אור החמה על ספר הזהר ב:תב

כדין שכינתא קרמא וגומר עד עתה היתה אור השכינה בשליטת הכרוב השמאלי סנדלפון מתפשט בעולם להתנהג התחתוני' בדין ועתה תתפשט אור השכינ' במדת יום דרך היכלות בשליטת מטטרו"ן מאיר בסנדלפו"ן שגם דרך המדורין יעביר האור והיינו גולל אור מפני חשך וגו' פתחין בשירין לאו דוקא שקרבנות קודמין כנזכר בפ' במדבר:

כיון דאתקין גרמיה כי תחלה הם במעשה ואח"כ בדבור להיות נבון וחכם. ותקוני מצוה ציצית כנגד הזמירות וקדוש' ותפלה מיושב תפלה של יד ותפלה מעומד תפלין של ראש לייחדא ליביה לכוון בכל כחו כיון שהעיקר הוא חובת הלב כנזכר. באינון מילין וגומר לכוון בהם בסוד כוונתם פרטי כל מלה ומלה וכוללת כל פרק ופרק כפי כוונתם להוציא המלות שלימות שיצטיירו בכל אותיותיו באויר העולם שלא יצטייר מלה חסרה וכן ג"כ בלא כוונה היא חסרה: דקיימין באוירא וגומר היינו אויר א"י הקדוש ותפלת חוצה לארץ יש לה מבוא כי מתגלגלות ובאות עד שמגיעות לאויר א"י והשר עצמו שישראל בגלות שם מכניסה כדי שיושפע כענין והתפללו אל שלום העיר. גזריד"א לשון גזרה שהמלות גזורות וחצובות בחמש מוצאות ויש להם מציאות דק רוחני נרגש למלאכים מתהוה מהבל היוצא מהקנה שהוא כלול אש ומים ואויר.

עד ההיא אוירא דרקיע' לעילא כדמפרש ואזיל שהם ז' ממונים לז' רקיעים וזה מוסר לזה וזה לזה וענין נשקין לההיא מלה היינו שמתדבקים בה רוחא ברוחא להכלל בייחוד העליון הנעשה בסוד התפל' להקשר ע"י המסובב בסבתו. זכאין אתון ישראל וגומר כדי שיקבלו שכר מצוה מידם תכף והיינו דרך כלל למתקני התפלות ודרך פרט זכאה פומא וגומר למתפלל עצמו, כדין פרחין אתוון דקיימין באוירא וגומר והיינו כדי שהתפלה תוכל לנצח לכחות השולטין באויר העולם ועולים עמה. דהוה טס ביה אליהו וגומר הענין כאין האויר הזה פנוי ואויר ח"ל מלא כחות חצונים ואויר א"י כחות קדושים וכשירצה אליהו ליכנס באויר ללכת לאיזה מקום שירצה לא יורשה ליכנס אל מחיצתם אלא דוקא בכח שם זה השולט באויר וכן התפלה תוכל לבקע האברים בכח אותיות השם הפורחות. וההוא ממנא הנז' גזרדי"א שהוא הפותח האוירים. ממנא אחרא היינו זבוליא"ל כדמסיק לקמן:

פסגני"א שמיה על שם פסגו ארמנותיה והוא שם רוממות ונודע שלצד דרום חסד ותפלה מתוך צרה להנצל ממנ' צריך לישועת הימין לכך מקים עלייתה דרך הדרום על צד החסד להגבר על הימין ועל השמאל המיצר לאדם בדינה אי ההיא מלה כדקא יאות שתפלתו מסודרת בענין שאין בה מצד עצמ' פגם מהדברים שהם פוגמים את התפלה. ונשיק לה כבר ביארנו לעיל דהיינו דבקותא רוחא ברוחא כדי שיהיה כחו שם כדי שיתקשר בסוד ייחוד התפלה ולזה ג"כ הוא מתפלל על סדר עניינה כדי שיהיו יחד משותפים בתפלה ומלאך זה מלאך החסד לכך מרחם ומתמלא רחמים על התפלה אמנם לעיל מלאך המזרח קו האמצעי לא אמר אלא זכאין אתון ישראל זכאה פומא מעין מדת רחמים מאשר את ישראל ומאהבו בעיני היוצר:

סלקין עמה הנה העליה הזאת הנזכרת לכל הכחות שהוא מעלה שהם מתעלים בעלותם ע"י התעלה שהם נקשרים למעלה וכך בעניית התפלה להם חלק מהברכה הנשפעת ע"י התפלה שדרך העליה תהיה ירידת שפע העניה: ופרחין אתוון שהם המפתחות לבקע האברים ואמר דאינון ארבע כי השם כולו הוא שם י"ב כנזכר ארבע אותיות שולטות במזרח וארבע מהם עולות עם התפל' בצד דרום וכן ברוח הג' וזה נאות כי למה לא יהיה שם לסטר צפון ואפשר שענין תפלת צפון הוא צעקה והתעוררו' דין ואין שם ה' נזכר שם על הקלקלה. פתחיה שמיה שפותח שערים לצועקים ומוסרים דין ואי זכאה היא לאפוקי שאם אינה מסודרת ופגומה שאינם נזקקים לה כלל:

כדין אתער רוחא חדא וגומר מפני שהתפלה ההיא תגרום דין ולכך יש אחיז' לחצונים לקטרג על המציק ולגלגל דין עליו מפני שצד צפון התעוררות הגבורה מחייב השפעת החצונים ולזה נא' גם ענוש לצדיק לא טוב שלא יתעוררו על ידם החצונים כלל. והנה צד המערב לא נזכר הנה כלל עד שיש מתוך דוחק זה שנוי הגרסא וגורסין לקמן עד דסליקין לגבי רקיעא קדמא' סלקין וגומר לסטר מערב ואין ספק שהוא שבוש בידם שלא יצאו ידי הדוחק שהרי צד זה אינו באויר זה אלא ברקיע הראשון וג' צדדים דקאמרן הכא היינו קודם הגיעו עד הרקיע ואין ספק שכמו שאויר זה נחלק לחלקים גם אויר העליון ואויר שבין רקיע לרקיע שכל תפלה עולה אל נגד פניו ולהכי קאמר הכא ברקיע הראשון ממונה שבצד המזרח שהוא דרך עליית תפלת הצבור הכוללת דעלה קיימינן וא"כ הדרא קושיא לדוכתין כי צד המערב לא נזכר הנה כלל אפשר לומר כי ג' צדדים הם חג"ת דרום צפון מזרח אמנם עצם התפלה היא המ' העול' להתקבל במזרח סוד הת"ת או לדרום בתפלת צרה וגומר כנזכר א"כ המערב אין בו שום ענין שאינו צריך:

ואזלת וסלקא וגומר אהדרן לתפלת המזרח תפלת הצבור דקאמרן לעיל. תשעה פתחין בסוד המדות העליונו' ודא איהו דבעי לשמשא וגומר אפשר דעל קטרוגה של לבנה התחתונ' קאמר שאמרה אי אפשר לשני מלכים וגומר והוא זה המלאך השר שלה ורצה לשמש את עצמו ברקיע זה אחרון ולשלוט ביום ולא רצה לעמוד בשיתוף השמשיא"ל ברקיע רביעי ונטרד ולא נתן לו רשות שום שמוש אלא דוקא עד דסליק נהורא דסיהרא אמנם במיעוט הירח אין לו שליטה אלא דוקא עד דסליק נהורא דסיהרא דהיינו בלילה וז"ש וכדין אפיק כל אינון חילין לשלוט באורה של לבנה וכחותיה וכד נהיר יממא שאורה כבה ונשרף באור החמה ואין לו שליטה עאלין כולהו מהעולם הזה אל הרקיע הראשון בפתחא חדא דאינון ט' וכד צלותא סלקא מאויר העולם הזה ע"י גזרדי"א הנזכר לעיל המעל' אותם עד לרקיע אז צריך שאלו יצאו לקראתה בעלות' למעלה בעובי של רקיע וז"ש עאלת בההוא פתחא היא באה ליכנס ואלו יוצאי' לקראתה לקבל פניה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. דבשמא קדישא דתריסר אתוון אפשר שהוא שם אהי"ה אהי"ה אהי"ה שבו י"ב אותיות בג' רוחות העולם מזרח מערב דרום כי צפון פתוחה ולמעלה בכל רוח ורוח ב' אותיות א"ה ולמטה בסוף כל רוח ורוח ב' אותיות י"ה כזה # נמצא לד' פינות כל רוח ורוח חקוק שם אהי"ה כנז' באותיו' ר"ע באות ה' עיין שם, וכאן לא הזכיר רק ג' רוחות וחסר מכאן רוח מערבי: ותמן קיימין ט' פתחין וגומר חסר שם וצ"ל וסלקת לרקיעא קדמא' ותמן קיימין ט' פתחין והנה פתחים אלו אינם בשום צד מהרקיע רק באמצע הרקיע יש ח' פתחים ועלייהו ממנא פתחא אחרא דעמה הם ט' פתחין וזאת היא גדולה מכולם ועלה הוא ממונה זבוליא"ל. עכ"ל.