אור החמה על ספר הזהר ב:שכו

פקודא דמאריה איהו עביד יר' עם היותו שלא יועיל א"א לו לעזוב פתוייו שהוא מצות המלך וז"ש פקודא דמאריה איהו עביד. ותו שדרך טבע בריאתו להתחזק שכיון שעבר פעם ראשונה שנית אינו כ"כ שהרי יצה"ר חזק יותר כמה דאתגבר סטרא דחיין וגו' יר' כמו שבמעשה המצות נעשה סוד התעוררות לזווג העליון כנודע ומביאה שפע ואור אל התחתונים ואל העושה המצוה כדי שיתגבר למצוה יותר גדולה בשכר מצוה מצוה. כך ע"י החטא ופגם החוטא נעשה למעלה זיווג אדם בליעל איש און כדי להתחזק ולהסתלק למעלה וזהו סוד טפלנו שקר ומרמה הזכר נק' שקר והנקב' מרמה והייחוד נק' טפלות וחבור על ידי מעשינו הרעים ומעורר דין החזק ומשפיעין לו וז"ש הכי האי מקטרגא אתתקף ואתגבר לקביל שמריו והוא מתחזק או לינקם ממנו או להחטיאו:

ר' יוסי ור' יהודה וגו' צדיקייא או זכאין דדרא ירצה אם הם צדיקים גמורים בכולם שכינה נמצאת ואם אינם צדיקים גמורים והם זכאין דדרא דיפתח בדורו כשמואל בדורו וכיון ששכינה אין לה זולתם מתדבקת בהם כפי הדור. אסתתרת בגוייהו ירצה השכינה שורה בתחתונים ומשכנה בזכאי הדור ע"י נשמתם והיא נסתר' בהם והפנים הנגלים הם פני הצדיקים ונסתר שם שכינה ולכך כשאדם פוגע בהם רואה השכינה נעלמת ומתלבשת בסוד הנשמה והצדיקים מגלים אותה כי כל ענין רוחני צריך מרכב' נגלית:

סתימין ואתגליין כדרך שפי' בקדש כשהאדם רואה אדם א' סתם רואה אותו בפנים נגלים המתגשמים ומזלא חזי בתוך אותם הפנים הנגלים פנים נסתרים שמהם מתיירא ולבו מיד אומר לו תוך הפנים הנגלים יש פנים נסתרים אין זה אלא לבוש והתגשמות לפנים וע"ד זה ממש לצדיקים מפני רוחניות קדוש המתלבש בהם:

אסתכל בההוא דיוקנא הנגלית הנראית בדיוקנא דעשו לז"א אין ספק שיש לו פנים נעלמים ואחר שנתלבש בצורת עשו הוא שרו של עשו:

ואתערו חברייא וגו' ויש לדקדק שא"א כדבריהם כדמסיק ששולטנותהון בלילייא וא"כ אין זמן זמרם בשחר אלא עלה השחר והוא מוכרח להתאסף אל נוקבא דתהומא רבא: עד דעאל ליליא הבאה והקדושה היא מסתלקת ופתח היכל לבנת הספיר ננעלת ואשתרו כלבי מפתחא דנוקבא דתהומא רבא ואז מתפשטין מפני שהלילה דין ולילית שולטת והם מתפשטין בסוד לילית שהיא עצמה הלילה וחשך כי עלה השחר ואין אויר להשתוטט בו: גלותא דישראל היינו שהם נכנסים אל הקליפות ושכינה למטה נופלת מפרנסת אותם וישראל מתלבשים באויר לילית הרשעה: אתתקף יעקב ביה כשאמר לא אשלחך כנר' שהיה סיפוק בידו להחזיק בו לראות מה יעשה בו וחמא דיוקניה כדיוקנא דעשו והכיר שלא היה בן אדם מפני שלא היה ממש פרצוף נגלה וז"ש אבל לא באתגליא כ"כ ולז"א יש לי להוציא משכון מתחת ידו לא אשלחך וגו' כי אם ברכתני הודה על הברכות שלקחתי במרמה מעשו וכדין אודי ליה על ברכאן כאו' כי שרית עם אלדי"ם שרו ועם אנשים עשו ותוכל יהיו לך הברכות מצדי ומצדו.

דהא בכל אתר דבר נש אתקשר וגו' הענין שאין פרצוף עשו עיקר ופרצוף סמא"ל מתלבש בו אלא להפך סמא"ל עיקר ואם יגלם יראה כפרצופו המתגלמת ועשו נברא ונוצר כאותו פרצוף שהוא נאחז בו ומפני כך ראיתי פניך כאותם הפנים שיראו בהם שר אלהי"ם שר שלך. מהרמ"ק זלה"ה: