אור החמה על ספר הזהר ב:שלא

כל מאן דישתדל באורייתא לא עסק תור' ותלמוד' אלא עסק המצות וז"ש באינון פקודין דאורייתא שכוונתו לשם תורה וקיום מצותיה מאיר המצות ומדליקן מן התור' ולזה לא אמר כל מאן דאשתדל בפקודין דאורייתא. אתסדר קמיה. הורה ששכרו אתו ופעולתו לפניו ותורה אור מאן דיתעסק באורייתא זכי וגומר היינו שמצות הם במ' ותורה תופס בת"ת והיינו ההוא נהורא דאתדליק מינה שרגא והכוונ' שצריך שיחזיק בזו ובזו וז"ש זכאה איהו מאן דיתעסק בהו בשניהם יחד בנהורא ובשרגא שאז משלים עצמו בסוד זכר ונקבה שלם ודאי והענין שיש ג' חלוקות זו על זו ראשונה כי נר מצוה ופי' ר' אבא מאן דיתעסק באוריי' באינון פקודין וגומר כנזכר. ועדיפא מיניה מאן דיתעסק באוריי' זכה וגומר שזה נקבה וזה זכר כנזכר ועדיפא מכלהו מי שאינו צריך לזולתו כי אלו שמא יתגלגלו להשלים חלק מה שחסרים בפעם ראשונה וז"ש כולא אצטריך דא לדא העוש' יתגלגל ללמוד והלומד יתגלגל לעשות ויצטרכו זה לזה אמנם העושה והלומד יחד שלם וכל זה היא חלק עשה טוב וחלק סור מרע אמר ודרך חיים תוכחת מוסר והוא צדה לדרך ושמיר' כדי ללכת שם בשלום וז"ש אורח חיים שיהיה לפעול דרך סלולה לאעלא ביה לעלמא דאתי ואח"כ יהנה שם מהמצוה והתור' אינון תוכחות מוסר שהאדם מוכיח את עצמו ומייסר עצמו להבדל מכל טומאה ולהתנהג בטוב אלו הם המגינים להגן עליו אמנם שחטא תקנתו כפי' זה באו' תו ודרך חיים תוכחת מוסר דקב"ה אייתי עליה דבר נש מפני שיסורין ממרקין ובא הכתוב להזהיר האדם שיקבלם בשמחה וזה שאמר זכאה איהו וגומר:

ד"א כי נר מצוה תקונא דשרגא וגומר יר' כי נר מצוה דע שמצוה עליך לתקן הנר הזה שהיא המ' שהיא נקראת נ"ר כמו שהנר צריך תיקון גדול ליפותה בסור מרע להבדיל' מכל טנוף ואח"כ לתת בה פתילה הם מעשה המצות הגשמיות ואח"כ לתת בה שמן שהם עסק התור' שמן תורק שמך ואחר כל זה התיקון למטה מושך עליה הת"ת כדמסיק וז"ש תקונא דאורייתא שבע"פ שהיא כלולה סור מרע ועשה טוב ועסק התורה שכל זה הוא בתורה שבע"פ ואין ייחוד מלמעלה אם יחשר לה התיקון ברגע שלעולם לא יבטל האדם מתיקון. ואיהו לא נהרא בכל התקונים אלו אלא מגו אורייתא דבכתב שהוא הת"ת אור לאנהרא שמיד הוא קופץ אחר התיקון: נ"ר דשבת היא מדת המ' והאש' מרכב' אל השכינה והם מתקנות הנר הזה במה שתם עושות כל השבוע במה שמצפות לבעליהן עד ליל שבת לבד זה מעשה המעט מועיל לתיקון הנר ולהאיר' בתורת בעליהן שהם עוסקים כל הימים.

שפיר כלומר לא יחלוק על דברי שלא נכחיש היותו ממשפחת אברהם אם יהיה כהן ממשפחת אהרן אבל כשנדקדק אליהו כהנא הוה ולמה נייחס לו משפחת אברהם כיון שהוא מיוחד כהן והעד בוזי וגומר.

עילאה על כולא שהמשפחה החשובה שבעולם ישראל והכהני' משפחה רמה על כלא. דמבזה גרמיה לא עניו בלבד שזה אינה מדה אלא מבזה גרמיה יותר מדאי עד שלא היה מחשיב עצמו לכלום. מהרמ"ק זלה"ה:

גליון ואצטריך למלעי באורייתא לאנהרא שרגא. רמז לזה בכל מצוה ומצוה צריך לומר פסוק שלה. עכל"ה. ועי' בספר אור הגנוז בס"ד: