אור החמה על ספר הזהר ב:שמו

ובג"כ אינון דאקרון רוח לא יכלי לאעלא וגומר מפני פחדם שלא יתדבקו בהם וינקו ולא יוכלו להדביק בשורשם מפני החברה הרעה ולזה עושים התקנה הנז':

תלת אשמורות אינון בליליא וגומר הענין שבלילה שהיא המ' שיונקת מהגבור' יש בה ג' משמרות יר' ג' בחינות שלה ראשון היא יונקת מהגבורה שבגבורה משמרה ב' ת"ת שבגבורה שיש בו ב' בחינות חצי משמרה מצד הגבורה והיינו עד חצי הלילה כולו דין וחצי משמרה מצד החסד ולכך אז בחצי הלילה תחלת התעוררת כנודע ומשמרה ג' חסד שבגבורה וג' משמרות מלאכים נמצאות מג' מדות הללו וע"ד נותן זמירות אשרי המשתתף באשמורות אלו ונותן זמירות בחברת המ' הנק' לילה כנזכר והיינו נ"ר רבן דכלהו:

מעילא ומתתא מת"ת ומ' אתכליל נר נש שהנשמה שלו מייחוד ו' ה' והיינו נמי ענין הגוף מורכב מזכר ונקבה אב ואם והיינו או' אלו"ה א"ל ו"ה ת"ת ומ' עושי נפשי וגופי כנז' ועל רזא דא אתתקן בר נש וגומר יר' יש באדם דברים ועניינים רומזי' לת"ת ולמ' כאומרם ז"ל ג' שותפין באדם וגומר דכליל ברזא דא ברוח ובעובדא דא בגוף. נעשה אדם נדרש בסוד הנשמה ובסוד הגוף:

בראשיתא דליליא וגומר מתערי בעלמא ואם זה אמת שיתפשטו יהיה מכח הגבורה וז"ש איך איהו יכיל למהוי דאי הכי הא תנינן דמסטרא דצפון וגומר אמנם ואתמר הפך הנזכר דכד אתער רוח צפון וגומר אדרבא בו הם מתכנשין מעלמא וגו' ומכח ג' שמועות אלו צריך לומר שהתפשטותם בתחלת הלילה אמנם יהיה ע"י הדרום בחסד דקא שלטא רוח דרום ומצד' מתפשטין שהחסד זורקן למטה ודוחן מן הקדש כדי שישוררו המשמרות אלמלא וגומר הוה מטשטש עלמא שידבקו בקדש וינקו כפי רצונ' ויחריבו העולם מפני שצד מערב מ' מצד דיניה מעוררם וז"ש אבל כד אתער ההוא סטרא וגומר ולזה יגבר החסד בתחלת הליל' לתיקון כנזכר אמנם אין המ' יונקת מן החסד אלא מן הדין והראיה שאז היא מעוררת החצונים כנזכר:

גנתא דעדן מ' קב"ה ת"ת צדיקייא בחינות נשמות מהיסוד צדיק דהא לית רחימו אלא מסטרא דשמאלא כאומ' שמאלו תחת לראשי ראשונה ואח"כ בבקר וימינו תחבקני וכאשר רואה המ' התעוררות הת"ת אליה להזדווג עמה בבחי' השמאל לית ליה דורונה להעשו' מ"ן נחת רוח אל הת"ת כאינון רוחין דצדיקיי' עצם הנשמ' יותר ממ"ן הנעשה מתור' ומצות שהכל בכלל נשמת הצדיק וז"ש חמי לון בענמם מתעטרן בכמה טבין וגומר ולהיותם כוללים הרבה היא טובה מכל קרבנין וגומר שהם גשמיים ואלו רוחניים. כדין נהירו שם יהו"ד אתנהיר ומתלבש ומתייחד ומשתלב בשם אדנ"י: וכל אילנין דג"ע שהם כחות חיים נצחיים בהארת אור הת"ת בהם אמרין שירתא וצדיקייא שנעשו מ"ן לעורר הייחוד כנז' הם מתעטרין וגומר והם יונקים מסוד נהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהם מרכב' אל היסוד:

כד אתער בר נש למטה הוא מעלה מעשיו ותורתו שם בג"ע עם הצדיקי' ומעורר הזווג ונתן לו ג"כ חלקו ואתעטר בחד שמא וגומר והיינו אהי"ה בינה והוי"ה ת"ת ואדנ"י מ' במילואם נקשרים יחד משולבות הם ל"ב אותיות והוא מתעטר בג' אלו יחד ואיהו עם היותו למטה גו רזין דצדיקייא למעלה בסוד דיוקנו העומד שם והוא פועל מעולם זה שם בעולם הבא:

פתח ר' אלעזר וגומר דהא איהו שבחא דסלקא וגומר הענין כי עשרה מיני תילים הם וא' מהם הללו יה והוא משובח מכולן מפני שכולל בכלל השבח שם הקדוש וז"ש דכליל שם ושבחא כחד כי הוא נכלל משם קדוש וז"ש ואיהו כלולא דשמא עילאה והיינו ו' סוד שם יהו"ד ואח"כ קדישא חכמה ודאי והיינו י"ה והיינו הל"ל וי"ה. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. כמה דאיהו גופא מתרין סטרין וגומר הענין כמ"ש לעיל כי שם אלו"ה הוא דכר ונוקבא בסוף דף קע"ב ואמר כי הגוף והרוח שניהם הם מדכר ונוקבא וענין הרוח היותו מדכר ונוקבא הוא מובן מסבא בפ' משפטים דף צ"ט ע"ב איך כל נשמתין הם דכר ונוקבא נשמה ורוח:

אי הכי הא מסטרא דדרום דאיהו ימינא וגומר זה יובן ממ"ש רש"י ז"ל בברכות על ד' רואות הנושבות בכל יום ואמר כי רוח מזרחית היא בתחלת היום עד חצות ורוח דרומית מחצות היום עד תחלת הלילה ורוח מערבית מתחלת הלילה עד חצות ורוח צפונית מחצות עד תחלת היום הנה מערב בתחלת הלילה וכאן תבין תירוץ קושיא חזקה והוא כי בחצי לילה הראשונה רוח מערב היא השכינה שלטא בעלמא ולכן אתערו כל הנהו רוחין בישין ואלמלא סטרא דדרום דאחיד בה מטרטשי כל עלמא. ובחצי הלילה אתער רוח צפון בכח ההוא סטר' דדרום ומפזר לכל אינון רוחין בישין כי כשהשמאל מתאחזת בימין לית שליטא לסטרא אחרא כלל. עכ"צ:

גליון דכליל שם ושבחא כחד וגומר פי' הללו יה הל"ל עול' ס"ה בגי' אדנ"י ו' ת"ת ו' קצוות י"ה חכמה ובינה קוצו של יו"ד כתר הרי כללא דשמא קדישא והוא ג"כ שבחא. עכל"ה.