אור החמה על ספר הזהר ב:שב

אתר אית בישובא וגו' אי תימא דלא קיימא ברשותיה וגו' הא ארעא קדישא וגו' והמות אינה נמנעת מפני זה שכבר נכנס העולם בקליפת חטא אדם הא' ועדיין לא נתקן. ואי תימא בגין ההוא גברא וגו' והרי הם צדיקים ולא זכו להסתלק מהם לבדם המות כ"ש לאחרים. וזה ע"י זכות מעט שהראם את מבוא העיר זכה שידחה המות מן המקום ההוא מכל וכל זה א"א:

ודאו אתר דא לא שליט עליה מלאך המות החצוני שאלמלא הי' שולט הי' ממית א"כ הוא ביתרון מכל חוצה לארץ. וא"ת ימותו ע"י מלאך קדוש כבני א"י ז"א וקב"ה לא בעי דבההוא אתר ימות בר נש ואינו מקדושת יושבי הארץ אלא ממעלת המקו' וז"ש לא בעי דבההוא אתר מצד המקום ימות בר נש אפי' שאינו קדוש מצד עצמו. לעלמין אלו היה אפשר לו להתאסר בתוך המקו' המוגבל ההוא אלא שגורם להם לצאת מן המקום. ואי תימא דקודם לכן וגו' ותתלה הענין בבונה העיר ויקשה לך כמו שהקשה לעיל כמה בני עלמא דזכותהון יתיר וגו' ואמנם הזכות שהראם את מבוא העיר גרם לו שלא יבנה במקום אחר ויבא לבנות תחת רשות אותו האות כדמסיק אבל לא שקודם היו מתים וז"ש לאו הכי אלא מיומא דאתברי עלמא סגולה זו אל המקום הזה וזכותו הביאו לבנות תחת מבט האות המחייבת החיים:

ברא ליה ברזא דאתוון וגו' בגלופי דשמא קדישא בסוד אלפא ביתות שבספר יצירה כאו' המליך אות א' וקשר לו כתר וברא אויר וגו' והיינו בסוד שם יהו"ד כגון זה א"י א"ה א"ו א"ה והיינו או' בגלופי דשמא קדישא וע"ד זה כל האותיות אמ"ש וכן בג"ד כפר"ת וכל האותיות בענין שהיו האותיות בסוד שמא קדישא ואתגלגלו אתוון ואסחרו עלמא בסוד שש קצוות הם י"ב פשוטות ששה מהן שש קצוות דהיינו סוד קצ"ע סנ"ל והיה מתפשט לאין תכלית גזר השם באות י' די ירצה כי העולם די לו בשש קצוות וחתמו באות י' שהיא שביעית לי"ב פשוטות ממטה למעלה ונשארו אותיות טחזו"ה שלא פעלו והאות הבאה אחר י' היא ט' ולכך אשתארת את ט' בההוא דוכתא שהיתה מתגלגלת להתפשט ולברא תליא באוירא שלא נתן לה רשות להתפשט לברא שום דבר וקרה מקרה מקומה באויר העולם כנגד המקום ההוא והיינו יסוד המשפיע חיים לעולם ולזה היא משפעת חיים כנגד אויר המקום ההיא ולא שלטה שם המות מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. אתגלגלו אתוון וגו' אשתארת אות ט' בההוא דוכתא תליא וגו' הענין כי בריאת העולם היה במדת הדין בשם אלדי"ם דהוא שמאלא ולכן אתגלגלו אתוון למפרע בסוד תשר"ק כי כן הם סדורם בשמאל וכן בפ' בראשית בהקדמה נז' איך עלו אתוון למפרע דרך תשר"ק ולז"א כי נסתיים הבריאה. באות יוד ולכן אות ט' הבאה אחריה בסדר תשר"ק אשתארת תליא באוירא. או אפשר דצ"ל כאדנ"י כי סיום אדנ"י הוא יו"ד או אפשר להגיה אמר הקב"ה יסתיים כדין אשתארת וגו' והנה ידעת כי יו"ד ואדנ"י הכל במלכות העשירית והאחרונה מלמטה למעלה והנה כל יצירת העולם היא במ' אבל מיסוד ולמעלה היא עלמא דדכורא והראיה כי לא נתלבשה רק המ' בכסא מלאך ואופן וא"כ את יו"ד היא במ' בה נסתיימו העולמות נשארה אות ט' שהיתה מזומנת ליברא בה העולם ולא נבראת בה והיתה משוטטת בעולם ונחה שקטה תלויה באויר במקום אותה העיר לוז ולכך לא שליט בה מיתה כי אות ט' היא ביסוד חי העולמים ספי' ט' עכ"ל: