אור החמה על ספר הזהר ב:תא

ואי תימא דנבון איהו דרגא עילאה ולהכי חכמים מצא נבונים לא מצא הכי הוא ודאי בלי ספק ע"ד הפשט לא יקשה עליך אמנם יקשה מה בין האי להאי כי לפי הנסתר נראה להפך כי נבון מצד הבינה וחכם מצד החכמ' והיאך ימצאו אנשים חכמים ולא נבונים. ומתוך פשטן של דברים נכנס לנסתרין. חכם הא אוקמוה וגומר כי תחלה יקרא חכם לתלמיד שאינו טפש ומתחכם בשמועותיו שלא יתנגדו ולא יהא רביה פליגא דידיה אדידיה ועולה יותר עד שהוא מגיע למדרגה לגמרי' דרביה וז"ש חכם דידיע לגרמיה כל מה דאצטריך כי כבר ידע כל מה שהוא מקובל ביד אחרים אמנם אינו יודע להוסיף מדידיה:

נבון כמה דרגין אית ביה שעניינו הוא להבין דבר מתוך דבר ויש בו מדרגות כי יש מבין במדרגה קלה ויש מי שיעמיק יותר ויעלו המדרגות עד אין תכלית ע"כ פשטן של דברים. ובנסתרין כי נבון הוא מיסוד ולמעלה. וחכם במ' לבד חכמה שלמה הוא נקראת והיינו שנק' חכם לב מהשכינה הנק' לב וז"ש חכם לב ולא באתר אחרא בגין דקיימא בלב אינו יודע לעלות מהלב ולמעלה. אמנם נבון עולה ע"י יסוד החכמה שהיא מ' פתח כניסה אל היסוד ומכאן ואילך עולה במעלות ומבין דבר מתוך דבר ממדה למדה וז"ש דאסתכל בכולא וידע בדיליה ובאחרנין לעצמו ולאחרים וסימנך יודע צדיק יסוד נפש בהמתו למטה במ' שהיא נפש אל החיות שהם למטה ממנה והיינו צדיק האיש העולה בעולם הזכר מושל בריאת אלדי"ם שהיא מ' ופקיד לה כרעותיה כנזכר:

והנה על פי הקדמה זו הוא מפרש ואזיל שמיני העבודה הם שתים הא' פנימית שאינה אלא בחובת הלב דהיינו תפלה ועל עבודה זו נאמ' עבדי אתה וגומר סוד ה' בסוד נבון וז"ש הכא בצלותא דבעי בר נש לצלאה וגומר שעם היות שנקר' תפלה המור' על המ' היא עולה בסוד הזכר דאיהו פולחנא רבא ויקירא וגומר והיא חשובה מכל העבודות והמצות המעשיות וז"ש רבא וגו' יותר מאינון פולחנין וגומר והטעם משום דאית פולחנא דקב"ה דקיימא בעובדא דגופא כגון סוכה ולולב ציצית וכיוצא: ואית פולחנא דקב"ה דאיהו פולחנא פנימאה יתיר שהיא פנימה באברים הפנימיים חובת הלב והנה העבודות האלו מקומם ורמיזתם כפי עניינם אותה העבודה שהיא מעשית נגלית היא בשם אדנ"י ויקרא העושה אותה חכם אמנם העבודה הנסתרת היא בשם יהו"ד הנסתר והעושה אותה יקרא נבון וז"ש קיימא בההוא פולחנא פנימאה דאיהו עיקרא דכלא בסוד יהו"ד העולה עד אין תכלית:

והנה בגופא שהיא נגד המ' ודאי אל הרוח העליון ת"ת אית תריסר שייפין דקיימי בעובדא דגופא כשהמצוה נעשית בגוף האברים הם ראשים ועיקריי' למעשה המצוה כגון ידים וזרועות ג' פרקים י"ד וב' פרקי הזרוע ימין ושמאל ו' פרקים וכן הרגלים ושוקים ימין ושמאל ו' פרקי' הרי י"ב. והגוף נקודה האמצעי רוכב על י"ב פרקין אלו שהם י"ב הנזכר בסוד והים עומד עליה' וכן המעשי' הגשמיי' נעשי' באלו האברים שהם מרכבת השכינה: ואית תריסר שייפין אחראין פנימאין לגו מן גופא כגון שתי אזנים ושתי עינים ופה ולשון ולב ומוח וכבד וריאה ושתי כליות שפעולתם שמיעה או דבור או ראיה או מחשבה או כוונ' וכיוצא מהדברים הנסתרים ואלו הם סוד מרכבת הרוח הפנימי אשר הגוף דהיינו שם יהו"ד שבו סוד ו' קצוות ממעלה למטה וששה ממט' למעל'. ומעלת המצוה יודע מצד פעולתה אם פעולתה באברים הפנימיי' כגון תפלה מורה שהיא בסוד נבון שע"י יעלה האדם בסוד הרוח להקרא נבון שיודע לעצמו ולאחרים שג"כ משלים האברים הגשמיים ומייחד הת"ת עם המ' דהיינו יודע צדיק נפש בהמתו שהם אלו האברי' הגשמי'. ואם פעולת' באברי' הנגלים כגון לויית המת קשירת תפילין וכיוצא הנה אלו במעלות המלכות מקשטין אותה לבד לכשיבאו הת"ת והיינו חכם לבד כדפי' ולזה צלותא דבר נש כשישקול אותה בשקל הקדש הנזכר נמצא אותה שהיא פולחנא דרוחא איהי קיימא ברזין פנימאין שהוא בסוד האברים וההויות העליונות ולזה יהיה סגולתם בפלא כדמסיק:

מארי דפתחין מארי דהיכלין הענין שמהערב שמש ואילך נק' נעילת שערי היכל דהיינו ההיכלות ננעלין, ומחצות ואילך שהיא רינה של תורה נפתח פתח היכל לבנת הספיר לחודה לקבל רנה של תורה ועומדת שם בהיכל הזה תחת יד ממונה א' הנק' בז"ק עד אור היום שאז כל פתחי ההיכלות נפתחין ועל אלו נא' מארי דפתחין שאין פתח שלא יהיה בה ממונ' ידוע.

מאריהון דהיכלין הם אותם העומדים תוך ההיכלות איש איש על עבודתו לא ישנו את תפקידם וז"ש כל חד וחד על מטריה. אינון דשלטניהין ביממא שהם בעלי ההיכלות לאו אינון דשלטניהון בליליא שהם בעלי המדורין שמהדרין להיכלו' במ' לת"ת. וכד עאל ליליא שאז שליטת המ' אתעברו שלטנין דיממא שהם אותם שבתוך ההיכלות כנזכר ואתמנון שלטנין אחרנין שהם אותם שבמדורין ולזה שולטים החצוני':

דע כי ת"ת מתלבש במטטרו"ן והיינו סוד ההיכלות ומ' בסנדלפו"ן והיינו סוד המדורין והיינו ממשלת היום מטטרו"ן וממשלת הלילה סנדלפו"ן שבו אחוז למטה החיצון: וענין כרוזא דקא' אפשר היות ממש כרוז ואפשר דהיינו כח התנוצצות המדה השולטת המתפשטת בכל הכחות שהם ממשלת' וילבישם מאורה והם כישנים אין כח ההנהגה בהם כשאין זמן ממשלתם. הרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. תריסר טורי דאפרסמנא דכיא וגומר הם סוד ו' קצוות ת"ת הכלולים בו' היכלו' דמט"ט והוא נודע כי כל קצה וקצה כליל חד מחבריה באופן שנעשים י"ב קצוות הת"ת וכן הו' היכלות אית בהו ימינא ושמאלא ובכל היכל והיכל אית ביה תרי רוחין חד לימינא וחד לשמאלא כנזכר לקמן נמצא שהם י"ב היכלות והם הנקראים תריסר טורי ונהרי דאפרסמונא דניא. ויש עוד היכל שביעי שבמטטרו"ן שהוא קאים על כולא ונסתר מאד מאד ועמו הם תריסר נהרי אפרסמונא ומי שזוכה לי"ג נהרי הוא שמגיע עד היכל השביעי ואולי כי שש קצוות הת"ת עם ראש הת"ת שהוא סוד הדעת הנגנז בהיכל השביעי המחבר הת"ת עם הבינה שבכסא עולם הבריאה כי הת"ת הוא הגוף של המלך והדעת ראש המלך ואלו אפשר שנקראים י"ג נהרי אפרסמון שיוצאים מן הבינה הנק' אפרסמון והם כעין נחלים ונהרות דאנגידו ואפקי מיא לתתא ולכן הן נק' נהרי אפרסמונא דכיא ואלו הם י"ג מדות רחמים שהם ה' ה' אל רחום וחנון וגומר כי למעלה בבינה ובחכמה יש י"ג מדות דוגמתן הנק' דאריך אנפין. ואלו הם סוד וא"ו הת"ת שהם סוד הוא"ו המוציאה ו' אחרת והם י"ב קצוות והאלף שבין ב' הווי"ן הוא סוד הדעת שנק' אלף ועמו י"ג ולזה תבין איך פעם נקר' הת"ת בשם ו' ופעם בשם א' והוא בסוד הדעת. והנה הז' היכלי' מטטרו"ן העולי' י"ג כנזכר נקראי' י"ג עורי דאפרסמונא כי אלו נקראי' הרים שהם ההיכלות ובתוך אלו ההרי' נמשכין י"ג נחלי' שהם ת"ת עם קצותיו וזהו ההפרש בין טורי ונהרי ואל תשכח זה. ואם תמצא באיזה מקום ענין מנכיש למה שביארתי דע כי טעה הסופר ולא הבחין וכתב נהרי במקו' טורי ולכן אתה תגיה המקומות והטעות כפי הנרא' בשכלך בכלל הקודם:

בגופא אית י"ב שייפין וגומר זה תבין מס' יצירה המזכיר י"ב מנהגים בגוף האדם והם ב' ידים וב' רגלים הריאה הכבד וטחול וגומר ונודע כי כמו שיש רמ"ח אברים בגוף כך יש רמ"ח בנשמה המתלבשין ברמ"ח אברי הגוף וא"כ כנגד אלו י"ב מנהיגי הגוף יש י"ב מנהיגי הנשמה והענין כי כללות נשמה לא תקרא אם לא תהיה כוללת רמ"ח אברי' וכן למעל' בקדוש' נודע כי יש שם סוד האברים כי גבוה מעל גבוה וגומר והכל הוא בסוד השתלשלות והענין כי שאר המצות הם באברי הגוף אבל התפל' כולא באיברי הנפש ולכן סלקא ובקעא כל רקיעי סנדלפון ואח"כ נכנסת בהיכלות אם היא טובה:

מארי דפתחין וגומר הענין כי יש ב' מינים בכל ממשלת מאלו והם כת א' הפנימיי' שהם לפנים מן ההיכלות ושומרים בתוכה שהוא בתוך רקיעי סנדלפון יש כמה היכלות ושומרי' בתוכם ובכל רקיע יש כמה פתחים ושם שומרים מחוץ הפתחים שלא תכנס הטומאה. וכן כד שלטת לילה וגומר. עכ"ל: