אור החמה על ספר הזהר ב:רלג

כ"ש מחשבת' דילך המתפשט בכל מחשבות החכמים הנמצאים בגוף מה דלא הוה וגומר כלומר ענין זה רשאי בהשגת העיון המחקרי בתור' ואינו רשאי בהשג' נבואיית. וראית את אחורי תשיג המשתלשלים ממני ממדרגת הנבוא' ולמט' אמנם פני שהם העילות המתעלות על מדרגת הנבוא' כ"ש בסבתם לא יראו וזהו שתרגם ותחזי ית דבתראי וגומר אלין טפשי וגומר כלו' אם יש לך לגנות הנשמות הוא דוקא בעמי הארץ. אבל לגבך שהם תלמידי חכמים שאת' מתפשט בהם אין החומר מפסיק שהם הקליפות. ולאו אינון וגומר ואינם מונעית ההשג' בקב"ה הת"ת ושכינתי' מ'. בני עלמא דאתי הנשמות חצובות מתחת כסא הכבוד דהיינו היכל קדש הקדשים. ומלאכין הם הנוצרים ממטטרו"ן ולמט' עד סוף היכל לבנת הספיר.

בחדרי חדרים אל תוכיות הלב והנביא הוא יוציא מכח הראות חוץ מגופו ורוא' והחכם דרך מה שרוא' ושומע ומריח ומדבר משיג בהשכלת הלב דהיינו שיכנס אליו בשכל ההשג' והוא השג' פנימיות בחדרי חדרים וזה בן בסוד הספי' והנביא עבד בסוד ההיכלות. ועוד דקדק באו' בחדרי חדרים שהם בסוד הבינ' כנז"ל הלב מבין וז' נוקבין ז' ספירות דהיינו חדרים בתוך חדרים ולהיות כניסת הרוחניות ממש אל תוך חדרי השכל והמחשב' והעצ' אשר בלב והכליות תקנו אנשי כנסת הגדול' חופש כל חדרי וגומר וז' חלונות הם רמז לז' ספי' ובהיות ששבע' ספי' הם מתפשטות ברוחניות אל תוכיות האדם בסוד הנשמ' אשר בו א"כ בהתעסק האדם בתפל' שהנשמ' שואבת אלי' רוח קדוש' מהספירו' העליונות להתקשט ולעלו' הנה תתקשט בשבע מיני בוסמין שהם ז' ספי' כדמפרש ואזיל. ז' מיני בוסמין עד אהלות וראשי בשמים והיינו סוד הלב חכם הלב יודע הלב מבין כנז"ל. מ"ר כתר אדון על כל הספי'. לבונ' חכמ'. מכל אבקת וגומר בינ' שבה כלל כל האצילות ודאי:

לא תהיה אחרי רבים וגומר לית רבים פחות מתלת אם היה אומר אחריהם להטות היינו שנים אמנם אומרו אחרי רבים הוסיף א' והם ג' וכן ימים שנים רבים ג'. לית להטות בתר דיניה שאין נק' בית דין אלא ג'. והענין כי הם ג' חיות שהשכינה שוכנת עליהם כאומר ופני אריה ופני שור ופני נשר ועליהם השכינ' שהיא נק' אדם ודאי. ואיהי דין ועם הת"ת שהוא תורה שניהם דין. תורה והיינו נמי דין אמת. והכל תלוי בשלש' שכל מקום ששם ג' נעשים מרכבה לג' חיו' ושכינ' שם וכל מקום ששם השכינ' שם הת"ת. שפ"ת שק"ר הם נגדיים לדין אמת. סמא"ל היינו ס"ם המות א"ל אחר והוא ההורג לאדם ומשגרו לגיהנם שהם כחות התחתונים בסוד ז' היכלות טמאים: ג"ע היא המ'. עץ החיים שבג"ע הוא סוד כח נברא בתור' הנק' עץ החיים דהיינו הת"ת העליון וז"ש דאתברי באורייתא. עץ החיים ת"ת פי' עץ ת"ת שבו שפע חיים תרין אור חכמה ובינה חיי המלך והכוונה כי הדן דין אמת לאמיתו שכרו אפי' מחכמה ובינ' והא כיצד דקב"ה אעיל לג"ע דהיינו למ' ואטעים ליה מאילנא רהיינו הת"ת והיינו ו"ה ג"ן וע"ץ וחיי"ם היינו י"ה. ופי' בענין הדין תלויים ג"כ חו"ב כדי שישכירו הדן דין אמת לאמיתו משם נאמר לעולם דינא דמלכותא דינא במ' ובת"ת כנזכר דין אמת. ודינא בלב דהיינו בינה והלב רואה מצד החכמה דתמן לימין ראיה כנזכר בתיקו' אין לדיין ת"ת אלא מה שעיניו רואות מצד החו"ב כדמסיק דהיינו מצד י"ה א"כ הרי שהדין כלול מכל השם ולכך יהיה לו שכר מכל השם. ובהון משגיח מן החלונות וגומר הענין כי ראש האדם בכלל ירמוז בחו"ב ואברי הראש הפרטיים ירמוז אל ענפי הספי' והיינו תריך עיינין ח"ג תרין אודנין צ"ה תרין חוטמין ת"ת ויסוד פומא מ' ואלו הז' הם החושים הרוחניים שבאדם דהיינו שמיעה ראי' ריחא דבור ויש ז' בגוף עצמו ירמוז אל ז' ספי' במקומם במ' והם צואר מ' תרין דרועין ח"ג גוף וברית ת"ת ויסוד תרין רגלין נ"ה ושבע אלו הם גשמיים דהיינו משמוש בידין הילוך ברגלים לעיטה בגרון דהיינו אכילה ושתיה שמוש בגוף וברית בענין שהדברי' התלויי' במחשבה ודבור מהמצות המחשביות והדקות תלויים בראש וכל המצות התלויות במעשה תלויות בשאר הגוף וז"ש והכי בעובדוי דהיינו התחתונים התלויים במעשה כנז' והעליונים תלויים במחשבה ודבור. ולזה מצד מה שמשגיח בספי' בסוד ז' שבבינה ידע וישכיל שלימות האדם במחשבה ודבור ובהשכלתו בז' ספירות התחתונות שבמ' יראה שלימות האדם במעשה שכל מעש' שיעש' האדם יצוייר במדות העליונות והיינו משגיח מן החלונות מאותם החלונות שהם מרכבה לספי' משם בסוד הנשמה התלוי' בספי' עליונות משיג ויודע כל סתרי בני אדם וז"ש ובהון משגיח וגומר וכחות עליונות ז' שבהם יצוייר מעש' האדם ודבורו ומחשבתו יקראו עיני ה' וביאר כי י"ה יו"ד ה"א דהיינו ז' שבבינה כנזכר וכן ו"ה וא"ו ה"א רומזים ז' שבמלכות וע"י שבע אותיות שבת"ת דהיינו ו"ה שבשם אסתכל בז' אברים דלתתא שהם בשכינ' דאינון תיקונא דגופא שהשכינ' עצמ' גוף אליו וז"ש אשתו כגופו ושם ו"ה נשמ' אל ז' אברים הנז' דבהון עשיית המצות וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. תרין רגלין שבע י"ה וגומר עד בשבע תיקונין אתוון וגומר תבינהו מתיקון ס"ט דף ק"ו ע"ב דאמר המגיה איך י"ה יו"ד ה"א הם ז' אתוון רזא דדכורא עלמא עילאה. ו"ה וא"ו ה"א ז' אתוון רזא דנוקבא עלמא תתאה ואית ז' אתוון אחרנין דבג"ד כפר"ת והם לבושים לאלו הז' הנז' דנוקבא ולז' דדכורא כי כשהם ברפ"א הם דדכורא ובדג"ש דנוקבא שהם בסוד ז' וז' מוצקות כנז' פ' פינחס דף רנ"ה ע"ב. עכ"ל:

והרא"ג ז"ל כ' מה דלית כולי האי בעיינין. כי א"א להכחיש שהנביאים צריכים חכמה דהא קיי"ל אין הנבואה שורה כי אם על חכם וגומר לז"א כולי האי דהיינו שלשתן ורעיא מהימנא מאן דכולי האי וגומר. רשב"י ע"ה הוא המדבר ודרך קריאה ורעיא מהימנא וגומר. מה דלא הוו לך רשו בקדמיתא. פי' כשהיית בסוד נביא בחיים חיותך שנאמר לך וראית את אחורי וגומר הרי מנעו ממך אז ראיית פנים שלמטה אנפין דמלכא זעיר אור ועתה בסוד חכם אתה במחשבתך תסתכל למעלה מהפנים דהיינו בההוא דלית לי' סוף. אילין טפשי לבא על כללות הדורות אמר שנשמתו של משה מתגלגלת ביניהם. באילין קליפין. דעור ובשר ועצמות וגידים כדקאמר לעיל. ה"ג דכל בני עלמא דאתי ומלאכין דהכי ייעולו לגבך באינון חלונין דעיינין ואודנין ונוקבי חוטמא וגומר. והכוונ'. התלבשותך בהם מעכבים אותם הנשמות דעלמא דאתי והמלאכין מלהדבק בך שכבר יש להם מקומות אחרים להכלל עמך באינון חלונין וגומר והשכינה מתלבשת באותן נשמתין ובאותם מלאכים וכשנכנסין באילין חלונין גם השכינ' נכנסת עמהם בסוד נשמתו של משה וזהו חופש כל חדרי בטן.

נשמתא של משה נ"ל שהגירסא האמיתית היא נשמתא סליקת וגומר ומלתא באנפי נפשא היא:

והכי צלותא סליקת באילין ז' בוסמין דהיינו ז' בוסמין הנז' בפ' בהדיא שהם נר"ד וכרכום קנ"ה וקנמון מו"ר ואהלות:

והיא לית ביה דין. נ"ל [אפשר צ"ל נ"ל דה"ג] ואי לית בית דין וגומר וכן לקמן בפירושו ע"ד הסוד אמר

ב"ד שכינתא בג' תלת חיוון וגומר. תלת חיוון דמרכבתא דילי'. פי' שלשה אבות שהם משותפים עמה במרכבה והגם שכפי זה הם ב"ד של ארבע לאו הכי דעקר הב"ד הם ג' אבות ועל פיהם נפסק הכל אמנם כולם אינם פועלים אלא ע"י המלכות והיא נק' בית דין של שלש' ואע"ג שלמטה הרביעי איננו. אפשר שיהי' שליח ב"ד רמז לזה ולכך המזלזל בשליח ב"ד חייב נידוי כי למעלה המלכות היא העושה הדין וגומרו וז"ש ואיהי דין תורה כלומר היא גומרת ונעשה דין שגזרה התורה ת"ת וזהו דין אמת דין של אמת ת"ת לפי שהוא מכריע בין חסד וגבורה ותשלך אמת ארצה ת"ת שהוא הדיין האמיתי ושכינתא עמי' דהיינו השליח ב"ד ויקים גיהנם בת זוגי' דסמאל לילית הרשעה במקום מלכות קדישא בת זוגא דאמת. שפת שקר גיהנם וסמא"ל: שפת היא לילית תמורת השכינה העולה שפ"ה שקר הוא סמא"ל כנזכר בריש בראשית שהוא כקוף אצל בני אדם כנזכר בפ' תרומה קמ"ח.

גיהנם פתוחה לפניו משמאלו בת זוגי' דסמא"ל כלא מלה חדא וכאלו אמר גיהנם פתוחה לפניו מצד שמאל ומי הוא הגיהנם הזה בת זוגי' דסמא"ל. ואע"ג שכבר אמר זה לעיל שגיהנם היא בת זוגי' דסמא"ל מ"מ הדר נקט הכא להגזים הענין. ולי נראה שהגיהנם הוא דין חזק ומתמיד לכך היא למקום שמאל מקום הדין החזק מין במינו אמנם החרב שהוא המלאך המות שאינו שולט על האדם רק שעה אחת קודם פטירתו הוא מאחריו וגומר וחרב על צוארו לבלתי רום לבבו ויהי' גס לבו בהוראה:

מלאך המות סמא"ל מאחוריו. כך דרכו ללכת אחר האדם מאחוריו והטעם לפי שיש לו צד מיתוק שהוא קרוב אל הקדוש' היינו מלת מלאך ממלאך המות ומלת א"ל מסמא"ל ולהכי נקט ב' שמותיו יחד להורות על ניצוץ הקדוש' בו להכניעו ולכן בא לו מאחוריו שמתבייש מלהכותו בפניו אמנם לילית להיותה חצופ' וטומאה קשה ואין בה מיתוק כלל לכך היא עומדת לו לפניו בצד השמאל מסתכלת בפניו בעזות מצח כזונ' ליפרע ממנו כדרך שבא לקראת פניו כשהחטיאו כמ"ש והנה אשה זונה לקראתו וגומר.

וג"ע פתוח לימיני' היינו אור מלכות שמים הנק' ג"ע מקביל לגיהנם שמשמאלו הוא מלכות הרשעה:

ועץ החיים פתוח קמי' הוא ת"ת לפניו ועל ראשו מקביל לסמא"ל שהוא מאחוריו ועל צוארו גם את זה לעומת זה עשה האלהים.

שליט עלי' מלאך המות ושחיט לי'. בשעת פטירתו מן העולם ולהיות שדין סמא"ל אינו קשה כ"כ כדין בת זוגו לכך מקדים ושוחטו ותכף נפטר מאותו דין. אח"כ בא דין גיהנם בת זוגי' שהוא דין קשה ארוך י"ב חדש וז"ש ולבתר כלומר אחר שסמא"ל שוחטו ונפטר מדינו אחריו יבא החשבון הארוך ואוקיד לי' וגומר ה"ג ולבת' אוקיד לי' בגיהנם ייעול לי' לג"ע ששם אור השכינ' מופיע ואטעים ליה מאילנא דחיי אור הת"ת.

דאתברי באורייתא. אעץ החיים קאי. ולעולם דינא דמלכותא דינא לעיל קאי דקאמר שהמלכות דין תור' דין דהוא תורה ת"ת דין אמת הכריח עוד מדאמרינן בעלמא דינא דמלכותא דינא רמזו זה שלעולם הדין הוא במלכות וכן א' מכ"ד צירופי אדנ"י הוא דינ"א. הלב רואה מלכות נק' לב והוא הכרח שני שהדין במלכות והכא לית דיין כלומר מה שהוכרחת כאן ממה שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות פי' לית דיין אלא קב"ה. מלכות כנזכר. א"נ ודינא בלב פי' שני הוא שענין דין גם רומז לת"ת שכן הת"ת נק' לב ע"ש שהוא קו האמצעי עץ החיים בתוך הגן כמו הלב שהוא באמצע הגוף וממנו תוצאות חיים לכל הקצוות והכריח כאן מדקאמרינן בעלמא אין לדיין אלא מה שעיניו רואות הנאמר על הת"ת כדמוכח מקדאי לקמן בסמוך וז"ש והכא לית דיין אלא קב"ה דהיינו ת"ת. ה"ג עיני ד' משוטטות על כל דרכי איש ובהון משגיח מן החלונות (דשבעה) [בשבעה] נוקבין דבר נש וגומר. וה"פ ובהון כלומר באלו העינים משגיח בהשגחתו או לטובה או לרע' כפי מה שיוצא מן החלונות שבאדם שהם ז' ב' עינים וב' אזנים וב' נוקבי חוטמא והפה כפי מה שישתמש בהם אם לטוב' או לרעה. הא ז' דאימא עילאה ז' מדות מחשביות בלי פעל למעשה לאפוקי ז' אחרנין שהם תלוים במעש' שהם מסערא דאימא תתאה כדמפרש ואזיל:

י"ה יו"ד ה"א בשבע אתוון דילי' פי' בי"ה בפשוטו ובמילואם שכן כלם ז' בהם מסתכל בז' נוקבין דרישא כנזכר למעלה שהם תלויים במחשבה (ועון) [ועיון] עכ"ל הרא"ג ז"ל: