אור החמה על ספר הזהר ב:רלט

תהא דוח' בגין דלא ימות משיח וגומר הענין כי ב' משיחים הם א' מלא' סוד משיח בן דוד שהיא ארץ החיים ואין מית' והב' מרחל סוד שאול בן אפרים שהוא מצד המ' אילנא דמותא נגזר מות עליו תמור' לחטאת ירבעם כי העובד ע"ז מיתתו בהרג ולכך אם יגאלו בתשרי דהיינו גבור' דרועא שמאלא יתעורר הדין ויתחייב מית' מה עוש' הקב"ה שמאל דוח' הגאול' ומרחיב הגלות ו' חדשים יהיו ו' חדשים אלו לכפר' על מיתת משיח ומצד ימין החסד אין מית' ויפקון ברחמי והיינו מימינו חיים ומשמאל מות והיינו כימי צאתך מארץ מצרים וגומר ואם היו בתשרי לא היו נפלאות אלא צער ומיתת משיח ולכך בניסן שהוא תחלת ימין נגאלו שמור' על החירות וחסד ובניסן מטעם זה עתידין ליגאל לקיים בהו ובחסד עולם רחמתיך. ואחר שפנים אלו שהם משה ד' פנים קבלו מחסד ועוררו החסד מן הימין ונגאלו ישראל מבין האומות לבתר נטלין ומקבלין כולהו ד' פנים הנז' מגבור' דמיני' משיח בן אפרים ששורשו הדין והגבור' דהיינו דאתי מרחל דהיינו גבו' תתא' דאתי מגבור' עילא' ונוטל דין כדי לעורר נקמות וז"ש לנטלא נוקמא משנאוי והא כיצד תחל' קבוץ גליות שלא יספו ישראל בין האומות וז"ש דהכי בעי לנקא' עבורא דאינון יש' בימינא והיינו גאול' מימין דקאמר ואחר שנבדלו ישראל מגויי הארצות ונדחי ישראל כנס מהארצות אשר נפוצו שם.

לבתר לאוקדא ק"ש דהיינו בית עשו לקש כדמסיק. וכנישו דעיבורא וגומר היינו משיח בן דוד שיאסוף נדחי ישראל קודם שיעש' נקמות מפני שישראל מעורבים בהם ויכלו ביניהם לזה צריך לאוספם יהי' וא"ו עילא' משיח בן דוד אוסף וא"ו תתא' משיח בן יוסף נוקם לכך כנישו דעיבורא דא עמודא דאמצעיתא שכך דרך יעקב וא"ו להאסף ולהתחבר אל עמיו דהיינו י"ב שבטים י"ב עמים והוא עצמו מתאסף עמהם דהיינו לאן אתר לביתא דא שכינתא העמים מלמט' נכנסים אליה והוא מלמעל' כולם כאחד בשכינ' בסוד הייחוד והנה הת"ת וא"ו עילא' משיח בן דוד פני אדם הוא האוסף אבל בדרגא דמשיח בן יוסף וא"ו תתא' הם פני שור כאו' בכור שורו הדר לו וברצונם עקרו שור ולכך נאמר כלחוך השור את ירק השדה שהם האומות כאומ' חציר העם וכך בפרוח וגומר שהם עשב להרוג ולהשמיד. ואו' להשמד' עדי עד מורה שיהי' עכוב להשמדם עדי עד וכיון שיגיע עד מיד ישמדו וז"ש מפסח ועד תשרי יתעכבו ו' חדשים שיצמח לישראל הגאול' ויתעכבו קיבוץ נדחיהם מעט מעט והיינו עדי עד הרמוז בפ' ירצ' עדי שתשלם הגאול' מת"ת ששה חדשים וא"ו ימינית תחלתה מניסן ומשלים בתשרי וכשישתלי' וא"ו עליונ' לאסוף ולעשות מעשיה תתחיל וא"ו תתא' משיח בן יוסף מתשרי לעורר הדין ולזה מתמן ואילך השמדא יהא דהיינו ע"ד שיסוד נק' ע"ד והוא לשון ביזה ולזה הגאול' מן הימין דוקא וא"ו עילא' עדי עד יסוד ולא עד בכלל שיש לו מעש' בפני עצמו דהיינו שמאל פני שור כדפי' יצח"ק ק"ץ ח"י וסמיכו לישראל הענין כי עם היות שתהי' גאולתם מצד החסד כנזכר עכ"ז עיקר מדתם הת"ת ולזה תחלת גאולתם תהי' מן הימין כגוף הנסמך בימין וז"ש וסמיכו לישראל דילהון בימינא דאיהו אריה עם היות שאין פני יש' פני אריה ולא פני שור אלא שני המשיחים בן דוד אריה יהודה ובן יוסף שור אמנם עיקרם של ישראל מקום מרכבתם בגופא דאילנא שהוא ת"ת פני אדם אדם אתם והנה הסמיכה אינה אלא לנופל נראה שכל עוד שישראל נהנים מן הימין הוא מפני שצריכים סמיכה בימין מפני שהם נופלים והיינו גור אריה יהודה כרע וכן ביסוד מצד הימין נאמר בו כל הכורע כורע בברוך דהיינו ברכה מן הימין בבחי' יוסף הצדיק שכולם סומכים בו כאו' והנה תסובינה אלומותיכם שהם השבטים ותשתחוין שכולם כורעים בברוך ולזה כל תחלת הגאולה שהיה מניסן ועד תשרי ומתשרי ועד ניסן הם בחי' מהיסוד ולכך כולם כורעים בברוך ואין זקיפת הגאולה האמיתית באה עד גמר כל הנקמות והמעשים ויאחזו בגוף האילן ואז יהיה כל הזוקף זוקף בשם ולכך ח"י ה' יסוד מחייב הכריעה שכבי ויכרעו יש' ולא יזקפו עד הבקר מצד החסד ולא יזקפו זקיפה אמיתית עד שיגיע הגאולה כמש"ה דהיינו ת"ת שאז עיקר זקיפתם ובגשמי ממש הוא יהיה גואל אחרון ולכך ביה יקומן כל יש' כאברין בגופא שהרי ישראל י"ב שבטים י"ב אברים בגוף ת"ת וכולם זוקפים ע"י הת"ת וכן זוקף בשם היינו השם העליון משה שעלה אל סוד השם הזה כמ"ש לו ואדעך בשם דהיינו השם הנזקף וזוקף ע"י הספי' העליונות ונמצאת הגאולה ע"י שלשה נגד אברהם יצחק ויעקב דהיינו ג' משיחים בן יוסף יצחק בן דוד אברהם משה יעקב דהיינו אריה שור נשר ומשה דאיהו באמצעיתא קושר שני המשיחים בשלשלת תרועה ביעקב הקושר ימין ושמאל בשלשלת והיינו סוד ש' דמשה ג' ענפים דהיינו סוד קדושה מ' לך ישלשו מצד היותה נקשרת באמצע משולשת בשלשלת ג' אבות. ולדרוש שם מש"ה כולו בסוד הגאולה לישראל אמר ששלשה משיחים אלו שהם בן יוסף בן דוד משה דהיינו סוד אברהם יצחק ויעקב כל שלשתם בחסד בענין שבן דוד מן הימין ג' אריות הם ג' ספי' ימיניות חכמה נצח חסד מפני שהחכמה ימין הימין והחסד אמצע הימין שכבר יש בו קצת דין ונצח שמאל הימין וכן ג' פרים בינה גבורה הוד ג' ענפים ג' שמאלית וכן ג' אמצעיות ג' נשרים דעת ת"ת יסוד ולכך זקיפה בג' נשרים ואשא אתכם על כנפי נשרים בענין שהם ג' אבות וכל א' כולל ג' ימין ושמאל ואמצע והם ט' ספירות כנזכר ולזה אמר הא אינון תשע והמ' היא עשירית בערך ט' והיא ד' בערך שהם שלשה דהיינו אדם מ"ה פני אדם במ' הכוללים כל הפנים היינו ש' מ"ה דמש"ה שהוא עיקר הגאולה כנזכר מ"ה דמשה דרכיב וגומר הענין שיש מ"ה פני אדם למטה במ' הכולל ג' פנים כנזכר ויש פני אדם למעלה השולט על ג' פנים ובמשה רמוזים שני הבחי' והענין כי לא נק' מה"ש כדי לרמוז למ"ה על ש' גם לא נק' שמ"ה כדי לרמוז אל הש' על מ"ה אמנם נק' מש"ה ש' בתוך מ"ה להיות נדון לימין ולשמאל וז"ש מ"ה דמש"ה דרכיב על תלת חיוון בבחי' היות משה עולה ונכלל באדם העליון השם במלואו כנודע. ואתמר ביש' וגומר הענין כי יש דגת הים קדושים שהם נוני ימא תלמידי חכמים ים התורה ויש דגת הים התפשטות מצולת ים דהיינו מסטרא דנחש והיינו שליטת על הכחות התחתונים ועתה בגלותא בתראה שלטו בתחתונים מים עד ים מבינה עד מ' בסוד גלות ב' ההי"ן כנודע ומנעו שפעם וכן עוף השמים הם החצונים נגדיים לו"ק עליונים והם ערב רב והם סוד נשמות מלילית שזורקם אפי' בישראל והם רשעי ישראל הנוספים באומות והם ג' מינים דומים לקדושה ישמעאל מימין עשו משמאל רשעי ישראל באמצע והרביעית סוד בהמה למטה משלשתם אלין בני עשו רומי הרשעה דשולטנותהון וגומר ויתקיים במשיח עליון משה. והכי בתרין משיחין בן דוד ובן יוסף. וכולא בזכו מ"ה שהם הפנים הקדושים השולטים על הכל בקדושה ומשליטים הקדושים על הכל.

נס דשיל"ה מש"ה משיח עליון כנזכר וד' אנפין לכל חד מאלו הג' אריה שור נשר הם ד' שבטים לאריה בד' דגלים וד' לשור וד' לנשר וכן א"י נחלקת לעתיד בסוד ד' דגלים שיעשו יש' כשיבאו מן המדבר בשכינה לא"י אל ירושלים הבנויה והדגל הד' יהיו בני משה בסוד פני אדם ויהיו כנגד כל ד' דגלים וז"ש ולגבי אדם וגומר ועם היות בני לוי והם מהשור מצד מ"ה שמו משה יהיו באדם העליון. מה שהיה וגומר משה שהיה משיחם של ישראל וגואלם הוא שיהיה לעתיד ואשר להיות המשיחים שיהיו כבר היה אם דוד ואם יוסף:

הא בנימן זאב והיינו או' אם לא יסחבום צעירי הצאן דהיינו בנימן צעיר השבטים הם עתידים לעשות נקמה באומות יהיו תחת ממשלתם המשיחי' חלוץ למלחמה ומכח משיח ב"ד שהוא מהבוקר יחריבם ומכח משיח בן יוסף שהוא מהערב יבזום ואמר בחד יאכל וגומר כי בזכות החסד אברהם משיח בן דוד יאכל עד ינצח האומות וישלול אותם שהרי חסד הוא לישראל נקמת ה' באומות מאהבת ה' אותנו ושנאתו אותם ולערב יחלק שלל שבצד הדין והיושר בלי עוות יחלק שללם לישראל ע"י הדיין משיח בן יוסף הדן דין אמת ביניהם כהולכי המלחמה כיושבים על הכלים וענין זה אינו מיד בהגלות משיח בן יוסף או בן דוד אלא אחר שיגלה גם משיח שילה והיינו עד כי יבא שילה משה שהם ג' משיחים לג' בתים משכן שילה שבנה משה בית ראשון בנה זרע דוד בית שני שהוא לרחל ודאי דהיינו ה' תתאה ולכך יתקבצו שלשתן יחד וישתלם הענין והיינו לא יסור וגומר עד כי יבא שילה דישראל דאינון איילת נרדפין וגומר היינו מלחמה שנית שיעשה יהודה אריה ע"י נפתלי איילת שתהיה אילה שלוחה מאת מלך המשיח והיינו אומר אתער בימינא דאיהו אריה ויפעול כל כח אריה וזו מלחמה שנית וז"א ויחזור על אומין דעלמא וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרדי"ו זלה"ה כתב. שיל"ה בגי' מש"ה וכן המשיח נק' שילה מסטרא דמשה:

והרא"ג ז"ל כ' אע"ג דאקדים בתשרי וגומר השמאל הנזכר הקדים בתשרי שהוא סוד הדין בסוד תשר"ק תש"ר י' כנזכר בתיקונין והימין הוא ניסן סוד הפסח שהוא בחסד תהא דוחה הגאול' עד ניסן. בגין דלא ימות משיח בן אפרים והטעם שמשיח בן אפרים הוא ירבעם בעצמו. ולפי שעבד ע"ז הוא ראוי ליהרג שכן העובד ע"ז מיתתו בסייף כנזכר בר"מ פרשת כי תצא דף רע"ו ואם תהי' הגאולה בתשרי שהוא סוד השמאל והדין יתעורר הדין ויפרע ממשיח ויגבה ממנו מלוה ישנה לכך יהא שמאל דוחה וגו'. ה"ג דוחה מרומי דאיהי שמאל עד שיקרב ימין פסח וגומר. פי' השמאל הקדוש שהוא הגבור' דהיינו תשרי שבו היו ראוים ליגאל תהי' נדחית משמאל החיצוני דהיינו רומי עד הפסח בגין דלא ימות משיח כדפי' לקיים בי' גרסי' ומוסב לפסח האמור ובניסן עתידין ליגאל ומש"ל דאוקמוהו מארי מתניתין בתשרי עתידין. ראוים ליגאל קאמר כדפי'.

ובחסד עולם פי' בחסד שגאלתיך מעולם מזמן יציאת מצרים רחמתיך עתה:

אמר גואלך י"י מי שגאלך כבר יגאל עתה.

ולבתר נטלי כולהו מגבור'. אחר שנגאלו בסוד החסד נטלו כולהו ישראל א"נ כולהו ספירן אתכלילו בגבור' וכולהו אקרון גבורות כנזכר בתיקונים דמיני' משיח בן אפרים שכן פני שור הם בגבור' ויוסף נק' בכור שורו. דהכי בעי לנקאה עבורא. נתן טעם שני שתהי' השמאל דוח' הגאול' וימין מקרבת הגאול' שכן הימין היא המכברת האוכל ונוטלת הפסולת דהיינו מוץ ותבן שבערמת החטים שהם החיצונים מתוך ישראל כנזכר בריש פ' בלק בסוד חטה וגו'. באופן שאין הגבור' מתעוררת עד שיתברר האוכל מתוך הפסולת ע"י הימין ולכך שמאל דוחה וגו'.

לביתא דא שכינתא היינו סוד בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה חטים נבררים נכנסים לאוצר שאז נק' כנסת ישראל.

אבל (מדרגה) [בדרגא] דמשיח בן יוסף ה"ג מלת אבל אפשר דלעיל קאמר ובית יוסף להבה דהיינו כללות בית יוסף דהיינו מנשה ואפרים יהיו אש ולהב' לאכול קש עשו אמר עתה אבל בחי' משיח בן יוסף לבדו רומז הפסוק כלחוך השור משיח את ירק השדה שהם הרשעים כדמפרש ואזיל ומפסח ועד תשרי יהא פורקנא דאיהו עד וגומר סיפי' דקרא קא דייק דקאמר בפרוח רשעים וגומר להשמדם עדי עד וכן הוא במחוש שבניסן פורחים הנצנים והדשאים ובתשרי היו כלא היו וכמו כן מפסח ועד תשרי יהא פורקנא שיגברו ישראל ויהיו נגאלים משיעבודם ומשם והלאה יהי' להם השמדה וזהו להשמדם עדי עד כלומר ההשמדה לא תגיע עד שיגיע הע"ד שהוא תשרי. וכן במ"ק עולה תשר"י י"א עם המל' כמנין ע"ד. וז"ש מפסח ועד תשרי יהא פורקנא דאיהו ע"ד ומתמן יהי' השמדה דילהון ה"ג פורקנא עדי עד ולא עד בכלל אלא [עד דמטי] (למטי) לחד ומתמן [ואילך] ההשמדה עדי עד כד מטו לתשרי וגומר פי' עד דמטי לחד היינו יום א' שבתשרי דהיינו ראשה שנ' אז נגזור כליה והשמד' עליהם וז"ש ומתמן ואילך ההשמד' כד מטו לתשרי תכף כלחוך השור וגומר. ה"ג בימינא דאיהו ארי' אבל קימה דילהון בגופא דאילנא וגומר. פי' כל זה שאמרתי שבפסח עתידין ליגאל ויתגלה אור החסד כל זה הוא סמך וסעד לסוכת דוד הנופלת כמי שנופל וסומך עצמו ביד ימין אבל הקימה בעצם יהי' ע"י הת"ת שהוא גופא דאילנא וזהו כל הזוקף זוקף בשם כדמפרש ואזיל

והאי איהו כל הכורע כורע בברוך כלומר כל אותם שנפלו וכרעו בגלות כלם הי' בשותפות היסוד צדיק חי העולמים כמ"ש ונהר יחרב ויבש וזהו והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי הרי רמז לנפילתם והגם דרישא דקרא אמר והנה קמה וגם נצבה מ"מ אותה קימה אינה עיקר כי הוא רמז לסוד הספיחים שניזון העולם עתה בזמן הגלות בסוד אור זרוע לצדיק כנזכר בפרשת תרומ' קס"ו נמצאו ישראל וצדיק כורעים ונופלים ושוכבים עד הבוקר וז"ש חי י"י שכבי עד הבקר פי' עם חי י"י יסוד שכבי בגלות עד הבקר דאברהם. זוקף בשם בשם הוי"ה ת"ת.

כאברים דגופא בכ"ף גרסי'. בגין דעלי' אתמר. ל"ג מלת בגין. מימיני'. דמשה. וכן משמאלא.

שלשלת דילהון מסטרא דיעקב ש' דמשה כלם אינם נק' בשם שלשלת שכן השלשלת הם ג' ווי"ן משולשים אלא:

מסטרא דיעקב דהיינו ת"ת מלבר דש' דמשה הוא מלגאו שהוא סוד הדעת המתפשט בכלי זה גם בו רמוז השלשלת שכן הש' הם ג' ווי"ן. ה"ג מסטרא דארי' תלת ענפין דאבהן אתקריאו אריות בקר. ופי' תלת ענפין דאבהן לפי שכלם כלולים מכולם וגו' שבחסד אתקריאו אריות. וכן עולה ארי"ה כמנין רי"ו שהם ג"פ ע"ב דויסע ויבא ויט. וכן בגבורה ות"ת עשיראה ורביעאה אדם. ע"ד שפי' בתיקונים שהמלכות היא רביעאה לכל תלת ועשיראה לכל תשע הכא קא מפרש שמשה הוא הרוכב על שלשתן ואמר שהוא המשלים המנין העשר על התשע שהם ג' אריות ג' פרים ג' נשרים והוא המשלים מנין הד' שהם ג' פנים ארי' שור נשר ומשה פני אדם רוכב עליהם (אמר הגאון הנשיא זצוק"ל שזה סוד אפ"ן אחד בארץ ר"ת "אריה "פר "נשר) וזהו אד"ם מ"ה כלומר אדם שעולה מ"ן שהוא הוי"ה דאלפי"ן:

שהוא שמו רכיב עלייהו.

ואתמר בישראל וירדו וגומר כלומר גם ישראל נק' אדם כמש' שעליהם נאמר נעש' אדם שהם ישראל ובזכות משה וירדו בדגת הים כדמפרש ואזיל.

בדגת הים הי' מתחל' שרו של מצרים התנין הגדול נחש עקלתון ובגלותא בתראה נעש' נחש בריח המבריח מן הקצה ים עד קצהו והם כחות טמאים נתפשטו מלילית הנק' נחש עקלתון כנזכר בפרשת פקודי רמ"ד.

מים עד ים גרסי'.

בין בישראל בין באומות הכי איתא בפרשת בראשית דף כ"ה שחמשת מינים הם "עמלקים "גבורים "רפאים "נפילים "ענקים וכולם נתערבו בישראל וגומר. ה"ג ובבהמ' אילין בני עשו דשלטנותהון בכל הארץ.

ויתקיים במשיח משיח בן דוד שכל המזמור לשלמה אלהי"ם וגומר עליו קא משתעי. ה"ג וכלא בזכות מ"ה שמו דמשה. נס דשיל"ה הוא דגלו של יהודא שכן כתיב בי' עד כי יבא שילה והיינו משה חושבנא דדין כחושבנא דדין. ה"ג וד' אנפיך לכל חד ד' שבטין וגומר פי' עוד יהא רשום באותו נס דמשיח באלו הד' פנים הרשומים בו יהי' עוד שכל פן מהם יהי' כלול מארבע פנים. ד' שבטין שהם ד' ראשים שבד' דגלים שהם יהוד' ראובן אפרים דן.

דג' חיוון י"ב. פי' אלו ד' שבטין יהיו נרשמין נגד ג' פנים פני ארי' פני שור פני נשר וד' פעמים שלש הם י"ב אמנם פני אדם הרוכב עליהם יהיו רשומים בו פני משה שאז יתרבו ויתקיים בו ואעש' אותך לגוי גדול כדמפרש ואזיל. וז"ש ולגבי אדם דאיהו מ"ה שמו בני משה פי' מ"ה שמו שהוא הוי' של אלפין ע"י יתמלאו ויתרבו בני משה. ה"ג ואעש' אותך לגוי גדול בההוא זמנא מה שהי' וגומר. הענין שהוקשה לדבריו דקאמר דבההוא זמכנא יתקיים במשה ואעשה אותך לגוי גדול וגו' שנראה שעדיין לא נתקיים והא כתיב ובני רחבי' רבו למעלה ראש ופי' רז"ל למעלה מששים רבוא תירץ ואמר בההוא זמנא יהי' ג"כ בהם הריבוי ההוא וז"ש בההוא זמנא "מה "שהי' "הוא שיהיה פי' ר"ת מש"ה מה שהיה כבר זרעו של משה בריבוי הוא שיהיה ג"כ לעת הישועה.

ואשר להיות כלומר מה שעתיד להיות למעלה מס' רבוא כבר היה ואין כל חדש אלא שיתמיד הריבוי לעולם ועד. ה"ג צאן מרעיתי הוו נרדפין קדם ערב רב זאבין בישין הא בנימין זאב וגומר:

דא ערב דיצחק דתמן תרין משיחין משיח בן יוסף כפשוטו בכור שורו ופני שור מהשמאל משיח בן דוד לו המלכות והמלכות היא מסטרא דגבורה כנזכר בפרשת ויצא דף קנ"ד. ה"ג בחד ייכול ממונא דאומין דעלמא ובחד יחלק לון לישראל דישראל דאינון אילת נרדפין (בתר) [קדם] רשיעיי' אריות ויתער נפתלי וגומר פי' בחד במשיח אחד שהוא משיח בן דוד ארי' בסוד החסד שהוא בקר דאברהם יאכל עד ייכול ממונם של אומות ומי יאכלנו אותו שנאמר בו עד כי יבא שיל"ה שהוא משיח בן דוד. ובחד שהוא משיח בן אפרים בכור שורו ופני שור מהשמאל שהוא בגבורה יחלק שלל של אומות לישראל. עכ"ל הרא"ג ז"ל: