אור החמה על ספר הזהר ב:ש

הרהורין טבין וגו' הענין כי ההרהור בנשמה והשכל והקב"ה מחשבות מסודרות לפניו אמנם הרהור רע מקומו בחצונים ואין מחשבה בחצונים אלא מעשה ולכן אין בהרהור כדי להדבק החצונים בו זולתי מחשבות ע"ז מפני שכופר בה' כיון שמודה בע"ז א"כ נשמתו יורדת אל החצונים שהוא מוסר נשמתו הדקה לחצוני' והמחשבות דבקות בה. אינון דלא הרהרו וגו' הנפש נחתי לשאול וגו' והרוח והנשמה תתגלגל ואף אם ייטיבו ויתוקנו אין להם יחס עם הנפש ההיא והנפש נכרתת והם זוכים ע"י נפש אחרת: ממית ומחיה בסוד הגלגול וע"י כך מוריד שאול ויעל ע"י נשמה ורוח שהטיבו. על מה אתדנו ירצה מה יחס לגיהנם בדינם כדי שיהיה דינם בו ותירץ יחס אשר לגיהנם בעבירות כדמפרש ואזיל:

כגוונא דחייביא וגו' הענין שהיצה"ר הוא עצם הקליפה ומזונה מהדין העליון שהוא נהר דינור ובזה אש גיהנם מתלהב אחר שנשפע לו כח מהגבורה שהגבורה מתלהבת בדין ממה שהפגם עולה מהתחתונים ומושך הדין מלמעלה המלהיב נהר דינור להחזיק כח הקליפה והאדם חוטא מחמת יצה"ר המחטיאו ויצה"ר מתגבר מצד החצונים המתחזקים כדי שיחטא האדם ולא יתבטלו נמצא כל א' וא' נותן לחבירו וחבירו לחבירו וראש לכולם יצה"ר הקליפות מגבירות היצה"ר יצה"ר מחטיא אדם אדם בחטאו מגביר דין הגבורה הגבורה מגברת אש גיהנם. ואם היה היצה"ר בטל אין הגלגל הזה מתגלגל כלל ולזה זמנא חדא לא אשתכח יצה"ר והיינו בזמן אנשי כנסת הגדולה דאעילו ליה גו גושפנקא דפרזלא והיה משל גוריא ליצה"ר האיפה נוקבא דתהומא רבה העופרת על פיה היינו סתימת נוקבא דתהומא רבה וכמו שהיו עושין כאן למטה היה נעשה זה למעלה שכל העניינים תלויים במעשה דבור ומחשבה. וכל ההוא זמנא כבה נורא דגיהנם שאין גלגל הנז' מתגלגל והולך. אהדר יצה"ר לאתריה זהו תחלת הגלגל וסופו שארי גיהנם לאתוקדא:

שבעה פתחין וגו' הכל נגדיי לקדושה ז' ספי' והחוטא פוגם בהם לכך לתקן כל ספי' וספי' יש גיהנם למטה כדי שיושפע באותו חדר הנק' גיהנם דין ופגם הספירות שפגם הרשע.

אשא דגיהנם דלעילא היינו הקליפות שמדורם למעלה חיים ומתקיימין מאש הגבורה המתלהבת בדין בהיכלות ומהם נגיד נהר דינור והיינו גיהנם בשמים ויש למטה מבטן הארץ גיהנם בארץ והוא מתקיים מגיהנם העליון כי כמו שנקשרת היצירה בעולם הגשמי בסוד ג"ע תחתון כך הקליפה נקשרת בעולם הגשמי בסוד גיהנם תחתון גם את זה לעומת זה עשה האלדי"ם.

אתר אית בגיהנם וגו' ותמן איהו זוהמא דנשמתין שנתבלבלו בעולם הזה ונכנסו שם ורחצו נשמתם באש ההוא והיינו כשזוכין בחיים לתשובה ותשליך במצולות ים כל חטאתם והיינו נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם ואשתארת ההיא זוהמא תמן.

אינון דמחבלין אורחייהו על ארעא. רבים חשבו לומר שעון זה אין לו תשובה הן אמת תשובתו קשה מפני התמדת החטא שמזדמן לו כל עת וכל רגע ועוד פגמים אחרים. האמנם לא מפני זה לא יספיקהו תשובה ח"ו אלא תשובתו קשה אמנם אם ישוב יתתקן וז"ש ולא חששו ליקרא דמאריהון הכוונה לא חששו לשוב בתשובה שאם שבו באותו פרק באותו עון בלי ספק נמחל עונם. דלית להו נייחא שעונם תדיר ופגמו פגם גדול על מגן הגיהנם שהוא הברית סוד נהר דינור נדונים בו: חגי ג' רגלים זמני ר"ה חנוכה ופורים. בעל כרחייהו שהם אינם רוצים לנוח ממלאכה שם לעקור ולהניח וכיוצא. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. אתר אית בגיהנם וגו' הענין כמו שפסולת וזוהמת אכילת האדם נעשית צואה כך כאשר הרשעים מתלבנין בגיהנם חלאתם וזוהמתם דאשתאר מנייהו אחרי שעלו מגיהנם ההוא זוהמא אית לה מדור ידועה ואקרי צואה רותחת וכל הרשעים שלא הרהרו תשובה ולא יכלין לאתלבנא מגודל רוב פשעיהם נדונים תמן. עכ"ל. ועי' בס' אור הגנוז בס"ד: