אור החמה על ספר הזהר ב:רסו

מנורה אתקין יצחק. עם היות שהמנורה בימין יצחק לא עשה תיקון זה בעצם אלא הוא כיוון אל הגבורה לעוקדה לפני החסד בהיותו כבוש תחת אביו אמנם נמשך משם כמה קדוש ה' דהיינו מן החכמה שמן משחת קדש המדליק המנורה וז"ש דאקדיש שמא וגומר. נהיר נהירו שלא כיוון אלא בההיא קדושה שקדש בענין שהיא בגבור' ונמשך סוד קדושת השם דהיינו מנורה מאירה מן החכמ'.

בג"כ צריכין וגומר שהם אברה' יצחק ויעקב ודוד הוא מלכם א"כ חייבים הם בתיקונים כלם להקביל הבינה ע"י הת"ת דהיינו לשואה רעותיהון בכוונ' לשדרא לגבי מלכא וגומר למהוי שלימו בכל המדות:

בשעתא דמייחדי ישראל וגומר מהדר השתא לפרושי בתקוני צלותא תיקון ק"ש. דקא מייחדי ייחודא דרזא דשמע ישראל וגו' ירצה שהצבור עם היות שאינם מכוונים כוונה זו יעשה ע"י הרבים וז"ש דקא מייחדי ישראל כלל עם ה' ייחודא דרזא יחוד א' שיש בו סוד הנעלם הזה: עם היות שאינם מכוונים רק ברעותא שלים סתם כוונתם בלב שלם לייחד ולומר הפסוק הזה עם היות שאינם מכוונים אל הסוד הפרטי נעשה מעצמו הן אל כביר לא ימאס:

זכאה עמא דידעי דא שגילוי הסוד בעצמו אלינו הוא אושר גדול כי מי גלה מסתורין של יוצר בראשית אל התחתונים והאושר השם ומסדרי סדורא עלאה דמהימנותא כמוהם כמלאכי השרת הם מסדרים ומתקנים. בההיא שעתא וגומר כי עד ההיא שעתא היה הכל בשתיקה כדי שלא ירגשו אמנם אחר שהיא מסתלקת למעלה אין חשש כי אינם יכולים לערבב עוד שמחתם ולכן כדין כרוזא נפיק מסטרא דדרום וגומר והענין כי הייחוד הזה נעשה בסוד היכל אהבה שהוא חסד ולכך ייחוד ק"ש מצד החסד ולזה סמוכה בק"ש אהבת עולם ולזה הכרוז וכל המשתמשין מכאן ואילך הם מצד החסד כדין כרוזא נפיק מסטרא דדרום מצד החסד אתעבדו חילין ומשריין דגלי רחימותא והם כל ד' היכלות מלבנת הספיר עד היכל אהבה לגבי מאריכון שהם מתאחדין כדי שיתפשט סוד ההנהגה בסוד וע"ד מראש ועד היכל לבנת הספיר.

כדין אתער חד ממנא בוא"ל היינו רפא"ל והוא בהיכל הרצון דרך הכח הזה הוא תחלת כניסתו מפני שיכנס ראש היכל אהבה בסוף היכל עליון היכל הרצון ולזה יקרא בוא"ל ירצה בו נקשר תיכל זה שהוא היכל החסד הנק' א"ל והוא רב משריין שכל המחנות התחתונים אחוזים בו ולזה נטיל ד' מפתחות היינו סוד יהו"ד שהוא סוד אהב"ה כזה א"י ה"ה ב"ו ה"ה כדמפרש לקמן והם לד' סטרי עלמא י' לדרום ה' לצפון ו' למזרח ה' למערב ונקראו מפתחות שהם מפתחות השפע ואור ההנהגה אל התחתונים והמפתחות הם התפשטות ההנהגה למטה ויהיה סוד אילנא דחיי היכל הרצון שהם סוד הת"ת ותחתיו קשור סוד אהב"ה דהיינו ד' מפתחן והרמז לספירות שהם סוד יהו"ד נהי"ם יהו"ד:

דהא השתא זהו טעם הייחוד כמו שפי' ונתן בזה טעמים הא' איהו שלים בכל טיבו עלאה כי קודם זה הוא בעל ו' קצוות לבד ואין לו יחוד ג' ראשונות ועתה הוא שלם בהיותו כולל גם ג' ראשונות וז"ש איהו שלים בכל. טיבו עלאה. הב' ויכיל לאתזנא לה שהיא צריכה מיני מזונות הרבה היין והשמן מהחכמה והבינה התבואה וכל מיני מזון ואם לא יכלול כל הספירות היאך יכול לפרנסה ולזה צריך להתייחד בכל הספירות תחת ידו כל האוצרות ויכיל ליתזנא לה ולזה יקשר עם הימין והשמאל פעמים יתן לה מצד החסד פעמי' בצד הגבורה וז"ש ולמיהב לה מזונא וספוקא כדי צורכה כדקא יאות. כדין עיילין לה לגבי שאם הוא ירד לה יהיה לה קטיגור ביחודים ולזה היא תעלה אליו אל מקום שאין שם קטיגור ולזה עאלין לה בלחישו שאין ראוי לומר בשכמל"ו בקול רם אלא בלחש שאין קולה נשמעת אל שכניה הרעים שלא יתערב זר בההיא חדוה שאם יערערו תצטרך לתת להם חלק בשפע וח"ו יטמאו המקדש ויבלבלו השמחה. ופי' בשכמל"ו מפרש ואזיל כיון דאיהו אתייחד וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. עיין בפ' יתרו דף צ"ב ברעיא מהימנא כי שם פי' סודות נפלאים שייכים לזה הדף ע"א וב' ע"ש בטש גו בוצינא דקדרינותא וגומר עיין פ' פנחס דף רל"ו ע"ב ופ' תרומה דף ק"ס ע"ב. וירית לאבא ואימא הם תרין עטרין הנז' בהאזינו שהם חסד וגבורה ע"ש. עכ"ל. ועי' בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג ז"ל כ' מגו סתימו (דמלכא) [דעלמא] עילאה מתוכיות הבינ' דהיינו הדעת הנתון בתוכיות הבינה שהוא שורש עץ החיים ת"ת כדקאמר בסמוך לעורר משרשו הת"ת די שיעל' אינון ריחין ובוסמין כחתן יכהן פאר ומתבסם לקראת כלתו.

כדין ההוא אילנא ע"י התעוררות השורש המעורר אותו בכל צדדיו סליק ריחון וגו' כל אינון שייפין עילאין הם כל איברי הזכר כלם מסכימים ומזדמנים אל הייחוד.

ואמרינן שמע ישראל אתקין גרמך פסיק קרא בסכינא חריפא שמע אתה המלכות הנק' שם ע' כנז' בפ' ואתחנן. א"נ מלשון וישמע שאול שהוא המכנסת הכל (אמר הגאון הנשי' זצוק"ל. שז"ס ויטע אשל בבאר שבע כנודע כי המלכות רומזת בייחוד בשכמל"ו גם באחד דשמע הרי יש למלכות ז' תיבין ונשאר ה' תיבות לז"א שר"ת גי' אש"ל והם נטועי' במלכות שנק' באר שבע מפני הז' תיבות שיש לה כנז).

ישראל הא בעלך ייתי לגבך בתיקונוי זמין לקבליך התיקונים שלו הם תרין עטרין דירית מאו"א כנז' בפ' האזינו באדרא ותנא והדר מפרש ומי הם התיקונים. ה' אלהינו ה' דהיינו נהירו דאו"א דהיינו ה' אלהינו ונהירו דחסד וגביר' דהיינו פעם שני הוי"ה שהם סוד ד' פרשיות שבתפילין כנז' לקמן דף קס"ב ובריש פ' ויצא.

אחד בייחודא חדא כל התיקונים הנז' כלם מתתקנין ומתחברין יחד אל הייחוד.

באתערותא דשית סטרין ו"ק הרמוזים בו' תיבות שייאי"א.

ורזא דא ו' חד פשיטו כשהי' בסוד הייחוד שנכללים פתוכו. ונעשית ו' חד פשיטו בלא דרועין וז"ש בלא דבקותא אחרא בי' בלי שמתראה דבקות מדה אחרת עמו כי כל הו"ק נכללים בחד פשיטו בסוד ו' כנז':

מטרוניתא מתתקנא. בסוד מלבוש הא בסוד עשיית המצות. ומתקשטא בסוד עסק התור' וחידושי רזי תור' כנז' בפ' אמור שמשהא הם סוד ז' נערות.

בלחישו סגי מפני החיצונים שלא יתעוררו לשאול להיות להם חלק בייחוד כנז' לקמן בסוד ועד.

כרוזא הוא (הגובר) [הגבר] העליון שהוא גבריאל נפיק מסטרא דדרום. בסוד דשמאל אתכליל בימינא תדיר.

דגלי רחימותא וגו' דגלי קב"ה ולשון קצר' דבר והוא מוסב אל הידוע הרגיל לגלות האהבה בסוד שמאלו תחת לראשי וגו'.

חד ממנא עילאה בוא"ל המלאך הזה הוא רפאל כנז' דף ר"ט בפ' ויקהל ולקמן דף קמ"ז ועתה שהוא עת הייחוד מתמתק שם בוא"ל שהוא סוד הדין ונקרא רפא"ל . דנטיל מד' סטרי מד' אותיות הוי"ה נחתמו בד' סטרי עלמא לקיים ולהעמיד ולהנהיג העולם י' בצד דרום להנהיג הנהגת החסדים ה' בצד צפון להנהיג הנהגת הגבורות ו' בצד מזרח להנהיג הנהגת הרחמים ה' אחרונה שבצד מערב להנהיג הנהגת דין רפה ואלו המפתחות הם פותחים ההנהגות. אנח (להו) [לה] מוסב למאי דסליק מיני' למפתחא אחרא דאיתרשים באות ה' דהיינו כנגד מדת המלכות מדת הדין הרפה. תחות אילנא דחיי. שיתמתקו דיני' הגם שהם רפים ועוד כדי שיתבשם מבשמי עץ החיים ככלה מבושמת אל הייחוד.

אתעבידו חד בסוד יה"ו חג"ת נכללים יחד בכללות א' בחד פשיטו כדקאמרן לעיל.

ההוא מפתחא שהיא ה' אחרונ'.

גו גנתא ענף הייחוד הזה נעשה בגן לעורר אינון משיריין וחיילים שהם מחנות ומלאכין דקב"ה ומלאכין דמטרוניתא שיתעוררו אל הייחוד גם הם כנז' בפ' בשלח דף נ' ובתיקונין וז"ש וכולהו מייחדי כגוונא דלתתא כל המלאכים מתייחדים אלו באלו כעין ייחוד התחתונים זכר ונקבה. א"נ בחי' הייחוד הזה בגן הוא לעורר הנשמות אל הייחוד. ומלת וכלהו אהדר לכלהו. דקיימין בגנתא דהיינו נשמות הצדיקים עם נשמות נקבותיהם בחצות כנז' בפ' שלח לך שעושים יחוד כגוונא דלתתא ועי"ז היחוד העליון הנעש' ביום בסוד ק"ש מתעורר ייחוד המלאכים או הנשמות בליל'.

הוי"ה דא רשימו וגו' עד הכא פי' שמע ישראל והשתא מפרש שאר הפסוק וד' מפתחן האיך הם נרשמים בספי'. רישא עילאה דבשמא קדישא. היינו י' בחכמה דאת ה' עילאה היינו ה' שבבינ'.

הוי"ה דאמשיכו דאתמשך וגו' נתן טעם [למה] רומז השם השני הזה בת"ת ואמר כי הוא ו' מצד עצמו ולהיותו נמשך מי' וה' עליונים נרשם בו יה"ו וה' אחרונ' עול' להתקשר עמו הרי הוי"ה ותאנא והדר מפרש ומה הוא משיכו דא היינו דאינון תרין אתוון אתמשכו וגו' ואיתו אחד כלו' כל שלשתם הם בייחוד א' יה"ו דהייגו ג' מפתחות דקאמרן אח"כ עיילין למטרוניתא שהיא ה' אחרונה ומתקשרת ביה"ו ואשתלים שמא קדישא וכדקאמר בסמוך דהא השתא איהי שלים וגו' כמ"ש בס"ד.

מרישא דמבועא חכמה.

ומהיכלא פנימאה בינה שהיא היכל לחכמה.

וירית לאבא ואי' הם סוד תרין עטרין.

דהא השתא איהי שלים בכל טיבו עילאה ויכיל לאתזנא לה. היינו סוד עונה ולמיהב לה מזונא היינו שאר.

וסיפוקא היינו כסות.

וכל אינון שייפין דילי' היינו תיקון שני נכלל מכל ו"ק ונאמר בייחוד א' בסוד חד פשיטו דקאמר לעיל.

אוף הכי איהי אתייחדת כמו שהת"ת צריך שיתתקן בסוד ו' חד פשיטו להיותו נכלל מכל ו' קצוותיו אל הייחוד כך המלכות כיוצא בו ולכך באו השני ייחודים ששה תיבות שמע ישראל וגו' בשכמל"ו כדמפ' ואזיל. עכ"ל הרא"ג ז"ל: