אור החמה על ספר הזהר ב:תיז

כמה דבר נש אהני להאי רוחא וגומר בסוד קיום ענג שבת הכי הוא רוחא שהיא מנוחת הצדיקי' בג"ע אהני ליה לבר נש ומשפיעו לעלמא דאתי ושכר שבת הוא שכר ג"ע מדה כנגד מדה.

ונטיל לון ההוא מאריה דאנפין וגומר היינו מטטרו"ן הנק' שר הפנים שעל ידו מתייחדי' בימי החול פני אדנ"י ופני יהו"ד הנק' ד' פנים ושניהם מתייחד' ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י כנודע כי היסוד הוא המייחד ב' מדות אלו ביום השבת ובחול הייחוד על ידי מטטרו"ן כנזכר: שתין רתיכין הם מצד הכסא שהם שש מעלות לכסא כל א' כלולי' מעשר ואלו הם למעלה ממלאכי ההיכלות בסוד יום השבת ולכך הם קדישין. לאתעטרא בהו צדיקייא וגומר הענין שהצדיקי' בג"ע מתלבשין באור השכינה וזיו השכינ' היא המתנוצצת בהם ואויר ג"ע הכל אויר זיו השכינה ובבא בחצות לילה קב"ה לגנתא דעדן אור השכינ' ואוור ג"ע נעשה בית קבול לאור הת"ת הבא אליה ומתלבש ונכנס באור כעין ייחוד שתי שמות יאהדונה"י ואז הצדיקי' מתלבשי' באור הת"ת ומאירים בשתי אורות כעין היסוד צדיק כמותם והייחוד הזה נעשה ע"י רוחן ונשמתן של צדיקי' שבג"ע התחתון וכאשר ימצא עוזרי' אל הייחוד למטה הנה אז יהיה הייחוד יותר שלם ואז הצדיקי' מתעטרין ומזהירין באור נועם מתוק ע"י התורה הנאמרת למטה והיינו וכל צדיקייא וגומר.

וכל דרגין עילאין כולהו וגומר הענין שהעשיה היא למטה ובה ז' ארצות ולמעלה מהם שמים ובהם עשרה רקיעי' וכל אלו הם ארץ לגבי רקיעין עליוני' שהם עליהם ונל אלו הם ארץ לסוד המדורין ז' והם ארץ לז' היכלות וז' היכלות הם ארץ לכסא הכבוד וכסה"כ אל מדרגות השכינה ושכינה אל הת"ת ות"ת אל חכמה ובינה הנק' בימי קדם בענין שכל המדרגות הם על סדר זה אלו לאלו.

שמים לתתא אינון עשר יריעות ודאי שהם ז' ככבי לכת והמזלות והיומי כאו' דסחרן בקיפטרא וגומר והעשירי הוא קדם השופע בכולם מגלגלם יחד כדמסיק.

ומשריין די בגוייהו כמה מלאכים באויר העולם ומלאכי' בין רקיע לרקיע. ובכלהו משריין ממנן וגומר עד שביעאה והענין שעד שבעה הם מקבלי' ע"י כמה עילות משתלשלות אלו מאלו מז' היכלות שבתאי מקבל מהיכל לבנה הספיר צדק מקבל מעצם השמי' מאדים מהיכל נוגה וגומר ולזה עד כאן משתלשלי' מלאכי' ומחנות אלו מאלו ומתלבשי' אלו באלו והמלאכים הם סוד ספר המלבוש שיש ממוני' על המים ויש על האש וגומר ועל כל פרטי הנמצאות ארציי ושמימיי. אמנם תמינאה אינו מקבל מהיכלות שהם ז' היכלות לז' ככבי' ולכך משביעאה ולהלאה אית נהורא דמתפשט לתתא בסוד השתלשלות המדרגות מגו כורסייא עילאה ונהיר לעשיה שהוא רקיע עשירי קדש נעלם מעשיראה מההוא נהירו דנקטא מכסא הכבוד יהיב לתשיעאה גלגל יומי ואיהו לתמינא' גלגל המזלות שבו קבועי' כל הככבי' הנראים חוץ מז' ככבי לכת.

כד אתפקדון חילי וגומר הענין כי אחר שאור היום שורף הככבי' ואין פעולתם חזקה גם האור העליון השופע עליהם מתמעט ואחר שור החמה נשקע והככבי' יוצאי' מתחת אור החמה והיינו אתפקדון חילי ואפיק לון שהגלגל מוציא' מתחת שריפת החמה ע"י גלגול הגלגל אז ההוא נהירו קיימא ויהיב חיליה לכל חד וחד מהככבי' הקבועי' לאתמנאה בההוא אור דאצטריך יש שממונה על עשב פלוני ויש על מחצב וכיוצא ואז צריך ללקט העשבים בזמן שליטת ככבים והארתם בהם ואבדה חכמה זו מן העולם:

זהרא דלעילא דאקרי רב אונים יר' כי כבר ידעת שכח ז' ככבי לכת תלויה במזלות כפי המזל שהם בו כך יהיה פעולתו כענין ההיכלות שכחם כפי הנשפע מכסא הכבוד ולזה גלגל המזלות שהוא ח' שואב הזוהר המשתלשלת מגלגל ט' סוד הכח הזה הנק' רב אונים מפני ריבוי הכחות הנשפע משם והענין כי כבר ידעת שלא נחוש למזלות של גלגל הח' שהם מתמוגגים אלא אל מזלות הגלגל הט' שהם קבועי' א"כ כיון שגלגל הח' מקבל מגלגל מט' סוד הכח הזה הנק' רב אונים כנזכר ראוי שיהיה ההשקפ' לגלגל תשיעי שהוא השופע לשמיני כח ההנהגה מהכסא שהוא הנק' רב אונים:

בר ארעא דישראל שאין ענייני בריותיה ופרטיה נשפעי' ממלאך וככב וז"ש דלא אנהיג לה רקיעא ולא חילא אחרא שהוא המלאך הממונה על הרקיע אלא קב"ה בלחודוי וענין זה הוא מהיכל לבנת הספיר ולמעלה ולמעלה נכלל בכללא דאח"ד ומשם ולמט' אח"ר ולא אח"ד:

ואי תימא היך שריא וגומר כלומר איך אפשר לו' שהם עומדי' למגנא אחרי שאגי רואה שהם פועלי' פעולתם בא"י שהרי מטרא וטלא שנעשה מאדי הארץ העולים כנגד הרקיע והרקיע מהפכם למטה למים וטללים המקיימין הארץ וכן השמש והלבנה להצמיח הפירות הכל בא"י על ירם א"כ איך למגנא אלא בכל רקיעא ורקיעא וגוער דרך כלל לתרץ קושייתו כי הרקיע והככב שבו הוא בית קבול לכח השופע עליו וישתנה בכל מחוז שהוא סובב כי אין הככב פועל אלא כפי הנשפע והיינו או' וההוא רקיעא יהיב וגומר וההוא רקיעא נקיט וגומר כי פעולת הרקיעי' והככבי' הם היוליים להשפעת השפע הנשפע אפילו לשרי האומו' שהם ע' המקבלים שפע מתמצית השפע העליון וז"ש וההוא ממנא לא נקיט וגומר. הרמ"ק זלה"ה.

והרח"ו זלה"ה כתב. שמים לתתא אינון עשר יריעות וגומר יר' כי אלו העשר גלגלים הם עשר יריעות המשכן החצונים שבכולם כי המשכן הוא משכן מטטרו"ן א"כ אלו הגלגלים הם חצונים שבכל משכן העליון. והענין כי הלא על זאת הארץ השפל שהם כללות ד' יסודות ארמ"ע יש עשרה רקיעים והם י' גלגלים שזכרו בעלי התכונה ומשם ומעלה לא השיגו עוד וקראו לעשירי עול' השכל והנה הז' רקיעים מלמעה למעלה הם ז' רקיעים שבהם ז' ככבי לכת ככב א' בכל רקיע וכמה חילין ומשריין לאין קץ יש באלו הז' רקיעים וג' רקיעים העליונים יש להם מעלה גדולה מאלו הז' תחתונים כי כל הנבראים הם כדמיון האצילות כי כן אלו הז' הם כנגד הז' תחתונות דאצילות והג' כנגד ג' עליונות והנה מן הכסא היא מלכות נשפע ויורד חוט א' מן השכינה של אורה ומתפשט עד רקיע העשירי הוא הראשון וזה הראשון יהיב אח"כ מנהורא דיליה לתשיעי שהוא כנגד ספי' חכמה ודא אנהיג לכולהו תתאי ונק' גלגל יומי כי הוא מנהיג ומגלגל כל השמנה גלגלים אשר תחתיו נר' מכאן כי הגלגלים מתגלגלי' כסברת הפילוסופי' ואפשר כי ירצה בזה כי הארץ כדוריית וסביבותיה הגלגלי' וזה הגלגל יומי הוא כנגד החכמה שהיא גלגל האותיות רל"א שערים הרמוזי' בישראל י"ש רל"א שערי' וזה נותן מההוא נהורא שבו אל רקיע הג' הוא השמינ' ממטה למעלה והוא כגגד הבינה המוציא במספר כל הככבים והוא גלגל המזלות והוא המוצי' במספר כל הככבים בלילה א"כ אלו הג' עדיין יש בהם הארת התפשטות השכינה עד שם דוקא. עכ"ל. וע' בס' אור הגנוז בס"ד: