אור החמה על ספר הזהר ב:שס
Ohr HaChammah on Zohar 2:360 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →ואח"כ ה"א זאת נעשית כמו נקוד' והוציא' ממנ' ה' סמכין אחרים ונעשית ה' אחרת מכח הארת זאת ה' ראשונה וזאת הה"א ראשונה נעשית נקודה ונכנס' תוך הה"א השני' שהוציא' שהם ה' סמכין ונגנזה בתוכ' ומהארתם הגדול' יצתה ה"א כזה #ה וזאת הה"א היא הבינ' אמנם ה' ראשונ' נעשית נקוד' והיא היכלא דחכמ' וההפרש שבין ה' ראשונ' לשניה הוא א"ו בגין דהאי נקודה עילאה איהי על תרין גוונין חד בלחודא וחד בטמירו והכוונה כי כשהחכמה בלחוד ה"א לעילא אז היא ה"א ראשונ' לעילא כדמות היכל ונקודה באמצע וכאשר רוצה להתחבר בבינה אז הנקודה שבתוכה אינה נראית כי נשארת למעל' אבל הה"א היכל דיליה יורדה למט' וקיימא על ה' סמכין שהיא הבינה הנק' ה"א ונעשים אלו הה"א סמכין כמו ה"א והה"א הראשונ' נעשית נקוד' בתוך הה"א והיינו וחד בטמירו ועולים לחשבון עשרה כי הם ה' סמכין העליונים הנעשים נקודה בתוך הה"א שהם ה' קיימין התחתונים א"כ הם עשר' בעת התלבשות ה"א בתוך ה"א שניה כנז' אמנם כד אתפרשת ומסתלקת למעלה אז אותה הה"א ראשונ' אינה עומדת כי אם ברזא דה' סמכין דיליה והם ו' וה"א שניה עומדת על ה' קיימין דיליה והם ו' עם ו' הראשונים הרי י"ב היכלות לנקודה סתומה מ"ם סתומה הרי י"ג סוד י"ג מכילין דרחמי אבל אלו הי"ב הלא הם מתחלקים לע"ב בסוד שית זמנין והם ו' קצוות הת"ת הנק' סדר זמנין וז"ש שית זמני והענין כי גם הכא שית לבד הם כי הלא הה' סמכין עילאין עם הה"א הנבנית מהם הם עצמם כהה' קיימין תתאין והה"א דקיימא עלייהו א"כ ששה בששה מוצקות הם ודאי ובכל א' מאלו השש' יש כח כל הי"ב הם ע"ב אתוון: והנה על האמת כי ע"ב אתוון הם אבל נתחלקו עתה והמ"ב אתוון נשארו כחן למעל' והוא סוד שם מ"ב והל"ב אתוון אחרות נעשות שבילין לירד ולהשפיע למט' בת"ת שכל השפע יורד על ידם ואעפ"י שאינם אלא מ' אבל יש ב' אזנים ימינא ושמאלא ועמהם הם מ"ב והם אותיות גדולות וזהו סוד ע' משמע וד' דאחד גדולות וענין ב' אזנים אלו הם הב' ההי"ן מלבד ו' קצוות שיש בכל א' הנה הנקוד' הסובלת כולם נק' אזן ה' ראשונ' מן החכמ' כנזכר אזן ימין ה' שניה מן הבינ' אזן שמאל וכבר ידעת כי אלו המ"ב הם בחכמה ולכן הם אותיו' גדולות שנבנו בספי' הבינה ע"י אלו המ"ב והם נק' מחשב' ולא דבור ולכן יש כנגדם שמות שאינם פועלים בשימושם אלא במחשב' ויש שמות אחרים שנבנו מן האותיות קטנות שבז"א ת"ת הנק' קול לכן צריכים להזכירם בפה וע"כ הם צריכים אל המחשב' שהם נשפעים מלמעלה וכל זה הוא בקדוש' אבל יש שמהן אחרנין שהם למט' שהם הכשפים שצריכים מעש' לסייעם מצד עולם השפל: והנה אלו הכ"ב אותיות כולם הם למעלה כחות קדושות ונאחזים בקדוש' אמנם יש ב' אתוון והם ק"ר גם שהם קדושים עצומים הם ממונים על סטרא אחרא כי הם יורו על חסרון הלבנה ופגימת' כי אות רי"ש מלשון ריש ועושר וגומר מורה עניות וכן אות הקוף צורתה כעין ריש גם אותו הצנור תלוי למטה עד עמקי גיהנם להשפיע בו והנה סטרא אחרא מתתקף בהני תרי אתוון וסמכין להו באות השי"ן שהיא אות קדושה ועליו נבנה השקר ולפי שאמרני כי הל"ב אתפרשו לברוא התחתונים הנה למעל' נשארו המ"ב לברוא עה"ב שהיא הבינה:
והנה זאת הה"א היכל לט' נקודות עליונות דחכמה אשר נעשו נקודה חדא סתימא' תוך זאת הה"א והיא כוללת כל הט' נקודים ונשפעת מהם וידעת כי כל נקודה שבעולם הוא עשרה נמצא ט' נקודין עולין תשעים וזאת הה"א היכל להם נקראת בת תשעים כי מקבלת מהם כי הבינה נק' שרה ואז תלד כי אברהם טפל לשרה ועם כללות ב' אזנים ב' ההין שהם מציאות' הם צ"ב ואז יצא יסוד שהוא נקרא כ"ל שכולל את הכל ה' סמכין סוד נ' שערי בינ' והוא שמיני כי הוא כולל מהחכמ' עד היסוד בסוד שם יהו"ד אדנ"י יו"ד חכמ' בראש יו"ד יסוד בסוף נמצא נק' יסוד שמנ' ועם הצ"ב הנזכר הם מאה ואלו הם ק' ברכאן דאתברכ' כ"י שהיא מ' שבבינ' מנייהו:
והנה כל הק' דרגין הנזכ' כולם נכללים באות ה"א של שם בן ד' כנזכר נמצא כי סוד ק' דרגין הנזכרים נקראים ה' באופן זה כי הלא ידעת שיש ה' סמכין עילאין וה' סמכין תתאין וכל א' כלול מעשר הרי ק' וזהו סוד צורת הה"א שהיא כעין ב' נונין נון פשוט' ונון כפופה מהופכת להשפיע בתחתונים כזה #ר"ן וב' נונין הם ק' והם ב' מיני סמכין ה' סמכין ראשונים שהם עולים חמשים זכרים סוד נון פשוטה וה' תחתונים שהם עולים נ' נקיבות סוד נון כפופה ובאה הכפופה קודם הפשוט' כי האותיות ירדו לנו בסוד תשר"ק בהיפוך. והנה אחר שעלה הה"א לחשבון ק' אז נתפרשו יותר ט' נקודין עילאין נעשו וא"ו במילוא' שיש בה ג' מציאיות ג' אותיות כל אחת כלול מג' קצוות הם ט' נקודין: (אמר המחבר ע"כ לקטתי בקצור מופלג מהרח"ו זלה"ה ולא מצאתי התשלום):
עוד כתב על או' ועל דא בתהלה לדוד כתיב ו' בכל את ו' וגו' מכאן נראה שיש שבוש בגרסתינו וכן צ"ל רצון יראיו יעשה את שועתם ישמע: ואו' וסמכין לון בסמיכי וגומר פי' כי אעפ"י שנק' שקר בחיבור אות שי"ן עמהם עכ"ז אלין אשתמודעין לגבייהו יתיר שהם ק"ר אבל אות שי"ן אינה משלהם רק דאינון נטלין לה עמהון דוגמת הדובר שקרים שבונה אותו על יסוד אמת כדי שיאמנו דבריו. הרח"ו זלה"ה: והרמ"ק זלה"ה כתב. תימה דהא כתיב רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע הרי וא"ו. עכ"ל: