אור החמה על ספר הזהר ב:שסח

שופרא אחרא עילאה בינה ואפיק קלא ת"ת שהוא כולל מים ואש ורוח על ידי החכמה שהוא התוקע ואערעו קלא בקלא למטה בספירות: היך יכיל וגו' כלו' כי זו סגולת התחתונים שהם מהפכין המדות העליונות מדין לרחמים ומה גם הבינה שהוא גבוה מעל גבוה עלמא תתאה היא המ'. קיימא לקבלא תדיר לעולם היא בית קבול אל הספי' העליונות והוא איקרי אבן טבא כלו' האבן הטובה הבהיר הזה שהיא מוכנת לקבל כל איזה אד וגוון שיהיה בעולם. ועלמא עילאה בינה שהיא הגוזרת על החמה שיאיר בלבנה שהיא אבן טובה. לא יהיב לה ע"י החמה אלא כגוונא דאיהי קיימא כלו' כפי מה שהתחתונים תקנוה וקשטוה במעשיהם אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא דהיינו שהתחתונים הרבו תשובה ומעשים טובים וקשטוה וקשרו העולמות בעבודתם ובמעשה המצות. כדין הכי נהרין ליה מלעילא כוונת המייחדי' וקשוטם וכוונתם בתפלתם לייחדה לקשרה במדות כך מיד הבינה ממש היא מייחדת באותם הספירות ובאותם הבחינות ממש שקשטו התחתונים.

ואי איהו קיימא בעציבו שלא די שלא קשטוה כלל אלא אדרבא סגלו בה עבירות ופגם ח"ו בענין שהיא עצובה ברעת בניה יהבין לה בקבליה דין לייסרם ולהוכיחם א"כ עתה הכל תלוי בתחתונים להאיר במ': עבדו את ה' בשמחה יר' העבודה ידוע שהיא מעוררת מלמעלה אמנם בהיות האדם מוסיף בה שמחה השכינה היא שמחה ומקדמת עליו וכמו שאנו דנים מהמלכות לאדם כך אנו דנים מהמ' לבינה וז"ש כגוונא דאיהו אתערת הכי אמשיך מלעילא והמלכות אינה יכולה לעורר למעלה אלא מה שיש' מסגלים בה:

מקדמי יש' עם היות שמלמעלה אין הבינה משפעת בה עד יום הכפורים שהיא בינה כדמסיק עכ"ז ישראל מקדימין לה קשוטים אלו מיום ראש השנה בשופר נוסף על שהוא מערבב השטן מיד כנז' אמנם הארתה מלמעלה אינה משמשת עד יום הכפורים והיינו יש' מקדמי ואתערי בשופר קלא דאיהו רזא דרחמי יר' סוד הקול הזה הוא הרחמים כדמפרש ואזיל:

ובטש בהאי אבן טבא שהיא מ' ומצד התחתונים אצטבע מפני שהיא אבן טבא מוכנת לקבל מצד מטה מה שיסגלו בה יש' וישר' מסגלין בה סוד הכוונה הזו במצוה זו ומקשטין בה בקשוט קול מג' גוונין שהם חג"ת ומאירה מצד התחתונים בחוור וסומק וירוק שהם אש ומים ורוח וכדין כמה דאתחזיאת בסוד מיין נוקבין הכי משיך מלעילא מיין דכורין.

וכדין אתערבב הערבוב הראשון לא הועיל אלא להעבירו משם כנז' כדי שיעבור הקול אמנם הוא עומד שם כדי להשטין עד אשר יראה ביום הכפורים תיקון השכינה מתיאש מהשטנתו וז"ש וכדין אתערבב סטרא אחרא וגו': אסתכל וחמי בנהירו דאנפין והדינים שבהם היה מתחזק נתבטלו והעולמות העליונים רחמים ברחמים ואתחלש תוקפיה מהדין שהיה יונק כדמסיק וז"ש אימתי קיימא וגו' שאל"כ שעיר למה כבר נתערבב השטן בר"ה אלא ודאי כדאמרן לא נשלם התיקון עד יום הכפורים כנז': להאי מדברא תקיפא וגו' לאו דוקא אל המדבר ממש אלא אל חלק המדבר מקום חרב ידוע קרוב לירושלם כנז' פ' תרומה:

ת"ח ההוא שעיר דמשדרין וגו' לאתעסקא בהדיה כלו' איהו אינו תקרובת לע"ז שאנו רוצים להיות נשפעים ממנו אלא שיהי' מתעסק בחלקו ויניח מקום הקדש פנוי ולא יהיה מערבב והענין כי כמו שאנו משלחים לו כאן שעיר בעונות מטולא על חד תרין כך אני גורמין מלמעלה שתשפיע הבינה כל פגם וכל קליפה אלין והיינו ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה ובהיות אותו חלק גבוה נשפע עליו הוא נוטל את שלו והולך ומחלק טרף ביתו ומתעסק בזה והיינו לאתעסקא דקאמר.

למלכא דהוה ארגיז היינו סוד כעס הדין בר"ה על ישראל שסגלו עונות כל השנה כולה. קרא לסנטרא היינו ויבא גם השטן בתוכם הוא העושה דין בעולם הגשמי. עאל בבי מלכא שעולה מחוץ להיכלות עד כנגד הכחות המתפשטין מהיכל זכות ואכיל תמן שבהכרח יונק מלמעלה. אתפייס בהדיה עם אביו והיינו תשובת יש' אחר יום הדין כל י' ימי תשובה. ליה ולבריה הייחוד הנעשה בשותפות יש' כאו' ישראל אשר בך אתפאר. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. וע"ד קיימא ירושלם באמצעיתא דכל ישובא וגו' מכאן תבין כי יש מפרשים תוכניים א"ה האומרי' כי העולם נחלק לקו"ף מדרגות מדרום עד צפון ויש כמה מדרגות מצד צפון שאין בו ישוב מפני הקור וכן בדרום מפני החום אמנם המדרגות שבדרום החרבים הם כפלים מן אותם שבצפון נמצא כי ירושלם אינה באמצע העולם רק באמצע הישוב ודוק. כגוונא דתלת נקודין דאורייתא וגו' נ"ל שהם טעמי ונקודי ואתוון. ודע כי סוד אלו הנקודים הנז' הוא כי עצמות ותוכיות כח הקדושה שהיא המ' אתפרשת לג' נקודין כי כבר אמרנו כי העשר שבמ' הם המתחלקות בכסא ומלאך ואופן והנה ג' נקודותיה העיקרים הם חדא בכסא כי שם קיימא בינה במ' וחדא באופן כי שם קיימא נקודה במ' שבמ' וחדא נקודה מיניה קיימא לתתא ואתחלקת לתרין חדא בירושלם וחדא בג"ע הארץ נמצא כי כח מששיי בא מן השכינה ועומדת למטה ובזה תבין מ"ש בזוהר שיר השירים על והנה אופן א' בארץ כי ממש בעולם השפל קיימא חד אפן במ' וכלהו שאלי עליה אן הוא האופן ואתיבו לה בארץ קיימא וגו'. גם ידעת איך ג' נקודין בעלמא חד בג"ע הארץ דהוא אמצעית כל העולם כולו מרכז כל העולם ואח"כ נחלק כל העולם לשני חלקים ישובא ומדברא ובחלק הישוב יש נקודה אמצעיתא דכל ישובא והיא ירושלם ובחלק המדבר יש נקודה אמצעיתא דכל המדבר והיא בשעיר ארץ אדום. עכ"ל: