אור החמה על ספר הזהר ב:שיג

עד דמטי לההוא חד וגומר הנה הספירות הם מתלבשות ומאירות זו בתוך זו כנשמה בגוף. והנה המ' נק' גוף למעלה שהיא גילוי הספי' כלם. ובהאי שהוא מ' עייל חד רוח הוא היסוד להשפיע על ידו אור העליונות וז"ש מקורא דחיין. דאקרי כל בדא איהו וגומר ירצה שאין המ' מקבלת משום מדה שם קבלה אלא ע"י. ויתרון ארץ כל איזה יתרון שיהיה לארץ בכל היא אינ' בשום מדה: האי כ"ל יסוד בבחינת עצמו איהו כ"ל שהכל בו. ובבחינת קשרו במ' ואיהו רוח שמתלבש בגוף במ'. כגוונא דא ב"נ בהאי עלמא איהו גוף שבו סוד נפש מהמלכות ורוח דשלטא ביה מצד הת"ת דהיינו ביסוד הכל ענין א'. והאי אקרי כל בשר דהיינו רוח ונפש המתדבקות יחד ונקשרות עם הנשמה לעלות בג"ע של מעל' והם נהנים מעדן הנשמ'.

פליג ארעא מפני שהעולם הזה משכן קדושים וטמאים לזה פליג ארע' שיהי' הישוב לקדושי' והחרבן לחצונים ואח"כ פליג יישובא לחלקים וסבב הנקודה האמצעית שהיא קדוש' המורה נגדיי להיכל לבנת הספיר סבבה בחלקי היישוב כנקודה בתוך המרכז וז"ש פליג ישובא ואסחר כל עלמא סחרניה דנקודה חדא ומאן איהו הנקודה דא ארעא קדישא: ויש עוד מייחד מן המייחד דהיינו ירושלם וקדש קדשים: וכל טיבו וכל מזונ' וגומר יר' שכל הישוב הם יונקי' מן הקד' ותמן בקדש הקדשים נחית מלעיל' ואח"כ יתפשט בירושלם ואח"כ בארעא קדישא ואח"כ בכל ישובא. ולית לך אתר אפי' השרים דלא אתזנו מתמן ע"י צנור מיוחד לכל א' לשפעו לפי עניינו:

פליג חרבא לכחות החצונים שהם בחי' רבות מאד מאד וע"ד שחלק הישוב לשרים כך חלק החרב' כל חלק וחלק ממנו לקליפ' ידועה. ולא אשתכח חרבא תקיפא בכל עלמא שקליפותיו חזקות כאו' נח"ש שר"ף ועקר"ב וצמאו"ן וישראל הלכו בו להפכו מחרבא לישוב מורה שבירר כח קליפות כדמסיק:

ואי ישראל אשתכחו זכאין אפי' שנגזר' גזרת ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה כדפי' בעובדא דינוקי אפשר היה להם שיהיו מזככים בחיים עד שיתירו לעצמם שבועתו אבל לא עשו כן אלא הוסיפו רעה ומדקא ארגיזו ליה גומר ונפלו תמן שהם מתעכלין בשר וגידין ומצטרפים שם בקבורתם בעפרו והיינו מה שיש בין קבורת א"י לקבורת ח"ל ומה בין קבורת ישוב לקבורת מדבר. שליטין עילאין השרים שרי היישוב. ולא אתמסר בידא דממנא שר הישוב. ולא סטרא אחרא שר המדבר וחרבן. ושליט עליה ארץ ישראל קטנה לעצמו עשה בה ולא בסוד הקדוש העליונ' שבו. ושליט עלי' בסוד עבד, ואתקבר תמן להיות הגוף אחוז בנפש ונפש ברוח ורוח בנשמ' שולט תמיד ממטה למעל' חוט קשור בג"ע של מעלה כנודע. ולא אתעסק כדי שלא יכנס שם המות והחרבן אלא קב"ה חי בעל החיים: ויקרא אל משה וגומר הכל במדר המ' ובאה בסתם כשהיא אצל הת"ת אינה עולה בשם ונפקא לן שקבורתו ע"י המ' הנקשרת ומתייחדת עם הת"ת נמצא מרע"ה פולטו בחיק אמו ויצאת נשמתו בטהרה ונקבר בטהרה וע"ד ההוא טורא וגומר והשתא שאותה קבורה חשובה כקבורת א"י כנזכר קשה מאי טעמא לא נכנס לארץ ולא אצטריכו לכל האי ותירץ

ובגין למנדע וגומר להודיע לדורות שלא יטעו ויאמרו שאין להם חלק לעה"ב. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא הענין כי היישוב נקודה אמצעית דיליה בית קדש הקדשי' מכוון כנגד בת עין דעולם מ' ומשם אתפשט כל העין והיינו ירושלם בכמה גלדי עינא והם חיל הר הבית עזרות ולשכות וגומר לבתר תו אתפשט כל א"י רזא דכל דמלכות קדישא וכל זה הוא כנגד החלל של א"י אשר אין הקליפות שרויים שם כנזכר לעיל דף קמ"א ומשם מתפשט כל היישוב והם כנגד ע' שרי' עליונים וחלק החרב' היא כנגד סטרא אחרא דלעילא וגו'. עכ"ל: