אור החמה על ספר הזהר ב:שכז

וכי שלמה מלכא וגו' לאו הכי שהרי כל ספר תילים דוד תקנו אלא שיש לנו לו' שפי' לשלמה יר' על שלמה כשנאמר לו ששלמה יבנה הבית והתחיל לסדר צורתו התחיל לסדר השיר הזה בעת צוואתו לשלמה כדי להודיעו שהכל תלוי בעבודה וגו' וז"ש ולבתר אחזי וגו':

לשלמה מלכא וגומר תושבחתא דסלקא מפני שיש י' מיני תילים עשר מעלות וזה שיר סלקא על כולהו מעלות השיר מפני שהוא למלכא דשלמא דיליה היינו ת"ת שהשלום יסוד שלו כנודע: כל אינון עמודין שבעה הענין דרך כלל שהמ' נקראת בית לת"ת ועליה ז' ספירות מחסד עד היסוד והם הבונים אותה להיות בית לת"ת וסוד הבנין הוא ע"י הדעת שהוא סוד הת"ת והיינו או' אם ה' ת"ת בסוד הדעת לא יתהלך בקרב הבנים שוא עמלו בוניו בו כיון שאין הייחוד נמצא שם הכל אינו מועיל ויהיו נאחזים שם החצונים והקליפות הנקר' שוא שאינם בונים כלל אלא דוקא בשתוף הת"ת. גם יש למלכות בחינת עיר ושומר והיא בחינת המ' שהיא כוללת כל הישוב הקדוש כולו ונק' עיר שבה ישוב כל הנמצאים ממנה ולמטה והיא צריכה שמירה מפני שהיא קרובה לחצונים והשומר אותה והוא לה מחיצה וגדר שלא יכנסו האויבים לה הוא צדיק יסוד עולם ופירשו העולם עומד על עמוד א' ירצה שהוא קיום העולם התחתון היא המ' עיר כנז' ועל זה אמר אם ה' ת"ת בעלה דמטרוניתא לא ישמור עיר שוא שקד שומר מפני שעיקר השפע משם ומיד ונהר יחרב וגו' ומיד שהוא קופץ שם ומשחית ומכלה כנודע.

משכנא דעבד משה אינו לא בית ולא עיר כי היה במדבר ולא היה בית אלא אהל ולכך לא היה קדושתו בסוד המ' אלא בסוד מטטרו"ן ולכך שמירתו הוא על ידי נער איש מרכבה לנער:

לבתר עם היזת שנכנסו לעיר לא מפני זה עלה ולא הוה נטיר משכן שילה ונוב וגבעון אלא בנין נער דכתיב והנער שמואל משרת ומהשירות יכול בן לוי לעשות במשכן אלא שמירה דהוה תמן נטיר.

אבל בית המקדש הוא למעלה במ' בית נטירו דיליה שהוא סוד ההשגחה היורדת מלמעלה ושכינה הדרה בו אלא קב"ה דכתיב אם ה' לא יבנה בית וגו' נמצא המקדש תלוי כשהוא בבית ועיר שמירתו ע"י הקב"ה וכשהוא במלון מאהל אל אהל שמירתו למטה נער כדמסיק וכנז' אבל אתון קדישי עליונין נאחזים למעלה ממטטרון לזה אפי' שאתם חוץ במדבר שאין עיר ואין בית לא נטירו דילכון אלא קב"ה בלחודוי אורו מתפשט עליכם דכתיב ישמור צאתך ובואך עם היות שאתה מתהלך בחוץ במדבר מעתה ועד עולם לא יחזור הדבר אל נער כבר השמירה מלמעלה וז"ש דהא כל זמנא דצדיקייא אזלי באורחא וגו', כי מלאכיו כדמסיק אשגבהו וגו':

ואת המשכן וגו' ואינון עמא דסלקי וגו' מפני שהם תלויים במדות העליונות והמדות גורמין להם לפרות ולרבות כי כפי מה שהם מתרבין ועולים הם מסתלקין במדרגות העליונות ממציאו' אל מציאות עד שעלו לס' רבוא. סוד ו' קצוות כלולות מעשר ועשר מעשר עד שעולים לששים רבוא כדפי' כי עם קדוש אתה שאינו כאומות שהם בחוץ אלא קדוש לה' אלדי"ך עולה במדרגות העליונות כנז' והמדות גורמין להם לפרות ולרבות: וכד אינון סגיאין כך הם עולין בנשמתם כנזכר ובראותם סוד דבקותם ומעלתן משבחן שמיה וגו'. בגין עמא קדישא מצד אחיזתם בקדושות העליונות שזה גורם להם מעלות החכמות ולזה כתיב רק עם חכם ונבון מחכמה ובינה הגוי הגדול שמחמת רבויים וגדולתם נאחזו במדות העליונות ומתחתונים שאומרים כן נלמוד לעליונים שהם מפרים יותר הם משבחים יותר.

אבל מעמא חד יתיר סגיאין וגו' והיינו כדמסיק אח"כ דהיינו עם בכור ומיוחס מניה וביה בלי עירוב אמנם שאר אומות כשבא שר שלהם לשרות עליהם על בכוריהם שבהם ולא ימצא אליו כסא לשרות בהם מפני שהם מעורבים אמנם ישר' כסא נכון כולם ברורים מעולם לא נתערבו בשום אומה אחרת אלא מיוחסים כסא טהרה וכולם נותנין שבח לחלקו של הקב"ה ברוב עם בכור הדרת מלך הקב"ה. תו בזמנא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. מאן שומר דא איהו דנטיר משכנא וגו'. פי' כי סוד המשכן כבר ביארתי לך כמה פעמים כי הרמז בו אל י"ס דיצירה שהם בסוד נער מטטרו"ן וכן עולם העשיה עד תכלית עולם השפל בסוד יריעות עזים וגו' ולהיותם בח"ל במדבר ובמקום הקליפות לא נגלה אור הבריאה שהוא סוד הארון אמנם היה נעלם בתוך היצירה בהיכל שביעי אשר הוא סוד תפלתינו עתה בימי החול ואין להאריך עתה בזה ולכן ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל כי הוא שומר המשכן. אך בית ראשון דשלמ' הוא סוד הבריאה ולכן אין השומר אותו המטטרו"ן אלא הקב"ה בעצמו וזהו אם ה' לא ישמור עיר וגו' והטעם כי השכינה היא שומר את הבריאה ומתקן אותו וכן מטטרו"ן הוא שומר היצירה ומתקן אותו כי הוא רקיע שע"ג החיות שביצירה. עכ"ל: