אור החמה על ספר הזהר ב:תד

ואתבר חילייהו כדי שלא יתאחזו שם וכדי שלא ישאבו מן הקדושה הדבקים בתפלה ואח"כ מעטרין לההיא צלות' והענין כי התפלה עולה כל העולמו' האלו כדי לקבץ נצוצי השכינה בכל מקום שהם ומקבצת ועולה ומייחדת והיינו עטורי ועטורי ג"ע הנזכר:

רקיעא שתיתאה הרי כאן הגיעה עד החסד ולכך יוצאים לקראת' מזה הרקיע לקבלה וסלקין בהדה באויר הרקיע הששי ולמעלה עד דמטו באויר זה מרקיע ששי ולמעלה סוד השר הזה ענפיא"ל שיש בו ענפי האילן כולם בסוד הת"ת עם הבינ' שהיא כוללת ע' ענפי' שהם ז' ספי' כלולות מעשר ולכך שבעים תרעין ולכך שם מעטר' בשבעין עטרין הם ע' נצוצי אור עליון המתפשטין בהם והיא מתעטרת בהם להתייחד וכיון דמתעטרא בכל הני עטרין שהם המדרגות הנגדיים לז' ספי' והדעת עליהם שהוא ענפיא"ל ננזכר כדין מתחברן כל אינון חיילין דכולהו רקיעין שכולם דבקים בה בסוד רוחא ברוחא כנזכר וסלקין לההיא צלות' דמתעטרא בכל סטרין בסוד נצוצי אורם שהם נצוצי השכינה שבהם ומסלקין למעל' ברקיע הז' סוד הבינה ומכאן נאחזה בסוד העלה למעלה אל המדורין שמשם יעלה אל ההיכלות והנה כאן היא שלמה בכל שלמות הגלגולים לנך סנדלפון שהוא אופן כולל מהארץ עד למעל' מראשי החיות הוא בא ומקדים אליה מפני שהוא רב ויקירא כי כמו המ' לת"ת כך סנדלפו"ן למטטרו"ן לכך מפתחות כל ההנהג' תחת ידו והוא שולט באופנים השולטים בעשיה ולזה בעת הוא נוטל התפל' ומכניס' דרך פתח היכל לבנת הספיר ויש בכחו להעלותה עד היכל קדש הקדשים כי שם מושב הכרובים ואגב אורחיה כולל בה מדורין והיכלין בסוד רוחניותם כנזכר בפ' תרומ'. אינון היכלין דמלכא הם סוד הנערות הראויות לשכינה להנהגת העולם הנתנים לה מבית המלך ת"ת המקנן במטטרו"ן והיינו אומ' היכלין דמלכא והאי צלותא כד מתעטרא בכל הני עטרין שכוללות כל התחתו' מחבר לון כחדא והטעם להיות השכינה כוללת כל התחתונים בה במציאותה בסוד השרשים אשר בה והיא מתקשט' בתחתונים האלו אל המלך להתייחד עמה לזונם ואז שמא דקב"ה שהיא השכינה מתעטרא בכל סטרין כל הבחינות אל הנהגה עילאה מצד הספי' ותתא בכל הבחינות הנז' וכדין הת"ת משלח ברכותיו ע"י היסוד בסוד הייחוד אליה והיינו וברכות לראש צדיק המריק השפע בנקודת ציון:

בהאי צלותא וגומר כלומר אין צבור א' יכול לעשות זווג זה משא"כ תפלת צרה או צעקה כנזכר לעיל שאפי' של יחיד עולה אמנם תפלה זו שהיא עולה דרך המזרח הגומרת הייחודים הנזכרי' אינה אלא עד דיסתיימון כל צלותהון דישראל מכל המציאות ואז קב"ה מתייחד בהערת כל ישראל יחד דאינון קיימין במלה כמה דקיימין עיקר ו' מצות אלו במעשה ליראה שמראה יראת ה' על פניו במעשהו וכן אהבתו במשאו ומתנו באמונה וכן לברכו באכילתו והנאתו וליחדו שכל מה שעושה מורה על האמונ' שאין לו שני ואינו עובד זולתו וכן בעבודה במקדש בברכת כהנים למסור נפשו בפועל בעת הניסיון ובסוד התפלה קיימין במלה כמו שהם בעבודה וז"ש דקיימין אוף הכי בצלותא וכדמסיק:

דתמן בעי בר נש וגומר ירצה מעורר יראת ה' על פניו כל זמן שעוסק באותם השירים. אתר דאיקרי יראת ירצה המ' שהיא המשוררת תדיר מצד בחינת דינה ששם סוד השירים בסוד הלוי. וכל אינון הללויה וגומר כי בהזכיר נוראותיו ומעשיו ושבחי הנבראים אליו הוא נכנס ליראה אותו: כיון דמטי בר נש לישתבח ישוי רעותיה ומכוון לברכא ליה מצד החסד וכן נמשך הברכה יחד כל ברכת יוצר המאורות ונודע כי סוד האור בחסד והחשך נהפך לאור והיראה לחסד ואור ואחר שכלל תפלתו בשתים ירא' ברכת ימין ושמאל עושה שלום ביניהם בסוד האהבה שתחלתה מן השמאל ומסיים בימין ולזה לאהבה אותו כד מטי לאהבת עולם והאהבה הזאת היא נמשכת אחר הייחוד ג"כ ואהבת את ה' אלהיך ואין חשש אם ימשך מצות האהבה והייחוד קבוע באמצע האהב'. ואח"כ ליחדא ליה בסוד הייחוד הוא קשר שלשתם יחד ה' אלהינו ה' ימין שמאל ואמצע בסוד היסוד הקושר המ' ומייחדה עם הת"ת וז"ש דהכא קיימא רזא דייחודא דקב"ה לייחדא שמיה דהיינו מלכות בענין שהם ד' מצות יראה גבורה ברכה חסד. אהבה קשר שניהם מצד הת"ת הייחוד מצד היסוד המייחד ת"ת עם מ'.

לברכא כהנא היינו הכהן הימין בנצח וטעם הברכות כאן הוא מפני שהיא עת רצון לברכותיו וז"ש דהא בההיא שעתא וגומר:

למסור נפשיה היינו המצוה ששית מצד ההוד שמשם המיתה ואלין אינון שית פקודין דקיימין בצלותא שהם ו' ספי' במ' וכל א' כלול' מעשר ועשר מעשר עד שעולי' למאה בענין שהם ת"ר מצות כלולות בשש והם תיקוני נוקבא.

ואי תימא תליסר וגומר וכיון ששלמות הצורה הוא ע"י תרי"ג למה אינך רומז אלא ת"ר. אינין קימין אינן מסוד איברי הצורה אלא הם סוד י"ג מקורין דאימא עילאה שהם ג"כ סוד השש' ממעלה למטה וממט' למעלה הם י"ב והא' הכוללם הם י"ג תיקוני דיקנא דתמן באימא עילאה והיינו סוד זכירת יציאת מצרים שעניינה בבינה שהיא על ו' קצוות והיינו דקאמר לעיל מתמן ולהלא' אדכרותא וגומר דלא חשיב לעיל שית פקודין סוד ת"ר מצות ועם יציאת מצרים שהוא סוד הבינה כנזכר הם ז'. לאשלמא לון וגומר שבזה משלים צורה עליונה ומשלים גופו שהוא סוד הצורה העליונה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. לגו שבעת היכלין ע"כ עולם העשיה סנדלפון המלאך מתחיל להכניס התפלה ביצירה. ועיין בהיכלות בפ' בראשית ושם נזכרים הז' ממונים דז' היכלות ועל ידם עולה התפלה. ודע כי אלו הז' רקיעים הם ז' רקיעים שמכחם באה ההשפעות לז' ככבי לכת והם כנגדם ממש וכן מז' היכלות ג"כ כי כולם הם מכווניס זה כנגד זה והז' רקיעים הם ז' רקיעי שכינה והשבעה היכלות הם ז' היכלין דמלכא. ומכאן תבין כי סנדלפון הוא ברקיע ערבות השביעי ובאותו הרקיע על גבו הם ז' היכלות. גם זה יובן מדף ר"ס ע"א דהא שמא דאדנ"י שהם ד' רתיכין כנגד ד' תיבין שבה והוא סוד מרכבה תתאה שהם חיוון תתאין ויושבין רוכבין על סוסוון שהם סוד חיילי סנדלפון סוסיא למאריה שהוא סוד האופנים הנושאים עגלת המרכבה ויש מרכבה עליונה דיהו"ד בהיכל ששי חיות הקדש במטטרו"ן:

לאמשכא תליסר מכילן וגומר הענין כי אלו הששה פקודין כל א' כולל ק' מצות הם ת"ר מצות והנה הת"ת בעצמה יש בו וא"ו העולה י"ג שהם י"ג מכילן שהם כתרים לכל הו' קצוות נמצא עתה כי כולם תרי"ג מצות ותיקונם סידורם בתפל' וצריך האדם לכוין בהם ובי"ג מכילן דרחמי ובזה יחשב לו שקיים תרי"ג מצות. והנה יראה מכאן דיפול על פניו ואח"כ מזכירין י"ג מדות ועיין שם. עכ"ל: