אור החמה על ספר הזהר ב:שצד
Ohr HaChammah on Zohar 2:394 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →מה שמו דא אליהו וגומר הענין כי המלאך אינו עושה ב' שליחיות ולא יפעלו אלא הפעול' הנשפעת להם ואם יפעלו פעולה שניה ישתנה שמם מפני שיצטרכו לחזור לקבל וכפי קבלתם כך פעולת' וכך שמם ולזה אין מלאך א' עושה שתי שליחות. ואין כך אליהו אלא הוא מלאך פועל כל מיני פעולות שבעולם וכל מיני ניסים והטע' שהוא בן אדם כולל כל אבי"ע מה שאין כן במלאך שהוא חלק מעולם היצירה לבד וז"ש מי עלה וגומר דא אליהו וגומר ואינו משתנה שמו בעלותו ולא שם בנו ברדתו ובכל איזה פעולה אליהו שמו מפני שיש בו כח לפעול בשם א' כל הפעולית כנזכר. והיינו אליהו מ"ה דהיינו שם הוי"ה דאלפין כי א"ל היינו א"ל זועם בכל יום שהיא מה' אחרונ' המתייחדת ביה"ו עולה מ"ה הנזכר. דא קב"ה בינה הנק' מ"י. הכא איהו רזא דרתיכא עילאי וגומר היינו סוד חגת"ם הרמוזי' בכתוב בד' יסודות שמים אש רוח מים עפר אפסי ארץ שאינם יסודות ממש אלא דקים דהיינו הרמוזים בד' רוחות מזרח מערב וגומר וז"ש בד' סטרין דאינון יסודי קדמאי וכלהו תליין הם מזדככין עד שנשרשין בבינה:
ם סתומה ד' סטרין שורש לד' יסודות וי' הוא אתר עילא' דקה מן הדק' והכל יחד מ"י כנודע:
ת"ח כד קיימא וגומר קמי קב"ה היא בינה לייחדא רתיכא עלא' הספי' למהוי כלא חד שנתייחדו העליונים עם התחתונים כדמסיק למהוי כלא חד למעלה ולמטה. כדין קלא וגו' היינו שפע ואור המתפשט מהת"ת למטה בכל הנמצאים התחתונים כדי שיוכנו ויתקשטו בקול ההוא היורד אליהם להתייחד ומגיע עד היכל לבנת הספיר כי משם ולמטה אינו נכלל בסוד אח"ד והיינו מ"י בינה עלה שמים וירד היינו הקול היורד למטה לקשר כל הכחות התחתונים להקשר ולהתייחד כנזכ':
וכניש כל אלין קדישין דלתתא היינו אברים ונתחים שיש בכל היכל והיכל שכולם נקשרים תחלה בהיכל ומיד ההיכל הוא מסתלק להיכל שלמעלה ממנו וכך מהיכל להיכל עד שיקשרו כל ההיכלות וכל מחנותיהן וע"י זה נעשה הייחוד. והיינו ויקהל סוד הקול המתפשט משה רזא דשמים שהוא מרכב' לת"ת בסוד הדעת: את כל עדת וגומר היינו תריסר משריין עילאין שהם מיכאל גא"ר שכל א' וא' יש לו ג' פנים והם מחנות וכמה מחנות למחנות: קחו מאתכם תרומה היינו שהם עולם היציר' נושאים כסא בהתקשרם בשורשם קשר העלולים בעלה העלה מתעלת והיינו או' לסלקא עלייכו ולמיטל עלייכו יקרא דכורסיא דהיינו מדת המ' השורה על כסא. לסלקא לעילא שהייחוד יהי' מהמ' אל הת"ת משובח יותר לא ת"ת למטה. אפרישו מנייכו היינו סילוק ראשי המחנות שהם המעלים השכינה והכוונה שיהי' התעוררות יש' שם ע"י התפל' העבודה והיינו אומרו קחו מאתכם יהיה אות' התרומ' והייחוד העול' יהי' לכם חלק בו לסלקא לההיא תרומ' והיינו מדת המ' רזא המתלבשת בכסא לאתחברא באבהן שהיא בין תרין דרועין ימינא ושמאלא ונתן הטעם על קישור העולמות כנזכר ואמר דהא מטרוניתא לא אתחזייא למיתי לבעלה אלא באינון עולימתאן. והטעם שהיא תובעת מזון ושפע להנהגת העולם ואם לא יעלה התעוררות זה לא ישפיעוה כי בערך מציאות עצמה אין חסרון כלל ואין צריך ייחוד שהספי' מיוחדות מצד אציליתם אם צריכות שפע ומזון הוא אל התחתונים ולזה צריכות ייחוד ולזה לא אתחזייא למיתי לבעלה אלא דוקא בשיתוף התעוררות התחתונים שהם אלו הנערות. אמנם השפע אינו אליהם אלא לשכינה כי הם בתולות יקרא מבלתי מקבלות מהת"ת וג"כ ההנהג' אינ' מהם אלא משגחת בהנהגת העולם ואלו הן עולימתא לעשות את המלאכ' וכל עניינם אינו דייתון עמה בהתעוררות הייחוד וגומר עד דמטאת לבעלה אמנם שם הייחוד ביניהם נעלם: כל נדיב לב אלין אינון ארבע משריין הם מחנ' מיכאל מחסד וגבריאל מהגבור' ומחנ' אוריאל מת"ת ומחנה רפאל מהמ' דאיקרון נדיבים על שם האבות ושכינ' עמהם שהיא נדיבה מהם בענין כרוה לשכינ' וגומר. והיל"ל כל נדיב לב יביא המור' על הייחוד הנדרש אמנם או' יביאה כפי שיעור כבודה לא כמו שיזדמן וז"ש לסלקא לה לגבי בעל' ביקרא כמה דאצטריך והיינו שיהיו התחתונים מתקנים כל התיקון הראוי.
את לאסגאה כל אינון משריין עילאין אחרנין יר' שכל המחנות וכל הבחינות צריכות להטפל בה שהם כמה מחנית לאין תכלית ובבואם להקשר ולהכלל יחד יהיו י"ב מחנות ואח"כ יקושרו י"ב אלו בבחינ' ג' והם ד' מחנות שכינ' וז"ש אלין תריסר משריין עילאין דכלילן כולהו כחדא בכללא דארבע וגומר ויש להם עוד בחינה אחרת שהם עצם א' וחיה א' כדפי' לעיל באו' היא החיה אשר ראיתי וגומר והיינו יביאה כנזכר והיינו היכל קדש הקדשים שהם סוד מטטרו"ן רקיע על ראשי החי' הוא הקושר ומייחד ד' מחנות ועושה אותם אחד:
בגין דישתכח ביקרא עילאה הכבוד העליון מן החכמה אינו מושג אל הת"ת אלא ביחודו עמה:
כדין יתיב מלכא עילאה חכמה על כורסייא קדישא בינה דהיינו ייחוד י' בה"א ואתחברו ו' בה"א דהיינו אתתא בבעלה למהוי כולא חד ד' אותיות יהו"ה יחד ומשם השמחה נשפעת לכל התחתונים שהם כסא והיכלות כנזכר שכלם נשתתפו בייחוד בסוד שמע ובשכמל"ו:
ת"ח הכא שארי וגומר מייתי ראיה לנזכר ממה שמנינו ב' הפכים הכא במעשה המשכן שהיא נדבת ישראל בסוד התעוררות תחתון בסוד הנערות שארי לממני זהב שהוא השמאל בקדמיתא וכסף שהוא החסד והימין לבתר להראות על מעלתם וסדרם בגין דהאי חישבנא מתתא לעילא כסדר התעוררות ישראל כנזכר קחו מאתכם.
אבל כד אתי לממני מחושבנא דרתיכא דלעילא שהוא סוד אצילות הנמשך מלמעלה ע"י התעוררות שעלה כבר אמר לי הכסף ולי הזהב שמגביר ימין על השמאל וז"ש שארי לממני מימינא: וכל אינון רתיכין אקרון נדיב לב וגומר ירצ' כל אותן רתיכין שהם ממנין י"ג שבפסוק והבחינה הב' ד' והבחינה הג' א' כדפי' כלם נקראין נדיב לב ובמלת כל יוכללו אותם המתפשטים למטה שהם בחינת רבוי החיילים הנכללים יחד כלם ממטה למענ' ובמלת לב היינו רזא דכתיב טוב לב וגומר יר' המ' נק' טוב לב כשהיא מתייחדת עם היסוד משק' תמיד שאותו נהר אינו פוסק השקאתו ממנו והיא לב מקור החיים לכל האברים וז"ש ודא איהו לבא דכלא והיא נעשית כסא לת"ת עץ החיים כמו שהלב עשוי משכן לחיים. הרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו זלה"ה כתב. ת"ח כד קיימא שעתא וגומר הענין כי אין מתעורר שום דבר אפי' סוד הרמת הכסא למעלה רק בסוד הבינה שבכסא העליון וברעותא דילה קרא שמים שהם ת"ת שבמטטרו"ן ואפיק קלא ואו' אתייחדו רתיכא עילאה שהם ד' אותיות חיות הקדש שהם י"ב מחנות קדישין וד' חיות הקדש כוללין את כלן וכל אלו הם משריין דדכורא דמטטרו"ן ואלו ואלו מתערבין עם עולימתהא דילה תתאין וסלקין לשכינ' לעילא לגבי בעלה ואפשר כי גם לה יש ד' חיות ועליהם אמר הדבר הזה. וטעם שד' חיות הם כוללים כל הי"ב מחנות הוא כי אלו תליין מאבהן והם נאצלות מחגת"י שהם ד' קצוות וד' רוחות העולם כי ת"ת ויסוד הם מעלה ומטה ולכן אלו כוללין את כל הי"ב מחנות. וקאמר יביאה לרמוז דכלהו מתייחדים כחדא. ותריסר משריין קדישין עילאין הוו ר"ל עילאין שבמטטרו"ן וזה תבין כי אלו ז' הנערות הניתנות לה מבית המלך ומהיכלו שהוא עולם מטטרו"ן כי הלא מ' שבאופן מתקשטת ומתעבדת חד נקוד' וחד כרסייא עם עולימתא ואז נחתין חיות עילאין ומרימין עליהון מ' ואז נעשית המ' כסא לבינה באופן שהיא כסא לכסא שגם הבינה נק' כסא האצילות העליון הם ט' ספירות עליונות דאצילות: ואלו הי"ב מחנות הם המנויים בפרשה זהב וכסף עד ולקטרת הסמים וכולהו אלין נכללים ברזא דד' חיות כי כל חיה לוקחת ב' מחנות עמה והם ג' מחנות בכל צד הם י"ב לד' קצוות. ואחר שהמ' נעשית כסא תחת הבינה אז מתייחדת בבעלה ואז לא יכלא לאתאחדא עמיה: והפרש כי באצילות רתיכין דיליה מתחילין כסף ולבתר זהב חסד גבורה אבל ברתיכין דלתתא הוי זהב בקדמיתא: ומלבד י"ב רתיכין אלין יש רתיכין אחרנין תתאין מנייהו ואית לעילא שתין מקורין עילאין דאשקיין לעלמא השפל. נר' שהם ו' קצוות מטטרו"ן העולים ששים או יהיו ו' קצוות שבת"ת אשר במטטרו"ן העולים ששים. והנה ששים אלו שבמטטרו"ן הם אפשר שמשם נאנלים י"ב רתיכין הנזכר כי נודע כי הם כפולים ששה בששה מוצקות בסוד יצוא ושוב הם י"ב אלין אינון תריסר משריין עילאין וגומר. הנה אם תמנה אותם יעלו אל י"ד אמנם למנותם י"ב צריך שנאמר כי עורות אלים מאדמים ועורות תחשים הכל דבר אחד כי הוא מין א' ושניהם נקר' עורות. וכן בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים כי הבשמ' מין א' הם בזה ובזה הם י"ב ותו לא. ועיין מה שכתבנו דף קכ"ט ע"ב. עכ"ל: