אור החמה על ספר הזהר ב:שז

בגין כך שיש שני שולחנות הא' טהור מ' מסדרת מטעמים לת"ת והתעוררות תחתון. הב' טמא לילית מסדרת מטעמים לסמא"ל והשלחן הזה יבחן אם טמא אם טהור כפרי מעלליו אם מביא ד"ת טהור ואם לאו טמא. קב"ה נטיל ההוא שולחן ואינו מניח שישלוט בו החצוני. סוריא רב ממנא היינו בהיכל אהב"ה שהוא מצד החסד וממנו המזון והשפע כאו' הזן את העולם וגומר בחסד: והוא מסדר שלחן בד"ת וז"ש נטיל כל אינון מילין. זה השלחן ממה שאמר זה מורה באצבע היינו דברי המלאך סוריא שאומר זה השלחן והתיקון העולה הוא מאותו השלחן אשר לפני ה' שאמרו עליו ד"ת:

שלחן דבר נש היינו שהוא מזבח כפרה והוצרך לזה דאיהו קאמר כל האי שבחא ודאי אבל אם הוא חוטא מה יועיל לו הכל לזה אמר כי כמו שסדרו בתפלה הקרבנות להטהר האדם מעינו כדי שתסתלק תפלתו ולא יעכביה צר ומסטין כך היא סוד השלחן שמכפר עונו וקרבנו הוא חולקא טבא למסכני קודם אכילתו וז"א זכאה איהו מרן דאלין תרין וגומר וכנגד שתי מצות שני מלאכים אזדמנן תמן חד מימינ' מצד הצדקה שהיא עבוד' על צד החסד וחד משמאלא מצד התור' מצד הגבורה וכל אחד אומ' כפי עניינו מלאך הצדקה או' דא איהו שלחן מ' דמלכא קדישא ת"ת נקשר בחכמה מסדר יהא פתורא דין תדיר בברכאן עילאין מהבינה ומשחא ורבו עילאה מהחכמה וקב"ה ת"ת ישרי עלוי להתייחד עם המ' על ידה. כי ע"י הצדקה מייחד המ' שהוא העני עם הת"ת שהוא העשיר:

וחד שהוא השמאלי מצד התורה כנזכר אמר דא איהו שלחן מ' דמלכא קדישא כנזכר דא פתורא די עילאי ותתאי יברכון ליה מצד התורה שהיא שולטת בעליונים ובתחתונים ומפני התור' שהיא עולה עד אין תכלית לז"א מסדר יהא פתורא דא קמי עתיק יומין:

אבא כד הוו מסלקי אחר שנתן לעני בעת הבציעה ואמר עליו ד"ת קודם ברכת המזון ובירך ברכת המזון והשלחן לפניו כד הוו מסלקי לא היו סותרים השלחן לפניו כדי שלא להראות סתירה לשלחן מלמעלה אלא היו מסלקין אותו בסדרו והיו בו פירורין ופתותי לחם והשלחן כזה אינו צנוע לכך כדי שיעלוה שני המלאכים בצניעות הוה חפי לי' ולזה כשהי' עולה דיוקנו לפני הקב"ה הי' בכיסוי מהפירורין ושאר מותר המאכל והיינו או' דלא יהא בכסופא וגו' ועתה מפרש דרך פרט ממעלות השלחן הא' זכי ליה לעלמא דאתי הוא ענין השארות הנפש מן הבינה ודאי כנודע. הב' וזכי לי' למזונא בהאי עלמא והיינו שפע הנשפע לו מהמ'. הג' וזני לי' לאשתמודעא לטב וגו' כי העליה שם להיותו מושגח. הד' זכי לאתוספא חילא כח מהבינה ורבו מהחכמה באתר דאצטריך להתייחד המ' עם הת"ת:

תרין אלין לא אתמסרו כחדא וגומר הענין שהנבואה במ' בהיותה למעלה בנצח והוד. והמלכות היא בהיותה למטה יושבת על חייליה להנהיגם ולזה אין נבואה ומלכות יחד נמסרות לאדם א' שהנביא אינו מלך ומלך אינו נביא שאם המדה הזו תעלה ותקשר בנצח והוד היא נבואה ולא מלכות ואם תרד למטה היא מלכות ולא נבואה:

בר למשה מהימנא עילאה שזכה וגו' שנבואתו היתה בסוד אספק' המאירה בתוך הת"ת שהיא בחינה עליונה בענין שהמלכות במקומה עומדת והוא עולה למעל' אל הת"ת ומתנבא:

שלחן דא איהו לתתא יר' עם היות בהיכל ג' כלים מנורה ומזבח ושלחן ונודע שהמזבח בבינה עכ"ז שלחן דא לתתא אינו נכלל בבינה והעד לשואה עליה לחם אפיא ונודע כי לחם הוא במ' שיש לו פנים הרבה להאיר למטה ועתה יש לספק אחר ששלחן ולחם שני כנויי המ' ונודע ששני כנויים לא ישתוו והראיה אי תימא דכלא חד א"א הא שלחן מתסדרא לגבי ההוא לחם והוא הכנה אל הלחם שיבא עניו אלא האמת שלחן איהו עיקר' וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. איהו שלחן דקיא וגומר הכל בסטרא אחרא כי הוא זוהמת כל השפע הנשפע בעולם ואכלן אותו אדם העליון עולם המלאכים והנותר הוא צואה ונתנת לאותו צד הטומאה: דהא תרין אלין לא אתמסרו כחדא וגומר סוד מלך הוי מצד מ' ונביא מסוד נצח והוד א"כ לא אפשר דמלך יהיה נביא כלל רק רוח הקדש ולא אשתכח מאן דיהא מלך ונביא רק משה דכליל כולהו כי הוא נגד דעת מלך העליון. עכ"ל: