אור החמה על ספר הזהר ב:שעח

חוחים מצרים והקליפות. יבשו חוחין ואזדריקו במכות מצרים כאומ' הטרם תדע כי אבדה מצרים אברהם סבא הכוונה על החסד הנאחז בחכמה והיינו או' כהנא רבא דהיינו בחכמה ובבחינה זו החסד ראש לכל האצילות ונודע שהמ' נק' כוס מצד הבינה דהכי סליק כוס כחושבן הכסא בגי' אלהי"ם ונק' ברכה מצד החכמה ולפי' בגין דאיהו ראש כנזכר שע"י נכנסות הספי' לחכמה כוס דברכה דהיינו מ' מן הבחינה הנזכר יהיה נכין בראש הרים שהם ז' ספי' דאינון ז' טורין רברבין כנזכר בתיקונין:

כוס דברכה אצטריך למהוי וגומר כלומר שאר בחינות המ' אפשר להיות תקונם ע"י איזו משאר הספירות אמנם כוס של ברכה אצטריך למהוי מתקנא בימינא והיינו או' נכון יהיה הר בית ה' היינו מלכות בבחינת כוס של ברכה בראש ההרים דהיינו ימינא ודאי כנזכר. אצטריך למהוי זקיף וגומר תימה דהא זרת ג' טפחין אינון ובגמ' דילן קאמר ומגביהו מן הקרקע טפח והכי איתא ברעיא מהימנא ובכמה דוכתי ואפשר לומר שהכוס עצמו הוא טפח והשולחן עוביו טפח ובין כוס לשולחן טפח נמצא הכל ג' טפחי' דהיינו זרת: בינה ובין בתולות. הענין כי בהיות המ' מסתלקת ממרכבותיה הם ז' היכלות נקבות והם גבעות והם בתולות ובהיותה מסתלקת עד החסד כנזכר נמצאת אז נשא מגבעות ה' ספי' ה' אצבעות שהם חג"ת נה"י ולמטה הם בתולות אחריה רעיתיה שהם השולחן הערוך בפני כל בריה שמשם לחם המלך הכל אוכלים והכוס בעצמו הוא טפח שה"א המ' טפח ודאי. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. ואי יסתים קצא בישא וגומר סוד הקץ הוא ענין דרגין דסטרא אחרא עד דישתלמו כולהו דרגין דיליה למשלט אבל אי תייבין בתשוב' ודאי אתי משיחא. בראש חסד ההרים גת"ת בסוד אשת חיל עטרת בעלה. בתולות אחריה רעותיה וגומר נר' שהם היכלות דבריאה שהיא משפעת להם, עכ"ל: