר. כלילן כחדא כללו' ג' אבות כל א' בחבירו החוור כולל כל הגוונין וכן הסומק וכן הירוק ואלו הן ג' אבות ונהרין לגוונין דההוא עמודא שהם ביסוד עצמו וכדין רקיעא שהוא הת"ת נציץ ואתלהטת להאיר אל הגן ולקשט אורו בגווניו וכעין שיש במדות למעלה יש בגן ברמזיו למטה.
בכל שמתא נהרין צדיקייא מההוא זיוא עילאה מפני הייחוד תמיד אבל בכל שבתא ושבתא ובכל ריש ירחא שיש ייחוד גמור והיום קדש אתגליא שכונתא יתיר משאר זמנין בהאי רקיעא ואז שאור וזיו השכינה מתגלה אליהם הם כורעים ואעפ"י שביום השבת עולים הנשמו' והרוחות לג"ע העליון היינו הצדיקים שלא זכו לעלו' אל ג"ע העליון עדיין.
אלין מעובדין וגומר הענין כי לבוש ג"ע הארציי הוא מתהוה ממעשה המצות מפני שהגן הזה בעצמו הוא ענין אמצעי בין הרוחני והגשמי ולכך הרוחות והנשמו' עומדו' בו באמצעות הוי"ה גשמות מוגבלת בהוייתם ודמותם בעולם הזה ולכך יהנה שם ממעשה המצוה הגשמי' בכוונה תתלבש הנשמה דקה ורוחנית תתלבש בהשאלה עד שהגוף ינוח מרוגזו והרוח והנפש ינוחו אז הנשמה תתפשט הבגדים אלו וימסרם אל הרוח והנשמ' תסתלק אל ג"ע העליון ומזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין וגומר מהרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו זלה"ה כתב. כדין אינון תרין אתוון סלקין וגומר ר"ל שאותם ב' האותיו' הם כחות השכינה הנותנים כח למיכאל ולד' ראשי המרכבה כי אחר אשר ירדו המרכבו' עלו להם האותיו' למעלה. וכד אתוון קדמאי מתהדרן לאתרייהו וגומר ר"ל כששני אתוון קדמאין סלקי לאתרייהו כדין ב' השניים נחתי בקדמאי.
כדין אלין תרין רתיכין עאלין לגו היכלא חדא וגומר פי' כי הב' הראשונים ירדו לומר לנשמה זו הנפטר' מזה העולם יבא שלום אבל אלו השניים נכנסים להיכל א' שבג"ע הארץ הנק' אהלות ושם יש י"ב מיני בוסמין שהם י"ב נהרי אפרסמונא בג"ע העליון ומהם נעשים לבוש הנשמו'.
ההוא רקיעא אהדר תרין זמנין בכל יומא נר' שהוא מתגלגל אותו הרקיע שעל הגן סביבות הרוחות העולם לא מלמעלה למטה תחת התהומו' ודוק.
גו ההוא רקיעא דההוא פתחא וגומר פי' כשיעור אותו התפשטו' ושטחיות של מקים הפתח:
בגווה תלת גוונין וגומר מפרש לקמן ביה ג' נהורין וגוונין ענן עשן נוגה. ולכן באותו חלל הפתח יש ג' נהורין כנגד אלו והם הנותנים כח ומאירים לג' גווני העמוד. עכ"ל: