אור החמה על ספר הזהר ב:ריט

הרים ואיתנים כולהו חד כלומר המדות שיתייחסו בשם הרים יתייחסו בשם איתנים דהיינו אותם שאמר עליהם קום ריב את ההרים בהם אמר והאתנים לדרך הא' ולדרך הב' אותם ו"ק שקראם הרים קצתם קראם איתנים ומתוך דוחק זה הפי' האחר עיקר שיש הרים שהם חג"ת ויש הרים שהם נה"י והשתא אתי שפיר שבפ' קום ריב את ההרים היינו נה"י ובפ' שמעו הרים את ריב ה' היינו חג"ת והאיתנים הם נה"י כדמסיק הלת עילאין לעילא על רישייהו דהיינו חג"ת שהם ראשים לנה"י נקר' הרים ותלת לתתא מנייהו נק' איתנים דהיינו תרי סמכי ביתא מימין נצח ומשמאל הוד דהיינו שני עמודים יכין ובועז שהם מעודדים למ' בשפעם ומזונם שהם שחקים טוחנים מן לצדיק וצדק וחד חדוה דביתא יסוד שהייחוד ע"י ולזה קראם איתנים שבחזקם הם מוסדי ארץ מיסדים ומעמידים הארץ שהיא המ'. דכתיב משכיל לאיתן האזרחי וגומר וא"כ איתנים חג"ת ולא נה"י כדקאמרת. ותירץ דאיתן האזרחי לא בחסד אלא ביסוד שהוא מצד החסד נקיט לאשפעא למ' והעד איתן מושבך שהכוונה היסוד ששם מושב הקני ע"י משה וז"ש בקר דאברהם כי אברהם חסד והבקר יסוד ששם מאיר אברהם החסד וז"ש הבקר אור והאנשים וגומר דהיינו. ביוסף ולדעת הסבא בקר דאברהם ובקר דיוסף הכל א' ולא כן דעת הזוהר בינוקא בפ' ה' בקר תשמע קולי. וז"ש דא עמודא דהיינו יסוד דכל עלמא דהיינו מ' וכל אשר למטה ממנה קיימא עליה ונזונים ממנו וכאומרם העולם עומד על עמוד א' וצדיק שמו דכתיב וצדיק יסוד עולם והוא יונק מצד החסד וז"ש ונהירו דיליה ירית מאברהם והיינו בקר דאברהם ומצד היותו מאיר בחסד נק' נהר יוצא מעדן דהיינו ג' ראשונות שהחסד לוקט מהם ומשפיע ע"י היסוד וז"ש הנהר היוצא מעדן איקרי משכיל לאיתן האזרחי משכיל הוא היסוד ע"י שהוא המשכיל ומורה הספי' העליונות הנעלמות למעלה לדוד שהוא מ' והיינו או' תורגמן שהמ' בבחי' למטה אין הספי' העליונות הנעלמות למעלה מאירות בה אם לא ע"י היסוד שהוא נוטלם ומעבה אותם בבחי' שהם מתגלים במ' ומשכילם וכיון שמשכיל הוא היסוד א"א לפרש איתן האזרחי היסוד וממילא הוי בחסד והדרא קושיא לדוכתא דג' אבות נק' איתנים ולא נה"י כנז'. ותי' איתן האזרחי תרין דרגין אינון כלו' אם כדס"ד הל"ל משכיל לאזרחי או משכיל לאיתן אמנם או' איתן האזרחי תרין דרגין אינון דהיינו חסד ויסוד וממה שלא אמר אזרח האיתני אלא איתן האזרחי ידענו שעיקר הכוונה יסוד נק' איתן נקשר בחסד ומאיר מכחו והיינו ממש כענין הבקר אור אור הוא אברהם בקר הוא נהר כי ע"י האור המאיר נעשה בקר נמצא אור בא ונמשך לבקר והיינו הבקר שהוא החסד האיר באור והיינו ממש איתן יסוד נעשה אזרחי בחסד הנק' אזרחי וז"ש אוף הכי איתן האזרחי שלא אמר אזרח האיתני ועם היות שאין הכרח גמור למלת איתן יש לנו הכרח גמור למלת אזרח וז"ש אזרח הוא אברהם וכיון שבהכרח גמור אזרח אברהם אומר איתן האזרחי אינו אברהם אלא מדה אחרת המכונה באזרח והיינו איתן כמה דאתמר דא ההוא נהר וגו'. ואו' משכיל לאיתן שהוא כפול ירצה כי איתן האזרחי הוא בחי' היסוד מחסד לבד אמנם יקרא משכיל מחכמה דהיינו עדן עילאה ויש ליסוד שתי בחי' הא' היותו איתן האזרחי להמשיך למ' מחסד לבד והב' משכיל שהוא בחי' נוספת על בחי' איתן האזרחי שהוא נהר יוצא מעדן עילאה משכיל לדוד מהספי' העליונות הנעלמות בחכמה ובכתר. ובקר אור הוא בחי' למטה משניהם דהיינו היות האור מאיר ביסוד ונעשה בקר אמנם איתן האזרחי היינו עלייתו למעלה בחסד והוא יותר מבקר אור כנז' והקשה מפ' בירח האיתנים שהם האבות הרי קושיא א' ועוד שהם מצד הדין וז"ש דאינון איתני עלמא והטעם שהג' לדין מצד הירח עצמו שהוא מצד הגבורה דהיינו תשרי שהוא סוד הדין אל"ף בי"ת למפרע תשר"ק וגו' כי מצד הימין האותיות ביושר אבג"ד וגו' ומצד הגבורה הוא בהיפוך. והשתא ניחא אומרו משכיל מצד הימין לאיתן מצד השמאל האזרחי חסד וז"ש עתה באחרונה ותו לא הקשה קושיא זו קודם פסוק זה וז"ש לדבריך היה לו לומר משכיל איתן שהם ב' בחי' ביסוד כיון שלא חלקת בין משכיל לאיתן בין ימין ושמאל. אילו כתיב משכיל לדוד כדקאמרת כלו' הוא פי' משכיל ביסוד שהוא משכיל לדוד ונק' משכיל ע"ש שהוא מתורגמן למ' להכי מקשה ואמר בזולת מה שהקשה למעלה כפל משכיל לאיתן קשה עוד שלא נז' דוד כלל בפסוק:

אית משכיל ואית משכיל וגו' כל לשון משכיל הוא מצד החכמה שהוא נק' שכל והשכל במוח ולכך ל"ב נתיבות נק' כל א' וא' שכל שכל וגו'. ולכך אית משכיל ואית משכיל ולעולם מצד החכמה אלא דאית משכיל לעילא והוא החכמה בעצמה כדמסיק ואית משכיל לתתא והוא היסוד מצד החכמה ומשכיל לאיתן הוא משכיל לעילא דהיינו בזמנא דההוא נהר קם בתיאובתא דהיינו בהיות היסוד מתעורר בחשק הזיווג וצריך להמשיך הזרע משם מסוד החכמה לכך הוא מסתלק למעלה בקשר הספירות כולם מצד הבינה כל שייפין חדאן מצד השמחה ומתחברן לגביה להקשר כולם עמו להמשיכו סוד שפע השמחה וז"ש וחדי לקבליה וגו'. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו זלה"ה כתב. דאל"ף בית"א אהדר למפרע מתתא לעילא דע כי ודאי ראש האצילות מלמעלה למטה היא כסדר האל"ף בית"א שלנו מתחיל מא' וסיים בת' היא המ' וכאשר אנו רוצים לעלות מלמטה למעלה להעלות האותיות אל הבינה מקום אשר ממנה חוצבו נתחיל מאות ת' עד א' כי כך הסדר ובזה יתורץ לך כמה קושיות על נכון וז"ס תכנת שבת שנתקן על סדר תשר"ק להעלות האותיות שירדו מבינה הנרמזים באל אדון. וע' היטב ותמצאהו אמת באו' מתתא לעילא עכ"ל. וע' בס' אור הגנוז בס"ד:

והרא"ג ז"ל כ' תלת עלאין לעילא. חג"ת על רישייהו דנה"י:

ואלין אקרון מוסדי ארץ. שנצח והוד הם תרין דדכורא שקתות המים ויסוד נחל נובע ומשקה לארץ מלכות. אתנים אינון שכן כל הגוף נשען עליהם וחד חדוה דביתא.

ואיתנים אקרון אמנם ההרים של מעלה הגם שהם איתנים לא אקרון איתנים. א"נ אלו להיותם כלי ההולדה איתנים אקרון. בערך פעולתם ואיתני' אינון. מש"כ בחג"ת אע"ג שהם עלתם אינם איתנים:

לקבלא ולאסתמרא. היינו לקבל ההכאה במגן ולאסתמרא [גרמיה] (גרמא) דא בקר דאברהם. יסוד הנמשך אורו מן החסד וכוונת הכתוב כך הוא וירא את הקני ויאמר איתן מושבך כלומר תוכל לומר ולהתפאר שאתה אחוז באיתן שהוא היסוד אחר ששמת בסלע. מלכות קנך. שכן שם מקום אחיזת הגרים בסוד גר צדק כנודע. והיינו הבקר אור. כלו' הבקר שבא לו האור מלמעלה וז"ש ונהירו דילי' וגו'.

נהר היוצא מעדן איקרי בפ' ויחי רבו הפי' חד שהיסוד הזה נמשך מעדן חכמה בסוד חבל הכסף הנמשך מהמוח עוד פי' שם מעדן מעידונא דכולהו שייפין וגו' והיינו סוד שמן כתית הנז' בפ' פנחס.

משכיל דא נהר. היינו היסוד שהוא תורגמן לדוד לאודעא לי'. דהיינו סוד גילוי האורות וההנהגות המוסכמות למעלה שמגלה היסוד למלכות.

איתן האזרחי. אברהם איהו לעילא ויהי' פי' משכיל היסוד הוא מתורגמן אחד שיש לו לאיתן האזרחי שהוא החסד שמתרגם ומשמיע הסודות העליונים לדוד מלכות והיינו כי היסוד יש לו קשר עצום עם החסד שהוא שושבינא דמלכא עד שקוראה כמעט כל השמות החסד.

הא ידענא כלו' הא ידענא יישוב הפסוק וליתא להאי פרושא דפרישית. אלא דאיתן האזרחי הם שתי מלות כמו הבקר אור וגו'.

השתא סבא קום קאים על רתיכך דהשתא תנפול. מתרי טעמי חד מקרא דשלמה וחד ממילך כלו' לאידך פרושא דפרישת איתן האזרחי אזרח אברהם איתן יסוד כיצד יתיישב משכיל לאיתן דאילו כתיב משכיל איתן האזרחי ניחא דמשכיל זה נק' איתן מההוא אזרחי כדמפרש ואזיל וירח דא הוא תשרי וגו' שלהיות שבו נברא העולם ונברא בדין שכל אלפא ביתא למפרע מורה דין לכך נולדו בו האבות שהם האיתנים מוסדי ארץ.

אלו כתיב משכיל לדוד כדקאמרת שהנהר הזה מתורגמן לדוד. ה"ג בזמנא דההוא נהר קם בתיאובתא. בסוד והקימותי את בריתי כנז' בפ' נח. עכ"ל הרא"ג ז"ל: