אור החמה על ספר הזהר ב:שפה
Ohr HaChammah on Zohar 2:385 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דיוקנא דשור וגומר בתרין משיכין הזהב הגשמי היה דיוקנא דשור אמנם הרוח הפנימי היו תרין משיכין שור וחמור כנזכר. אחיד בסטר קדושה שכן דרך הקליפ' להתמעט לפני הקדושה ולהתבטל מלפניה והיינו עת אשר שלט האדם בליעל איש אין בקדוש לרע לו דאדם בליעל שזה סבת אבודו ובטולו ולכן הקדמת התרופה לגלות הקדושה לפני הקליפ' ובזה לא תתחזק ותתבטל וכן היה בימי נ"נ בענין הצלם שהיה מתחזק בבקעת דורא אם לא שהקדימה הקדוש' ע"י חנניה מיש' ועזריה וקדוש ה' שעשו גרם ביטול הצלם וגילוי הקדוש': ולכטר קדושה עבד וגומר כי ענין הקדושה צריך מעשה הזמנה בפה כענין כסא אליהו כדפי' בזוהר ולהכי עבד ויבן מזבח וקרא ויקרא אהרן וגומר. ועל חובא דא וגומר וא"ת והרי גדולים היו ובחטאם מתו כדכתיב בהדיא בקרא וכדפי' רז"ל: ואפשר שלזה כוון באומרו ת"ח אהרן וגומר כי אהרן תיקן ענין העגל ומה שנתפשט הקליפ' על ידי שבנה המזבח וחזר לאחור הקליפה ובאו בניו והסירו הגדר מלפניו דהיינו שהקריבו אש זרה לפני השכינה ושכינה נסתלק' והעגל דהיינו הקליפה נתפשט' וחזר הדבר אל כמו שהי' קודם תיקון אהרן ואם לא היה חטא אהרן לא היה מספיק ענין זה להגביר הקליפה אם לא שנתפשט' במעשה העגל והיה הגדר לפניו דהיינו המזבח והם הסירו הגדר הזה נמצא שמתו בחטא אביהם באותה הקליפה שיצא' במעש' ההוא ונתפשט' וקודם לא היתה שם מציאותה והיינו כענין או' אוחזים מעש' אבותיה' וגו' וז"ש אתפסו בחובא דא:
א"ל ר' אלעזר וגומר אבל ירבעם וגומר ועגל עבדו ולפי דבריך לא שייך עגל אלא בחצונים ולא יש' קדושי' לא שריא אלא בלבא וגומר ולפי' עם היות שיש' אחוזים בקדושה לא יוכלו להמשיך כח כקדושה שא"א אלא בירושלם וכיון שכן נדבק בחוץ בקליפה והמשיך הקליפה כדמפרש ואזיל מהרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו זלה"ה כתב. בנוי שוו לסטר אחרא לפניו וגומר ק' כי הפסוק אמר והקריב לפני ה' באהרן ואיך כאן דייק ממלת לפני ה' ענין זה אך זה יובן מדף ק"ע ב' על ונכרתה הנפש ההיא מלפני כי פי' לפני הוא בינה עלמא דאתי והנה כשאומר לפני ה' ר"ל על הבינה או על שאר הספירות הקודמות לת"ת או למ' כפי הענין אמנם כאן אמר ויקריבו לפני ה' אש זרה א"כ פירושו הוא כי האש זרה שהיא הקליפה הקריבוה לפני ה' ושווה לקמי קב"ה וסטר קדושה אהדרו לאחור' באופן כי לעולם לפני ה' הוא קודם ה' אמנם כפי הענין כך יהיה כי בכאן שהזכיר אש זרה א"כ האש זרה שמוה לפני ה' אמנם במקום אחר הדובר סתם מיירי בקדושה בספי' הקודמת אל ה' עכ"ל: