אור החמה על ספר הזהר ב:תיד

כל גזר דינא דאתגזר וגומר יר' כי כמה שגרם שיוכללו ע"י תעניתו מדרגות העוני והדין במדרגות הענג והרחמים כנזכר ובזה סוד הענ"ג דהיינו רחמי הכתר 'עדן 'נהר 'גן ג' ראשונות נשתתפו ונתייחדו עם ז' מדות תחת נות שבהם הדין והם סוד ע' שנה המתלבשו' בדין ועתה נהפכו לרחמים וקרעו לו גזר דינו ונתקן סוד העוני שהיו משפיעין עליו ונתקן הכל ולא נשאר שום תביעה עליו אלא דוקא לבעלי העונש התחתונים וצריך לפדות עצמו מהם וז"ש ולבתר מתהדרן אלין ממנן דענשין לבני נשא שהם השולטים בימות החול ביום ראשון גם להענישו ולזה צריך לשוב בתשוב' בחול כנגדם ולתקן שהם יתרצו ממנו ולזה תענית זה בחול זמן שליטת אלו התובעים לרצותם כי האצילות מרוצה והתובע הוא דינים השולטים בחול במה שיתמנ' בחול יתרצו:

יומא דא וגומר נשאר לבאר חלק זכרהו על היין ולהכי פתח ואמר יומא דא מתעטרא בשבעין מפני שהוא שביעי וכל ז' ספירות מאירות בעשר בסוד אור עליון חכמה שם מ"ה יו"ד ה"א וא"י ה"א המתפשט מהחכמה וז"ש ושמא עילאה קדישא שהוא בחכמה מלא עשר כנזכר אשתלים בכל סטרין שגם הספירות התחתונות מאירות כל א' וא' מהן בעשר וז"ש ואתנהירו כולהו דרגין. וכלא כל המדרגות אפי' בתחתונים בחדוה דברכאן דהיינו מצד הבינה שממנה סוד ברכה ושמחה וכן מצד החכמה בקדושה על קדושה ותוספת קדושה הם ג' קדושות א' קדושת עצמה מ' מצד החכמה בת מלך ודאי ב' וכן קדושת הת"ת עמה ומקדשה עמו והיינו קדושה על קדושה. ותוספת קדושה היינו ע"י החכמה עצמה המקדשה בסוד מוסף שבת מוסיף קדושתה הם סוד מהייחוד העליון:

קדושא דמעלי שבתא דהיינו קידוש דאשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וגומר דא איהו קדושא דשבת בראשית דהיינו שביתת החכמה הנקרא בראשית כי מיד כשבא ליל שבת היתה שביתת אלו הל"ב נתיבות חכמה העושים במלאכה שהם ל"ב אלי"ם הנזכרים שכל מעשה בראשית שסודם חכמה מתלבשת בבינה והיינו או' ויכולו וגומר וכל צבאם דהיינו כלל מעשה בראשית. ותלת דרגין דתפוחין קדישין כי המ' נקראת שדה תפוחין שהיא מאירה מסוד ג' אבות ג' גווני התפוח אדום לבן ירוק בענין שהיא מתקדשת מחכמה ובינה וג' אבות והיינו סוד הקדוש כדמסיק א"כ בעינן לאדכרא על האי קדושא כללא דעובדא דבראשית שפעל ועשה בל"ב נתיבות חכמה ונח בכלם וז"ש ונייחא והיינו ויכולו וגומר ננזכר: והיינו רזא דסהדותא דעובדא דבראשית כי יקום האדם ויעיד על מעשה בראשית וע"י העדות הזה שאנו מעידים מקדשים השכינה בסוד בחי' הקדושה הזאת ועדותינו רושם בה רושם קדושות אלו מפני שאנו בתוכה מעידים על מה שאנו יודעים ומצייר בה עדותינו דהיינו ויכולו וגומר ונרמזו בה עניינים אלו בשתי דרכים הא' במספר מלות הפרשה דהיינו ל"ה תיבין שהם ל"ב נתיבות וג' אבות. וב' מציאות או' ויכולו השמים והארץ וכל צבאם הרי ל"ב נתיבות ננזכר וג' פ' שביעי שכתוב בה הם ג' אבות שהם בז' מדות ולכן הם כל א' שביעי או ימין או שמאל או אמצע וכל השבעה משמשות בבחי' אלו כנודע. וג' פ' אלי"ם הא' במ' עלמא תתאה הב' פחד יצחק דהיינו רזא דכל מהימנותא כי הגבורה שמאל אל הת"ת הוא ועם היות שהם ו' קצוות יתייחס עתה בשם זה מפני שכל הבריאה היה בדין ושם אלדי"ם והג' עלמא עילאה בינה כוללת בעצמה ג' ראשונות דהיינו עילאה מצד עצמה קדישא מצד החכמה קדש קדשי' מצד הכתר וכל זה כלול בפ' זה: וכנגד העניינים האלו בעי בר נש למסהד סהדותא דא בחדוה מצד הבינה ברעותא מצד הכתר דלבא סוד ל"ב נתיבות חכמה לאסהדא מצד ו' קצוות עדות דעדות ודאי קמי מאריה מ':

מכפר על חובוי כי ע"י עדות זה הוא מתקן כל מעשה בראשית וקושר כל המדות כנזכר ומגלה אור העליון למטה ובזה ודאי מתקן מה שפגם ע"י מעשיו כל מעשה בראשית שברא בשבילו ובזה ודאי מובטח שיתכפר ויטהר כל איזה פגם. דהאי יומא קאים וגומר פי' מדת יום שהוא אור הת"ת בקדושת שבת כנזכר לעיל שמשא קדישא דיומא ולכך סוד לה' ל"ה עמו מעצמו אמנם בלילה אנו צריכים להשלים בה שהיא מדת לילה. ולא אתקדש בהאי ליליא אלא בעמא קדישא וגומר כלומר והכח אשר לנו לקדוש זה הוא ממה שהיא שורה עלינו דהיינו התפשטות האצילות מיד כל מה שאנו מקדשים הוא בתוכה ואנו מאירים בתוכה סוד הקידוש הזה ולזה אנן בעינן וגומר מפני שקדושתה תלוי בזה אמנם ביום אין צורך בזה כלל משום דאיהו קא מקדשא ליה והוא מקדש אותנו מפני שמדת יום שבת למעלה למעלה וגם ישראל קצת הם מקדשים בצלותין שהם מעוררים הזווג ותקוני התפלה יפסיק לעזר וסיוע ואין צריך קדוש:

אתייהיב רשו לממנן דלתתא שהם חיילין מטטרו"ן בבחינת שליטתו והנהגתו ע"י המדרגות התחתונות שהם משתלשלים ממנו עד הגיעו אל החצונים בבחינה זו צריך הבדלה אמנם בבחינת סילוקו מן העולם הזה בבחינת קשר ההיכלות למעלה הוא נכלל בייחוד בשכמל"ו וז"ש ולאפרשא לתתאי מיחודא עילאה והבדלה זו יחוד הוא במה שהוא מבדיל אלו מור' יחוד אלו וז"ש לאחזאה יחודא באתר קדישא בקדושא עילאה דהיינו קדושת שבת ועדיין דבר זה תלוי בקדושת שבת וכן פירשו רז"ל זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו. מהרמ"ק זלה"ה: וע' בס' אור הגנוז בס"ד: