אור החמה על ספר הזהר ב:רפה

פתח ואמר שיר המעלות וגומר אינון דרגין קדישין לאפוקי חצונים: עלאין לאפוקי אותם שהם קדושים למטה מופקדים על החצונים והם נמצאי' מסטרא דגבור' מצד גבורות הבינ' המתמתקות בשיר הלויים ונהפכת לשמח' והיינו גבורן עלאין לא מהגבור' שהיא דין חזק לכלות. ואינון כגוונא דלואי משמרו' משמרו' ממש כנז' פ' אחרי מות. ואינון מעלו' כל הנדרש נרמז באו' המעלות בה' הידיעה לשלול כל אותם האחרים. ואפשר שהמעלות ג"כ יהיו ה' מעלות או חמשין. הבוטחים בה' זהו תחלת השיר ואמר הבוטחים בזמן הזה אין בטחונם חזק מפני שהם יראי' שמא גרם החטא ונמצא בוטחים מצד א' ויראים מצד ב' אמנם לעתיד יהיה בטחונם בהר ציון וגומר וירצה כי המ' היא הבטחון והיא הנק' הר שהיא מיוחדת ביסוד הנק' ציון ודאי לא ימוט שהיא אז מיוחדת שלא ימוט ואז יהיה הבוטח בה' ברוך מצד היסוד:

והנה הייחוד העתיד יש לו ב' מעלות טובות על הייחוד הנמצא בעולם הזה הא' כי בזמן הזה אפילו בעת עלותה למעל' להתייחד יש מקטרגים עד שהם מפרידין ואין הייחוד נגמר ואז לעתיד אין שטן ואין פגע רע וז"ש לא ימוט כלל. הב' כי הייחוד בעה"ז אפי' שלא ימצא מערער ולא מסטין מצד עצמו אינו אלא זמן מועט ומיד יורדת לחלק השפע. ולעתיד לא יהי' כך אלא לעולם ישב השכינה בחיק בעלה ולא תרד למטה אלא מלמעל' מנהגת התחתונים ואז ההבטח' בלי בשת שאין עון גורם לה שום פירוד ואין הצדיקים יראים מהבטחתם שאז אין העון גורם שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ולזה אינם כאריה וכשחל שההבטחה במעשיהם אלא כהר ציון שהם בטוחים בו מצד ייחודו:

ואתון בני קדישין עליונין שאין ר"ש וחבריו בעולם התחתון אלא אחוזי' בסוד האצילות והם דבקים בייחוד העליון והם עולים ויורדים עם השכינה והם מובטחים בהקב"ה שהם המייחדים תמיד ודאי:

כמא דיימא דא וגומר הענין הוא כי התורה סודותיה גורמין להמשך מהיסוד אור הנק' ר"ז למ' והמחדש הוא מושך למטה אור התור' והנה ר"ש וחבריו היו מתחילין בפסוק ובחסידותם ע"י חכמתם היתה רוח קדושה שורה בהם והיו מחדשים חדושים ע"י הקדמות וראשי פרקים היתה תורתם מתברכת וע"י חדושי התורה יש סגולה שהיו גורמין ייחוד ואין חצוני מעכב אפי' בזמן הגלות שאין ייחוד ולזה נתן להם רשות לעשות סעד לשכינה ולהמשיך אור עתיק יומין עד למטה בסוד ונהר יוצא מעדן וגו' וזה רצה באו' לאעטרא מילין דיממא וליליא קמי עתיק יומין:

לאעטרא רתיכא קדישא בסוד בש"כ מל"ו והקם בחצות לילה מעטיר אותה עם כל מרכבותיה להתייחד ביום בעסק התורה. דהא השתא עידן רעותא כלומר דהא השתא שכבר חצות לילה עכ"ז עידן רעותא עת רצון היא שיגלה לתורתך הכתר לאנהרא עילא בת"ת ותתא במלכות:

ועלמין כלהו אשתלימו וגו' הענין כאשר הוכן העולם ונשלם בסוד ביהמ"ק שירדה השכינה בתחתוני' והספי' משתרבבות דרך אור השכינ' עד העולם התחתון אז נשלם והשוה התחתון לעליון ועלמין כלהו וגו' כי זה הוא כוונת הקב"ה בעולמות אלו:

חברייא פליגן בהאי יש מי שאמר ששיר זה במתן תור' נאמר ויש אומרים בהקמת המשכן ויש אומרים ברדת אש מן השמים עכ"ז הוא העיקר שלא נאמר אלא בבנין המקדש והטעם ששירתא דא לא אתמר אלא בשלימו כד סיהרא אתמלייא וענין זה לא הי' אלא כד בי מקדשא אתבני וגו' והטעם מפני שמשכן דעבד משה וגו' הוא למטה בסוד מטטרו"ן הוקם המשכן למעלה כמוהו שכינה מתלבשת במטטרו"ן ומתייחדת בסוד שפע ימי החול ויחוד ההיכלות ואין זה שלימות. אמנם כד אתבני בית ראשון דהיינו אור ה' ראשונה של שם וז"א בית ראשון אחרא אתבני דהיינו ה' ראשונה של שם שהאירה ונשתרבבה אור הבינה למטה וכ"ש שירדו ו"ה עם ה' ראשונה ואין מעלה למעלה מזו וז"ש ואתקיים בעלמין כלהו אור הבינה ואנהיר לכל עלמין: ואתבסם עלמא כי הבינה ממתקת הדינים. ואתפתחו כל משקופי כי הבינה מפתח כל פתחי הספירות שהיא בעלת השערים כלם והיא בעלת השמחה ולזה לא הוה חדוה בכל עלמין כההוא יומא ולזה אין המשכן ומתן תורה בערך זה. דאינון מנגנין כדפי' לעיל שהשירים הם מצד הבינה וז"ש דכלא חד. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. פתח ואמר שיר המעלות וגו' אמר כי שיר זה הוא שיר שמשוררים המלאכים על גודל שכר מעלת הצדיקים אשר יש להם בטחון בשי"ת ונק' המלאכים בשם המעלות לפי שכבר ידעת כי דוגמת שיש למטה כהן לוי וישראל כך יש למעלה מיכאל כהן גבריאל לוי אוריאל ישראל וקרבנות נשמות של הצדיקים מקרבן מיכאל ע"ג המזבח העליון וגבריאל וכל סיעתו הם משוררים בבית המקדש של מעלה והם עשויים מעלות מעלות והם חמשים מעלות בסוד נ' שערי בינה אשר כל גבורה נכללת מאותם נ' שערים כנודע כי בינ' מינה דינין מתערין והם סוד ה' כתות מלאכין שהם משמשים לה' ספירות חג"ת נ"ה בסוד מדת הגבורה שבכל א' מהם וכל א' כלולה מעשר הם ן' מעלות זו למעל' מזו וכלם מצד הגבור' ולכן אלו המלאכים המשוררים נק' המעלות: נוסח שיר זה הוא הבוטחים בה' וגו' וכל זה מבואר והכוונה כי הצדיקים אין להם לסמוך ולבטוח על מעשיהם דוגמת אברהם יצחק ויעקב ומכ"ש שאר הצדיקים אמנם עכ"ז יוכל ולבטוח קצת בטחון דוגמת הפסוק וצדיק ככפיר יבטח כי כפיר הוא הארי היותר קטן מכלם אמנם יבטחו בה' ולא במעשיהם והנה אלו לעתיד יהיו כהר ציון וגו' כי מה שעד עתה לא בטחו בעצמן אלא ככפיר ושמו בטחון בשי"ת לכן אז לעתיד יהיו כהר ציון כי הארי והכפיר הם הוים ונפסדים מש"כ הר ציון קיים ונצחי שהקדושה בתוכו ואין לו התמוטטות בשים זמן מהזמנים:

משכן דעבד משה וגו' פי' כי כבר ידעת סוד אבי"ע והנה בזמן המשכן לא היה החבור וזווג העליון אלא ביציר' הכי היה בח"ל כי הנה בח"ל שלטה עשיה ובא"י יצירה וכל זה בימי החול אבל בשבת בח"ל שלטה יצירה ובא"י בריאה והתם בעבור המשכן הזה שליט יצירה סוד ז' היכלי מטטרו"ן ואמנם בבית ראשון דשלמה רומז אל הבריאה ששם בינה עם ג' ראשונות כי להיותו בא"י לפי' בימי החול שליט הבריאה עכ"ל:

גליון ואע"ג דחברייא פליגן בהאי. שמות י"ו. עכל"ה: