אור החמה על ספר הזהר ב:שיב

והחכמה היא התורה נובלת החכמה תעוז לחכם העוסק בה שמאירה בו אור החכמ' הנק' חכם וסגולתה ע"י דיתעסק בה תדיר בשנון ושקוד הלימוד בה. ואשתדל בה להוסיף תמיד בפלפולו או ירמוז לקיום מכיתיה. למהוי ליה תוקפא וחילא להתקומם כנגד אחרים ואם להגין מהבאים עליו וז"ש לאגנא עליה וגומר:

אינון עשר אמירן שהם מחכמ' כנודע. אשר היו בעיר היינו התירה המסודרת. וקראם שליטים דאינון שליטן עלאין שכל ההנהגה העליונה היא על ידם ועל זה אתתקף בהו לעלמא דאתי כי העשרה שליטים שהם מהחכמה כנזכר שולטי' אפי' על הבינה עלמא דאתי:

כל רזין וגומר בא לפרש היאך יתחזק בתורה ואמר כל רזין דעלמא כדי שיהיה העוסק בה משיג כמה סודות נסתרים מועילים לו להשמר מהנזק וכמה עניינים. וכל פקודין כדי שידע לקנות לו חיי העולם הבא ע"י קיום המצו' והיינו דכל חכמתא דעלמא דעילא שמתחזק בה לעה"ב ותתא שמתחזק בה בעה"ז כנזכר הכל תלוי בידיעת התורה ועכ"ז אין ראוי להיות עוסק בה כדי ליהנות בעה"ז אלא לעה"ב וז"ש זכא' חולקיה וגומר למהוי תוקפיה לעלמא דאתי דוקא: למנדע ולאסתכלא. המתחכם בעולם הזה בסוד התור' שבה סודות אלו כנזכר כשיכנס לעולם הבא הוא נודע להשיג למנדע ולאסתכלא בההוא עדונא והענין שישתעשע באור ההוא ע"י שקדם לו הקדמו' אלו שהשכיל ע"י התורה וסודותיה. אמנם להשיג לג"ע של מטה העב והמתגל' יזכ' אליו ע"י

פתורא דבר נש וגומר והיינו במעשים אשר יעשה במאכלו ומשקהו בהיתר ולא בגזל ולא מאכלות אסורות שיברך ויתן לצדקה כי רוב גופי עשה ולא תעשה תלויים בפתורא לכך מזכה ליה למיכל דבר נגלה ומתגשם לא השגה דקה שכלית על פתורא אחרונה שהיא מ' שלחן מאיר למטה סוד העדן הדק למעלה וז"ש בעדונא דההוא עלמא: שלחן המלך מבואר לעיל בדברי ר' ייסא. תערוך לפני וגומר מבואר לעיל בדברי ר' חזקי':

אתסדרותא לאו אמרו דוד על העה"ז כי אין עריכת שלחן למט' בעה"ז דהא כדין איהו עדונא וככופא דנשמתין וגומר בסוד כח"ב הכל אינו מושג אליהם אלא מצד המ' דהיינו שלחן:

וכי פתורא כ"כ יתגלה ויתעבה אליהם. אין דהא מזונא וספוקא דעדונא יר' יתגלה ויתעבה האור עליהם עד שיתקיימו בו כענין המלאכים שהם למטה יותר והם נזונים ומסתפקים מהשפע יותר עב. ואם יקשה לך מהמלאכים היאך יתעבה השפע אליהם כ"כ לא יקשה שהרי ירד ונתגלה לישראל כאו' הנני ממטיר לכם וגו' ואיהו רזא דטלא הבא מן הכתר דנגיד ואתמשך דרך הספירות עד שירד אל העובי הזה הגס אמנם הצדיקים יותר בדקות שלא יתעבה כמן הגשמי אלא

ואינהו היו יונקים אותו בדקות מזונא דנהיר אור עליון מהחכמה משח רבות קודשא דהיינו עדונא דקאמרן לעיל:

ונשמתהון דצדיקייא אתזנו מתמן בגנתא דעדן ויתעבה האור אליהם. והטעם שאינם למעלה בג"ע עליון

דהא תמן נשמתהון דצדיקייא מתלבשן כגוונא דהאי עלמא כדוגמא צורת הגוף בעולם הזה והם הרוחות דוקא או הנשמות קוד' עלותם לג"ע של מעלה ולכך הנאתם מזיו השכינה מתעבה אליהם. אמנם בשבתי וגומר בין רוחות בין נשמות שבג"ע התחתון עולות לג"ע של מעלה לאתעדנא בעדונא עילאה בדקות גדול. כבוד עילאה לעילא היינו חכמה שיש כבוד והיא מ' ויש כבוד עלאה והוא ת"ת ויש כבוד עילא' לעילא שעולה עד החכמה. מהרמ"ק זלה"ה: