אור החמה על ספר הזהר ב:תיח

בכל רקיעא אית פתחן ידיען ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ ישראל ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות כל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ יקראו פתח א' ועם היות שיתגלגל הרקיע אין לחוש כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה ישפיע מעין שפע השר הממונה הפתחים האלו נחלקי' בישוב ששם שוכני' שבעים אומות וארץ ישראל היא נקודה מרכזם וכל שבעים יש להם רצועה שהיא פה להם לשאוב מפתח א"י ולזה היו כמה מלכי' בא"י שלא היה להם בא"י אלא עיר א' או חלק ושאר ישובם היה במרחקי ארץ כדפי' רז"ל מפני שפתח שאיבתם השפע הוא סביב לא"י וכל שבעים ממנן נטרין מרחיק תרי אלפי אמין סודם הוא כי אלו השני אלפי' הוא סוד תחום שבת והיוצא חוץ לתחום יוצא אל הקליפות שתחום שבת ותחום א"י אלפים שהם סוד הנוגה הסובב ומתחום א"י יכנס אליה חצוני ערל וטמא כזה # וחלק א"י עול' נקי ובר עד כסא הכבוד ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין ושרים סביב לה שואבי' מתמציתה והם פתחי השרים חלקים אשר נגד ארצם ברצועות משונות אלו על אלו כזה# בענין שכולם שואבים ותחום אלפים ביניה' לבין הקדש שהוא סוד הנוגה סביב ודרך אותו הנוגה הם שואבי' כנזכר:

והנה כסא הכבוד משפיע כל כחי ההנהגה לעולם לא"י וכח כל הנמצא בה והם סוד שערי צדק כי צדק היא מדת המ' אור המ' המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות ושוכן בא"י בסוד סתר המדרגה הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתונה כעין חשמל והכלים הגשמיי' שיפעל בו המעש' היא הרקיעי' ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של א"י מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל והוא פועל ברצון השופע כעין שהוה עושה לכל שר ושר שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה שנשפע וחלק התמצית שמציץ מלמעל' וז"ש וקב"ה פקיד לארעא דישראל בההוא רקיעא מפתחא לפתחא כעין שבח הרקיע מאת ה' בשערי צדק. והשרים הם כיוצא מתמציתא דההוא פקידו נטלין ויהבי לכולהו ממנן אחרנין שהם ממוני הככבי' והמזלות וישראל אין להם לא מזל ולא ככב ואומות העולם יש להם ככבים ומזלות:

בגנתא דעדן וגומר כלומר ג"ע נשתנה מא"י דאלו א"י הרקיע שעל גבה כעין רקיע שעל גב שאר ארצות אמנם הרקיע ג"ע אינו מעין רקיע זה ולא ככביו ולא מנהיגיו שעם היותו רקיע ארצי אית רזין עילאין גו רקיעא כדי שיהיו צדיקי' בג"ע משתעשע בהסתכלם הרקיע ההוא וסודותיו כי בהיות' מבינים אופני ריקום גווניו ישכילו ויראו צרוף המדות וכיוצא ובא וראה אם בהשכלת השושנה הגשמית יש בה כמה סודות כ"ש אילני ג"ע כ"ש וכ"ש רקיע שעל גבו שהוא מובחר מהארץ שתחתיו ולזה אית ביה רזין עילאין גו רקיעא כי המתלבש באוירו ובתוכיותו מושג להם כשעשועם. והטעם לשינוי בין רקיע לרקיע מפרש ואזיל.

כד עבד קב"ה רקיעא דא שעל העול' כולו אייריי אש ומים חסד וגבורה אלא שמתפשטי' מתוך כסא הכבוד ומתגלמין עד שנבראו השמים ושתף לון כחדא אחר שנתגלמו מחמת מה שנתפשטו ועבד מנהון שמים אש ומים לתתא ותחלתם היו מארץ ישראל המכוונת כנגד כסא הכבוד עד דמטו לההוא אתר דגנתא דעדן שהוא נקודה מכוונת כנגד הבינה כנזכר פ' תרומה ולזה יתבו שאין רשות לנסות על הגן הרקיע הזה מפני אויר נקודה עליונ' המאיר' בגן שהיא דקה ואינה סובלת אורה עוביות הרקיעים האל' ולכך יתבו ולא נעשה הרקיע שעל גביהן מאש ומים אלו המתגלמין ולכך מנטלו מבריאה ויצירה דהיינו מגו כורסי יקריה אלא נטל מאצילות שמים עילאין קדישין אש ומים אחרנין והם כדמות נפש לגשם הרקיע הזה שאין הצדיקי' צופין בהם אלא מתוך זכות גדול ולזה הם משתכחין ולא משתכחין מתגליין ולא מתגליין וגומר ומתח בגו רקיעא אחרא ומתח ליה על האי גנתא דלתתא:

ארבע גוונין וגומר שעם היות שמציאותו מאש ומים עכ"ז יש בו בחינת ד' מדות חגת"ם והטעם שיש אש חזק ואש מזוג גבורה ומ' וכן יש בו ב' מיני מים חסד גמור ות"ת וחסד מזוג והיינו חוור וסומק חסד גבורה ירוק אמצעי ת"ת ואוכם מ' ורצה בזה ששם יהו"ד שורה על גביהן. ודע שארבע' אלו דקא' הכא כולם בסוד הת"ת עצמו בסוד ד' בחינו' יהו"ד שבו כדמסיק לקמיה כי הרקיע הזה שעל גבי ג"ע נעשה מאש ומים דשמים עילאין דהיינו ת"ת וא"כ כל ד' בחי' אלו הם בסוד יהו"ד שבת"ת שהם ב' אותיות אש דהיינו ה' ה' ושני אותיות מים דהיינו י' ו'. והשתא מפרש היאך הם שתי מדו' אש ומים ונעשו שתים שהן ארבע ולז"א דאינון אש ומים דאתעביד מנהון ההיא רקיעא מתפתחין בארבע פתחין שהם ד' נהורין בעניין שהם אור בתוך אור שתים שהן ארבע והא כיצד לסטר ימינא שהם המים בההוא פתחא שהוא עיקרה חסד מגו מתיחו דסטר ימינא כלומר מצד התפשטותו למטה מתחלק ומילד אור שני נהרין תרין נהורין שהם שני כחות באינין פתחין בענין שהם פתח א' משני פתחין כיצד בפתחא דימינא ובפתחא דאיהו לגו וגומר אתרשים את חד וגומ' לפי הנר' למטה שמאור זה בו מיכאל מאת ראש שמו מתפשט עד שנכלל בשם מיכאל וז"ש בו נהורא דנהיר לסטרא ימינא אתרשים בסוד רוחניות דק ועליון את חד מהאצילות העליון תחלה נהיר מעט אור ואח"כ בליט עד שגוף האות מתרשם בגבול מכל הצדדים ואח"כ ונציץ בנציצו דהיינו שהאור מתנוצץ בנצוצות הרבה ומזהיר מגו ההוא אור נהורא הנעלם וממנו מתהוה בתוכו ענין זה: ואיהי את מ"ם עת החכמה שורשה מים. סלקא ונחתא לקבל להשפיע. ההוא נהורא שבתוכיותה ופנימיותה נתגלתה האות נטיל לההוא את ואפיק לה דרך הפתח להגלות למטה. ע"כ ענין מ' מכאן ואילך אות שני אור שני:

בסטרא דאיהו לקבל אנפין דהיינו בחינת החסד המתפשטת ומתגלת אתרשם שהוא דק מצד האצילות כנזכר לעיל. גו ההוא נהורא שהוא סוד קשר הת"ת בחסד כנזכר ואיהו את ר' שהוא ראש ושורש לרפא"ל ולפעמים נק' בוא"ל וראש שמו ושורש לו ב' והכל תלוי בסוד האור העליון שיתגלה פעמים ב' או ר' והם ב' אותיות אלו לת"ת או יקרא ב' בסוד הרחמים שאז הוא עשיר מלא בית או עצד הדין ואז הוא רי"ש ועוני ואם נפרש המלאך הזה שהוא במ' שפעמים היא בי"ת ודאי או רי"ש דהיינו מסכנותא.

כד נשמתא דצדיקייא וגומר היינו מאור האצילות מתפשטין שני אותיות אלו להראותו קבלת שלום מלמעלה ולכך מעטרין אותו על ראשו ולכך מגו נהורא וקיימין על ההוא נשמתא הא' הוא ר' מרפא"ל לרפאותה מצערה שנצטערה בעונשה ואת אינה צרכה רפואה תהיה ב' דהיינו ברכה והיינו דסליקי ונחתי להשפיע' ממעלה למטה ואחר שירד שלום זה אליו מהאצילות: כדין מאינון תרין פתחין מקדים ונחתי מעילא דהיינו מעולם היצירה מההיכלות תרין רתיכין הם שתי חיות הקדש שתי המרכבות והמשובחות מכולם היא מחנה מיכאל וז"ש רתיכא הדא עילאה וגומר רב סגנין שהוא ראש לכל הארבעה וכולם נמשכין אחריו בהנהגתו, הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב דע כי הלא ארץ ישראל היא באמצע הישוב וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח א' גדול כשיעור ארץ רחב א"י ונק' גבילון ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחם אחרים באמצעותם כזה # נמצא שהם ע"א פתחים לקבל ע"א סנהדרין ושם בין ע"א וכל הני פתחים ע"א נקר' שערי צדק והם קדושים ואינם מצד האומות ח"ו ויש סביב ע"א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד ושם נגמר שיעור הרקיע שעל א"י ואלו הב' אלפים אמה לכל צד הם מה שאמרו חכמים ותקנו התחומים בשבת והבין כי כולם קדושת עצומה ובסיום זה הרקיע דשריא על א"י יש דלת א' שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על א"י ופתחין אלין כשרוצה הוא ית' לסגרם ונק' זה הדלת מגירו"ן ומע"א פתחים אלו נזונים א"י שהם ע' נפש לבית יעקב והסוד כי ע' ענפים באילן העליון ומהם הנשמות ישראל א"כ לכל ענף יש פתח א' ואין כל ישראל נזונים מענף א' ומפתח א' והפתח שבאמצע היא כנגד השכינה עצמה שנק' צדק ילין בה והע' אחרות נק' שערי צדק. וסביבות אלו הע' פתחים שבא"י רחוק ב' אלפים לכל צד שהוא סיום רקיע א"י שם שרויים ע' ממנן כל א' כנגד פתח א' ומתמצית ושיורי השפע דא"י לוקחים אותם הע' ממנן כל א' מפתח א' אך אינם קרובים אליו ח"ו ואז נעשה שאר הרקיע ע' רצועות וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו נמצא כי הרקיע א"י ושאר הרקיע הכל הוא רקיע א' רק שאותו שיעור הרקיע שננגד א"י יש בו אותם הפתחים וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם יריעות המשכן וכל למעלה מהם עד כסא הכבוד עיני ה' אלהיך בה אך זה הפתח נסתם אחר החרבן כנזכר פ' תרומה דף קמ"א ולכן אינן עולין התפלו' למעלה:

כד עבד קב"ה רקיעא אייתי וגומר הענין כי כל הרקיע נעשה מן אש ומים שלקח הקב"ה מתחת כסא הכבוד ונמשך רקיע זה עד ג"ע הארץ וכד מטו התם יתבו ואז רצה הקב"ה לעשות אותו הרקיע שעל הגן מדבר אחר יותר קדוש ולקח משמים העליוני' אש ומים אחרנין עילאין יתיר ומתח ע"ג גנתא ואתעביד רקיע חד ע"ג גנתא ואיהו מארבע גוונים לבן אדום ירוק שחור נמצא כי שטחיות הרקיע הכל הוא המשך ושטח רקיע א' אבל אותו השיעור שעל א"י הוא משונה באותם הפתחים כנזכר לעיל. ואותו השיעור שעל גבי ג"ע הארץ הוא משונה באותו דמות ביותר זכיות אש ומים ממנו נעשה אבל הכל הוא התפשטות ושטחיות רקיע א' וזה יורה היותו ג"ע ארציי ממש אך שיש בו קדושה מיותרת על א"י כמו שיש לא"י קדושה מיותרת על חוצה לארץ ואותו הרקיע שע"ג גנתא הוא נחלק לד' רבעים רביע א' הוא לבן ורביע א' הוא אדום ורביע א' הן א שחור ורביע א' הוא ירוק כזה # והוא כנגד ד' קצוות הגן דרום צפון מזרח מערב דרום הוא גוון לבן וצד צפון הוא אדום והרקיע שכנגד צד מזרח ירוק ולצד מערב שחור ובאלו הד' קצוות הרקיע שמד' גוונים יש ד' פתחי' בד' קצוותיו ובכל פתח מאלו הד' יש בו נהורא חדא שהם ד' נהורין לד' פתחין לסטר ימינא הוא דרום בההוא פתחא דיליה נהרין תרין נהורין חד בפתחא דיליה דדרום וחד בפתחא דמזרח הנק' לגו אנפין כי כל הפנים הם נגד מזרח כנודע כי הוא פני אדם הרוכב על כולם נמצא כי דרום ומזרח מתחברן כחדא כי הם כול' רחמי' שהם כנגד החסד ות"ת אך המערב נקשר בצפון שהוא מ' וגבורה ותחלה נהרין תרין נהורין בתרין פתחין אלין ובפתח דרום מתחיל כי כן הוא הסדר ובגו ההוא נהורא דבפתח דרום נהיר חד את בנציצו סגיא ואיהו את מ' פירוש אות ראשונה של מיכאל השר ועיין דף רי"ב ותבין כי שם פי' יותר זה הענין וצריך שתדע סוד גדול כי לו כמה חיילות ומשרתיו ומשריין וכולם נכללי' בה' אותיותיו והוא בעצמו מורה עליו אות מ"ם שבתחל' שמו וכן תדין בגבריאל ורפאל ואוריאל וההוא נהורא דבגו פתחא נטיל לההוא את וסליק ונחית לה נראה מזה כי הנהורא הוא כח א' מהשכינה שבכל א' מד' פתחים והוא המושל והרוכב על מיכאל והיא אות א' שבאדנ"י ונהורא די במזרח הוא ד' דאדנ"י ורוכב על רפאל וכן כל הד' נהורין וז"א ההוא נהורא נטיל לההוא את וסליק ונחית לה כי הוא המושל עליו ולכן מגיעו במקום שרוצה או אפשר להפך שהד' נהורין הם מרכבה לד' אתוון דמיכאל גבריאל אוריאל רפאל וד' אתוון קדמאין דמיכאל וגומר הם מרכבה לד' אתוון אדנ"י. עוד אפשר כי אלו הנהורין הם שיור שם מיכאל שהוא יכא"ל שהם מרכבה לאות מ' דמיכא"ל וכן בשאר ד' נהורין בריא"ל מרכבה לגימ"ל של גבריא"ל והבן זה כי נראה דבר נכון:

ונהורא דנהיר בפתח מזרח הנק' לקבל אנפין כי היא נגד כל ד' פני המרכבה שהיא פני אדם אתרשים בה חד את והיא ר' ולזמנין אתחזי ד'. ונלע"ד שהוא טעות וצ"ל ב' והוא כי כשנק' רפא"ל אז נראה אות ריש וכשנק' בוא"ל אז נר' את בי"ת הראשונ' משמו. ואלו הב' שמות הם במזרח ששם הוא שמש צדקה ומרפא בכנפיה הוא רפא"ל כנגד ת"ת הנק' שמש. עכ"ל. ועיין בס' אור הגנוז בס"ד: